השאיפה האנושית-לאומית לראות את כל החטופים שוב בבית מקהה את האמת באשר לעובדה שבפועל הלחימה הנרחבת נגד חמאס הסתיימה באוגוסט אשתקד, עם סיום הפעולה האחרונה שנותרה לצה"ל, ברפיח. מאז פעל צה"ל קרקעית גם באזור שסמוך לגבול לבנון, באופן מוגבל אך במהלומות הרסניות ומדויקות נגד חיזבאללה וצמרתו, וזכה על הדרך גם בנפילת משטר אסד, שהחלישה עוד יותר את הציר השיעי-איראני באזור. רגע לפני פתיחת המו"מ עם חמאס לשלב ב' בעסקה, שאמור להשיב את עשרות החטופים שנותרו בשבי ולסיים באופן רשמי את המלחמה, משרטט "ידיעות אחרונות" את תמונת המצב הרב-זירתית, עם ההישגים והכישלונות, שייבחנו בסופו של דבר בראי העתיד.
בדרום: כישלון אסטרטגי
בשבוע השני למלחמה, אי שם באמצע חודש אוקטובר 2023, התקבלה בצמרת חמאס החלטה דרמטית, שאת תוצאותיה ניתן לזהות כעת: ראשי צבא הטרור ששולט ברצועת עזה לא היו שיכורי ניצחון ממהלומת הפתיחה המפתיעה שהנחיתו על ישראל בפלישתם הרצחנית לנגב המערבי; הם היו מודאגים יותר שתוכנית-העל, שנרקמה במרומז במזרח התיכון בשנה שקדמה למלחמה - כשלה. אין התנפלות מקבילה על ישראל מצפון, חיזבאללה החליט להשאיר את חמאס לבד, זולת ירי הזדהות יומי לגליל. ההחלטה שהתקבלה בעזה ונמסרה לכ-30 אלף חמושי חמאס – לסגת לאחור מול התמרון הקרקעי שמתקרב, להיטמע באוכלוסייה שנמלטת למחנות העקורים, ולתקוף את לוחמי צה"ל רק אם מזוהה הזדמנות. בכך התפתחה אותה לחימת גרילה מוגבלת כבר בימים הראשונים של התמרון. זה גבה אמנם את חייהם של מאות לוחמים והוביל לאלפי פצועים לאורך חודשי התמרון, אבל התדרוכים שקיבלו הלוחמים התבדו – חמאס לא הוציאו מתקפות מחלקתיות או פלוגתיות נגד כוחות צה"ל, והצבא לא נבלם בהתקדמותו. צה"ל פגע כך בצורה אנושה במרכזי הכובד של חמאס, אך לא ברוב כוח האדם שלו ובחלק ממפקדיו שנותרו בחיים. בצה"ל עדיין מדברים על גדודי חמאס כאיום קיים, שנה וארבעה חודשים אחרי, ועל התארגנותו מחדש ושליטתו המוחלטת ברצועת עזה. ההשתעשעות בספין התורן - הגירה מרצון של העזתים, כפי שהציע טראמפ – עלולה להתגלות כעוד מסך עשן לכישלון הצבאי-מדיני במלחמה: ישראל לא מוטטה את שלטון חמאס, צבאית ואזרחית, אך כן מתקרבת להשלמת היעד הדחוף והצנוע יותר ביעדים – השבת החטופים מהשבי בעסקה עם אותו חמאס, אם שלב ב' אכן ימומש. המציאות הזו מחייבת שתי החלטות עם מחיר כבד: מציאת שלטון חלופי לחמאס בעזה על שני מיליון פלסטינים, ולחימה קרקעית ארוכת שנים בסמטאות שג'עייה ושכונות חאן-יונס.
בצפון: הרתעה שטרם נבחנה
כוחות צה"ל התפנו אתמול מכפרים נוספים בדרום לבנון, ותושבים לבנונים הורשו ביממה האחרונה לחזור לבתיהם בכפרים סמוכי גבול כמו מרכבא ומארון א-ראס. זאת כחלק מההתקדמות במגעים שהושגו בסוף השבוע בין ישראל ללבנון. עדיין יש מחלוקת על חמש נקודות חשובות בצד הלבנוני בהן צה"ל מעוניין לאחוז מול יישובים ישראליים, אך ייתכן ותקופת היישום של הפסקת האש תוארך בחסות אמריקאית מעבר ליום שלישי הקרוב. צה"ל, בהוראת הדרג המדיני, לא עוצר לרגע בתקיפות האכיפה, מחסל פעילים לחיזבאללה שמפירים את ההסכם ותקף אמש, שוב, מחסני אמל"ח גם בבקעא.
