בית המשפט המחוזי בת"א יצטרך להכריע אם בית בהרצליה פיתוח המוערך בכ-10 מיליון שקל ונמכר תמורת תשלום בפועל של 630 אלף שקל בלבד מהווה מכירה תקפה או שיש לבטל את הסכם המכירה.
מדובר בבית המוערך במיליונים שהיה בבעלות פרופ' יהודית בובר אגסי ז"ל, נכדתו של הפילוסוף הידוע מרטין בובר, ובעלה, הפילוסוף הישראלי פרופ' יוסף אגסי ז"ל. בהסכם המכירה נכתב שהבית יימכר תמורת 2 מיליון שקל בתשלומים של 10,000 שקל כל חודש, אולם המחויבות להשלמת התמורה המלאה תפוג עם פטירתם של שני המוכרים, ולכן בפועל בשל פטירתם של בני הזוג אגסי-בובר הבית נמכר בסכום של 630 אלף שקל לאחיינית של יוסף אגסי ובעלה. בזמן המכירה בשנת 2017 היו בני הזוג אגסי-בובר מעל גיל 90.
על רקע זה פרץ סכסוך משפטי שבמסגרתו אהרון אגסי, בנם היחיד של בני הזוג אגסי-בובר, שהוא עם צרכים מיוחדים ומתגורר בארה"ב, וכן מנהלי העיזבון של המנוח יוסף אגסי תבעו את האחייניית רות היימן ואת בעלה אנטוני היימן, פרופ' לרפואה, שרכשו את הבית.
השופט ד"ר קובי ורדי הוציא לבקשת הבן ומנהלי העיזבון עו"ד יואלה הר-שפי ועו"ד נדב מונסליזה, המיוצגים על ידי עוה"ד רפי שפירא וחן אסף מהמשרד ש. פרידמן, אברמזון ושות', צו מניעה זמני האוסר על בני הזוג היימן לבצע כל פעולה או עסקה בבית שרכשו. התיק הגיע לבית המשפט בדצמבר 2024. בתביעה התבקש בית משפט לתת צו הצהרתי שלפיו הסכם המכר של הבית בטל בשל הפגמים החמורים שנפלו בכריתתו כביכול. נטען כי במועד חתימת ההסכם, בנובמבר 2017, יהודית הייתה במצב קוגניטיבי ירוד וכי עורך הדין היחיד המעורב בעסקה היה בנם של האחיינית ובעלה. עוד נטען כי הסכם המכר כלל הוראות חריגות מקפחות ועושקות, הוראות שפגעו בבני הזוג אגסי וביורשם היחיד – בנם אהרון. מנהלי העיזבון טוענים כי כשהחלו בעבודתם התברר כי קופת העיזבון דלה וכי הדעת נותנת שיהודית ויוסף לא התכוונו לנשל את בנם מצוואתם.
מנגד, הרוכשים טענו כי אהרון, על אף היותו בעל צרכים מיוחדים, היה מודע לחלוטין שהבית נמכר מאחר והוריו עדכנו אותו בכל דבר שעשו, וכי הוא בחר להמתין לאחר מותו של אביו ב-2023 שאז לא יוכל האב להפריך את הטענות לגבי ההסכם. התביעה עדיין מתנהלת וטרם הוכרעה.
עו"ד אביב אילון, בא כוח האחיינית ובעלה, מסר בתגובה: "מהות התביעה עומדת בניגוד מוחלט לרצונו המפורש של המנוח והכול מאחורי גבו של בית המשפט לענייני משפחה, תוך פגיעה בכבוד זכרם של בני הזוג אגסי. הטענה בדבר "ניצול" מצב קוגניטיבי היא כוזבת ואינה מחזיקה מים. הנכס הועבר למרשיי כדין, מתוך רצונם החופשי של בני הזוג אגסי, אשר ביקשו במכוון למנוע מאהרון שליטה על רכושם ולא בכדי. הם היו מודעים לכך שלאחר פטירתם יתנהל אהרון באופן לא אחראי ויהפוך מטרה לניצול מצד גורמים בעלי אינטרסים זרים. כדי למנוע זאת, ייסדו עבורו קרן נאמנות שתבטיח את רווחתו עד סוף ימי חייו, תוך הוצאת שאר רכושם המהותי משליטתו. כעת, תוך ניסיון בוטה לבטל את רצונם הברור של המנוחים, נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט. ההחלטה למתן סעד זמני נשענת על הכלל – אם יש ספק, אין ספק. זה רק עניין של זמן עד שהתמונה תתבהר ויתגלה מי כאן פועל בחוסר תום לב".
הרוכשים טענו כי הבן, על אף היותו עם צרכים מיוחדים, היה מודע שהבית נמכר מאחר שהוריו עידכנו אותו בכל דבר שעשו
