"בית הדין בהאג נחשף כטריבונל אנטישמי ו'בית דין לרשע', שמציב בשורה אחת את ראש ממשלת ישראל עם מוחמד סינואר ומוחמד דף בעוד ישראל נלחמת על הגנתה מפני השמדה", אמר ח"כ עמית הלוי מהליכוד. לכן ח"כ הלוי צפוי להעביר הבוקר בוועדת השרים לחקיקה הצעת חוק לפיה יחידים או ארגונים ישראליים, אשר יעבירו מידע ביקורתי על פעילותה המלחמתית של ישראל לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג, יהיו צפויים לחמש שנות מאסר.
"מדינת ישראל אינה מקבלת את סמכותו של בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור את אנשיה", נכתב בהצעת החוק. "קיים חשש ממשי לפיו זכויותיהם החוקתיות של אלה שפעלו בשירות מדינת ישראל, ובראשן הזכות להליך הוגן, ייפגעו במסגרת הליכים שכאלה. בנוסף, הליכים בפני בית הדין חסרים את האיזונים הנדרשים להגנת ביטחונה של מדינת ישראל הנדרשים בכל הנוגע לחקירה והעמדה לדין בסוגיות ביטחוניות רגישות".
לטענת ח"כ הלוי הצעת חוק זו נועדה להגן על חיילי צה״ל, נבחרי ציבור ואזרחים ישראלים מפני פעילות של בית הדין נגד מדינת ישראל. "בין השאר, חסיון ראיות מסווגות וסדרי הגשתן נתון יהיה לשיקול דעתם של גורמים זרים, שאינם מחויבים לשלומה וביטחונה של מדינת ישראל", נכתב. "לנוכח האמור לעיל, פעילות בית הדין מקימה סכנה של ממש למדינת ישראל ולכל הפועלים מטעמה או בשירותה. קיים חשש כי גורמים שאינם מקבלים את הכרעות מערכת המשפט יעקפו הכרעות אלה באמצעות פנייה לבית הדין".
לראשונה, הצעת החוק נועדה גם להעמיד לדין אזרחים וארגונים ישראליים שיפעלו כנגד אזרחים אחרים, לשם העמדתם של אלה לדין בבית הדין.
עיקר רכיבי ההצעה הוא שאסור לשתף פעולה עם בית הדין ככלל, אלא אם כן ראש הממשלה יחליט על כך. היום ישראל אינה מכירה בסמכות בית הדין לשפוט אותה, אך משתפת איתו פעולה באורח לא רשמי במטרה להשפיע ולמתן את פסיקותיו.
באשר לאזרחי ישראל מתלוננים – מוצע כי המוסר ידיעה לבית הדין הפלילי בהאג במסגרת פעילות או הפועל מטעמו או עבורו במסגרת פעילות מבלי שקיבל אישור לכך מהגורם המוסמך – דינו חמש שנות מאסר. זאת אלא אם כן הוכיח שלא היה מודע לכך שהדבר היה לצורך פעילות של בית הדין הפלילי בהאג. זהו גם דינו של נותן שירות לבית הדין הפלילי בהאג או המעמיד לרשותו אמצעים, שיסייעו לפעילותו.
ההערכה היא שלאחר שהצעת החוק של ח"כ הלוי תעבור את ועדת השרים לחקיקה וקריאה טרומית, קידומה צפוי להיתקל בקשיים. ראשית, משום שישראל לא תרצה לכבול את שיקול דעתה בתגובות שתמסור בעתיד לבית הדין בהאג. כמו כן, מעלה הצעת החוק בעיות בתחום חופש הביטוי שכן היא מגבילה זכות של יחידים או ארגוני זכויות אדם להתלונן בפני פורומים בינלאומיים.
