"הלב הפועם של הקיבוץ", כך מכנים בניר עוז את יאיר הורן, למרות שהגיע לשם רק ב-2014, בעיצומו של מבצע צוק איתן. יאיר נולד וגדל בארגנטינה ועלה לארץ בגיל 22, עם תנועת הנוער של "הבונים דרור". לפני 7 באוקטובר היה המנהל האהוב והחייכן של הפאב המקומי, הפיק עשרות אירועים ומסיבות והפך לאחת מאבני היסוד של הקהילה.
אתמול בבוקר, בתום 498 ימים בשבי חמאס בעזה, חיבק סוף-סוף יאיר (46) את אמא רותי ואת אחיו עמוס. במסוק חיל האוויר, בדרך ממחנה רעים לבית החולים איכילוב, לא שכח כמובן את אחיו הקטן איתן, שנחטף יחד איתו ומיועד להשתחרר בשלב ב' של העיסקה, והעביר לו מסר: "איתן, אתה הבא בתור!". במחל
קה אחרת באיכילוב, חיכה לו אביו, איציק, המאושפז אחרי שעבר ניתוח להשתלת כליה בשבוע שעבר.
משפחתו שמעה ממנו אתמול כי שהה במהלך השבי במנהרות, עם עוד חטופים, וכי לא היה עם אחיו לאחרונה, אבל פגש אותו בעזה. הוא ירד עשרות קילוגרמים במשקלו ולמרות שהוא סובל מסוכרת, לא קיבל טיפול רפואי נאות. בטקס השחרור הציני קיבל יאיר מחמאס שעון חול עם תמונתה של עינב צנגאוקר ובנה מתן. בכוונת גורמי הביטחון להעביר את השעון לעינב, שאמרה אמש בכיכר החטופים: “שעון החול עם התמונה של מתן מול עיניי. הזמן נספר לאחור”.
בדרך חזרה מהגיהינום גילתה כל המדינה שיאיר הוא גם אוהד שרוף של הפועל באר-שבע. לו ולאחיו איתן היו מינויים ליציע הדרומי באצטדיון טרנר, אותו נהגו לפקוד בקביעות. וכך, במסוק, ביקש יאיר מהטייסים לעבור מעל מגרשה של קבוצתו האהובה בבאר-שבע. עם הגעתו לבית החולים, שם חיכה לו חדר מאובזר בסמלי הקבוצה, צפה במשחק - וראה את הפועל באר-שבע מנצחת 0:4 את טבריה, כשהשער הראשון מוקדש לו.
רותי, אמא של יאיר, שהיא מכנה "יאו", אמרה אתמול: "יאיר פה, הוא חזר, על הרגליים. כל מה שהוא ביקש זה לראות את הפועל באר שבע. חוץ מזה, הוא לא מבקש הרבה, רק להיות איתנו, עם המשפחה. הוא נראה בסדר, ירד הרבה במשקל, הוא הולך, מדבר, מחייך וצוחק. הוא יאו. זו שמחה גדולה שהוא כאן ואנחנו ממשיכים, כי צריך שאיתן יהיה כאן איתנו אוטוטו, עם כל החטופים".
הפאב של קיבוץ ניר עוז נפתח אתמול לראשונה מאז טבח 7 באוקטובר, כדי לארח את חגיגות שחרורם של שגיא דקל חן, סשה טרופנוב ויאיר הורן. דורין ראי, חברת הקיבוץ, הרימה צ'ייסר לשובו של יאיר: "כשהייתי מגיעה לפאב, יאיר היה אומר: 'אני יודע מה את רוצה: תה ומים'. לא שתיתי, אבל הבטחתי שכשיאיר יגיע ארים צ'ייסר. יאיר נראה כמו הרקולס, אבל הבפנים שלו כל כך רך. שלושתם, הוא שגיא וסשה, מאוד אהובים".
דודם של האחים הורן, סרחיו שמיאל, אמר אחרי השחרור: "לא פשוט שאח אחד חוזר והשני נשאר. כמו שאחותי תמיד אומרת: הם גוש אחד. ככה היא חינכה אותם. אנחנו לא עוצרים לרגע, ניתן ליאיר את החיבוק וכל האהבה, ומיד נמשיך להילחם עבור כולם.
"היה לנו אירוע קבוע במשפחה שנקרא 'חג הדק'. בבית שלי במושב יש דק גדול ופעם בשנה היינו עושים על האש ושותים לא מעט. הבטחתי שאיך ששניהם חוזרים ‑ חוזר גם חג הדק".
יעל וסיגל ממטה החטופים של כפר-סבא וחברות של משפחת הורן אמרו אתמול: "רותי עכשיו ברגשות מאוד מעורבים. דמעות של אושר על יאיר שחוזר ודמעות של עצב על איתן ושאר החטופים שאנחנו עדיין מחכות שיחזרו. היא נורא מתרגשת לקבל את 'יאו' בחזרה, ומחכה כבר ל'איתוּ' (הכינוי של איתן)".