אבל את הלחימה בחיזבאללה והמהלומות שספג ראוי לבדוק במבחן הזמן – לא רק ביכולת הישראלית למנוע את התחמשותו ובנייתו מחדש, אלא גם בהרתעה שלו, שנשחקה בשנים שקדמו ל-7.10. גם לכך נדרשת תחזוקה מדינית של ההישג הצבאי, עמידות ציבורית בפני ימי קרב והסלמות ורתימת האמריקאים והצרפתים להמשיך לפקח על ההסדרה ולתמוך בגורמי השלטון הלבנונים שאינם מזוהים עם חיזבאללה.
בזירה הסורית, מוצאים עצמם חיילי צה"ל בימים אלו מכונסים גם בתוך בתים של תושבים סורים ובמבנים צבאיים של משטר אסד, כדי להימנע מהקור של שיא החורף. פעילותם מוגבלת עד מאוד, התנועה מצומצמת והמשימות שלהם מתחילות ונגמרות בהגנה עצמית או איסופי אמל"ח – מהעמדות שתפסו בגולן הסורי, עד שצה"ל יבנה להם מוצבים זמניים שעלולים להפוך לקבועים. כך גם המצב בחרמון הסורי. כמו הכוחות שעוד נותרו לצה"ל בדרום לבנון, גם מאות הלוחמים, בעיקר מהצנחנים, שנשארו בגולן הסורי מהווים תזכורת למרחק הגדול בין הצהרות הסרק של הפוליטיקאים ל"מלחמת גהינום" חדשה בעזה, לבין המציאות: כדי להיכנס לפעולה קרקעית נחרבת יחסית, למשל בשכונות העיר עזה או בחלק מהעיר חאן-יונס, צה"ל חייב את אותם לוחמי צנחנים וגולני ושאר הכוחות הסדירים שמושקעים עדיין בצפון או בשומרון. מדובר אפוא בעוד שיקול ואילוץ – צבא היבשה השחוק, בעיקר מקרב לוחמי המילואים שלו.
בתוך כך, האחיזה האווירית מצד ישראל, כדי למנוע התקרבות של גורמים עוינים לגולן הסורי, לא פוסקת. בשבועיים האחרונים, היא כללה גם תקיפה של מחסן רקטות של חמאס מדרום לדמשק. בהמשך השנה צפויים כוחות מילואים להחליף את הכוחות הסדירים בשליטה במרחב החיץ, ועד כה נבלמה פעמיים הגעה של כוחות מהמשטר החדש מדמשק לגולן הסורי.
יו"ש: תועלת מול עלות
המבצע של צה"ל בצפון השומרון בחודש האחרון כלל יותר כותרות והצהרות מאשר פעילויות חדשות, ביחס למבצעים קודמים במחנות פליטים כמו של ג'נין או של טול-כרם. אלפי החיילים שמושקעים במבצע חיסלו עד כה 65 מחבלים. בלחץ גורמים בממשלה, צה"ל הטיל סמיכה עבה על ריכוזי מחבלים בשומרון ובבקעה, עם צוותי קרב חטיבתיים שהרסו עשרות מבנים שסייעו למחבלים. המטרה הצבאית העיקרית כעת היא להוריד את ראשו של הטרור שהתעורר מחדש בתשתיות מחבלים מאורגנות יחסית, הגם שהן מקומיות, ובמקביל לדכא את מומנטום הטרור שעלול להיווצר משחרורם של מאות מחבלים מהכלא הישראלי.
צה"ל חשף אמנם מאות אמצעי לחימה ועצר עשרות רבות של מבוקשים, אך גם למבצע הנוכחי יהיה תאריך סיום, והצלחתו תיבחן בהמשך, מההקרנה על יתר הזירות. "אין פה טנקים כמו בעזה כי לא צריך, גם לא ארטילריה, ולא נכנסים לכל בית באש חיה, כי אנחנו פועלים פה גם לצד אוכלוסייה", תיאר ל"ידיעות אחרונות" אחד המפקדים הבכירים שמשתתפים במבצע, "רק בכפר אחד עצרנו 30 חשודים ומצאנו 3 מעבדות חבלה. בשבועיים הראשונים של המבצע לא הייתה לנו אפילו היתקלות אחת, כי רוב המחבלים ברחו". בהשוואה לעזה, כמות הכוחות שצה"ל השקיע במבצע בצפון השומרון מניבה פחות הישגים. בהיבט הזה יצטרכו בקרוב צמרת צה"ל לתת את הדעת היכן נכון להשקיע את הכוחות, בטח לאור הסיכוי לחידוש הלחימה בעזה ומיצוי הפעולה בשומרון.
