ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר מחזורי טיפול ביחידות לטיפולי פוריות, אך נראה כי טעויות שנעשות בהחלפת תינוקות, אם במרכזי הפריות חוץ-גופיות, או בתינוקות לאחר לידתם, הן מקרים טרגיים כלל-עולמיים, ולא רק במדינת ישראל.
טעות טרגית, שנעשתה לפני כשנתיים וחצי ביחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא ראשון-לציון, גרמה להחדרת עוברית הנושאת מטען גנטי של זוג אחר לרחמה של אישה שהייתה בטיפולי פוריות. החלטת השופט להעביר את הילדה בת השנתיים להוריה הביולוגיים עוררה סערה תקשורתית, חלקה הגדול נגד החלטה זו, כאשר גם סביבתי המקצועית והלא-מקצועית הביעה הזדהות גדולה יותר עם העמדה התומכת בהישארותה של התינוקת אצל הוריה הלא-ביולוגיים, מאשר העברתה להוריה הביולוגיים. כלומר, המשך וחיזוק הטעות והתעלמות מסוגיית הזהות.
ברור שהשאלה העיקרית הנשאלת היא מה טובת הילדה. אחד ההיבטים המרכיבים את טובת הילדה הוא זהותה. גדילתו של ילד עם הוריו הביולוגיים, באופן טבעי, חשובה לבניית זהותו העתידית באמצעות הוריו הביולוגיים, אחיו, התחברות לשושלת הדורות של המשפחה, הדמיון הפיזי והנפשי, מנהגים, תפיסות עולם ועוד.
הזהות האישית שלנו למעשה מורכבת כמו פאזל, אין-סוף חלקים, רבדים וזמנים שונים בחיינו, ומשתנה גם עם הזמן. המושג זהות נושא בתוכו מכלול של גורמים, אך בעיקר את נושא השייכות. ניתן ללמוד על כך רבות מתוך סיפורם של ילדים מאומצים, כאשר שאלת הזהות היא אחת השאלות העיקריות המעסיקה אותם. בעבודתי עם מבוגרים שאומצו בילדותם נושא הזהות ליווה אותם שנים רבות, וה"פצע" לא נרפא גם לאחר מפגש עם הוריהם הביולוגיים.
הקשר הראשוני של התינוק עם הוריו הוא בעל חשיבות רבה להתפתחותו הנפשית והפיזית, ועל כן ספרות רבה נכתבה על ידי פסיכולוגים ופסיכיאטרים לילדים בנושא זה. אולם הילדה בת השנתיים שגדלה עם הוריה הלא-ביולוגיים כתוצאה מטעות, שלא לומר רשלנות שהתרחשה במרכז לפוריות, אוהבת וקשורה לזוג ההורים שמגדלים אותה ומהווים היום את מרכז עולמה. ניתוקה מהם ובניית קשר חדש עם הוריה הביולוגיים הוא אכן תהליך קשה, מורכב וכואב.
אין ספק שנזק רב נעשה כתוצאה מטעות רשלנית זו, יש עימו מחיר לשני זוגות ההורים ולילדה. יש הרואים את המקרה כסוג של משפט שלמה ועימו עולות השאלות הבאות: האם הנזק שייגרם לילדה בת השנתיים כתוצאה מניתוקה מהוריה הלא-ביולוגיים עולה על התועלת שתצמח לה מגידולה על ידי הוריה הביולוגיים? או שמא להפך?
עם גדילתה של הילדה והבנתה את הסיפור סביב לידתה וסביב הטעות והרשלנות שנעשתה, האם אין זה ברור שהיא תשמח על כך שגדלה אצל הוריה הביולוגיים? ומה תאמר אותה ילדה בבגרותה כאשר תבין שעקב טעות יש לה אכן הורים ביולוגיים אולם היא לא גדלה אצלם?
שאלה הנוספת היא – האם נכון הדבר להמשיך ולהנציח את הטעות שנעשתה בידי גורמים מקצועיים, ובכך לאפשר לילדה בת השנתיים לגדול בתוך הטעות הזו למשך כל חייה, בידיעה שיכלה לחיות עם הוריה הביולוגיים בזהות האמיתית והטבעית שלה? אכן, הנצחת הטעות – היא טעות נוספת.
הפרשה שחשפה את הבלגן בעולם ההפריות
זו פרשה שנחשפה במקרה. לאחר שהתגלה מום במהלך הריון, נעשו בדיקות נוספות שגילו: העוברית גדלה בבטנה של אישה שאינה האם הביולוגית.
בהוראת משרד הבריאות נעשה תהליך לבדיקת מקור התקלה ולאיתור ההורים הביולוגיים, שחשף מחדלים קשים בבית החולים אסותא.
לאחר שנמצאו ההורים הביולוגיים, החל קרב משפטי בינם לבין מי שגידלו את הילדה. לאחר פסיקות סותרות במספר ערכאות נקבע כי התינוקת סופיה תוחזר להורים הביולוגיים.
בראיון לעיתונאי אבנר בורוכוב שהתפרסם ביום שישי ב"7 ימים" דיברו ההורים הביולוגיים על מסע הייסורים שעברו, על הביקורת שספגו רק משום שרצו את ילדתם בחזרה, ובמקביל הביעו אמפתיה גם למשפחה השנייה: "כולנו קורבנות".
