שני הצדדים שישתתפו בשיחות היום מקפידים לומר כי השיחות יעסקו במגוון של נושאים – אבל ברור כי הן יעסקו בעיקר, ואולי רק, במלחמה באוקראינה. אלא שמי שלא תשב ליד השולחן בזמן שהאמריקאים והרוסים רוקמים עסקה היא אוקראינה, שלא קיבלה כל הודעה רשמית על קיום השיחות.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, שלא הוזמן, מתכוון להגיע לריאד בכל מקרה והוא צפוי לבקר בה מחר – כנראה כדי לשמוע מקרוב על פרטי השיחות בין רוסיה לארה"ב. בראיון ל"פגוש את העיתונות" האמריקאית ביום ראשון אמר זלנסקי כי "אוקראינה חייבת להיות ליד השולחן וחשוב שגם מדינות אירופה יהיו מיוצגות".
בפגישה מחר ייוועדו שרי החוץ של ארה"ב ורוסיה, בפגישה שהיא כאמור הראשונה שמקיימות משלחות בכירות משתי המדינות מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה. שר החוץ האמריקאי, מרקו רוביו, מלווה ביועץ לביטחון לאומי מייק וולץ והשליח למזרח התיכון סטיב וויטקוף, יפגוש את שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ואת יורי אושאקוב, יועץ מדיניות החוץ של ולדימיר פוטין.
הדחיפה המהירה לפסגה בריאד הגיעה אחרי שיחה בין טראמפ לפוטין בשבוע שעבר. טראמפ אמר שהשיחה הובילה אותו להאמין שפוטין רוצה הסדר: "סטיב וויטקוף דיבר איתו בערך שלוש שעות. אני חושב שפוטין רוצה להפסיק להילחם". טראמפ אמר כי "זלנסקי יהיה מעורב בשיחות", אם כי לא ציין באיזה שלב, והתעקש ש"שני הצדדים רוצים לסיים את המלחמה מהר, גם זלנסקי רוצה את זה. כולם עובדים קשה לסיים את המלחמה הזו שהיא באשמת ג'ו ביידן".
השליח האמריקאי לקייב, קית' קלוג, אמר כי הוא לא צופה תפקיד למדינות אירופה בשיחות, אך ניסה להרגיע: "אוקראינה תהיה ליד שולחן המשא ומתן כאשר יתקיימו שיחות שלום רשמיות", וטען כי אף אחד לא יכפה הסכם שלום על זלנסקי וכי זו תהיה החלטה בסופו של דבר שלו ושל העם האוקראיני. האוקראיני דווקא לא היה מרוצה אמש: “מצער שטראמפ מנסה לרצות את פוטין“.
בינתיים, כאמור, מדינות אירופה לא מיוצגות במפגש הזה, והאג'נדה המערבית של האיחוד האירופי לא תופיע בשולחן הדיונים. מנהיגי היבשת השתתפו אתמול בפסגה דחופה שיזם הנשיא עמנואל מקרון כדי לדון במצב באוקראינה ובביטחון אירופה. בפגישה השתתפו מנהיגי גרמניה, בריטניה, איטליה, פולין, ספרד, הולנד ודנמרק, כמו גם המזכיר הכללי של נאט”ו.
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, צייצה לפני הפגישה כי “ביטחון האיחוד האירופי נמצא בנקודת מפנה” – והוסיפה כי “כן, מדובר באוקראינה, אבל גם בנו. אנחנו צריכים לעבור למנטליות של דחיפות. אנחנו צריכים להעלות את רמת הביטחון שלנו ואנחנו זקוקים לשניהם עכשיו”.
צ’כיה ורומניה, מדינות המגויסות למען אוקראינה לא הוזמנו ומקור צ’כי אף אמר בעיתון “לה מונד” כי “מקרון הפגין שחצנות”. שר ההגנה הזמני של רומניה, כריסטיאן דיאקונסקו הוסיף כי הוא “מצר על כך שלא מספיק תשומת לב מוקדשת לביטחון וליציבות הגבול המזרחי של נאט”ו באירופה”.
הקושי בהצגת חזית מאוחדת הוא בגישה של מדינות אירופה. הן מבינות כי הסדר העולמי אכן משתנה, אולם לא כולן מוכנות להתחייב להגן על אוקראינה מבחינה צבאית, במקרה של שינוי אפשרי במאזן הכוחות בנאט”ו (למשל, עזיבה של ארה”ב את נאט”ו, או הפחתת הכוחות והתקציבים שלה בארגון).
בעוד הנשיא מקרון כבר הכריז בעבר שהוא מוכן לשקול משלוח חיילים לאוקראינה ונאלץ למתן את הצהרתו בשל ביקורת פנימית, ראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, הודיע לפני הפסגה שארצו תמשיך לתמוך באוקראינה אך “לא לשלוח חיילים פולנים להילחם בשטח אוקראינה”. הצבא הפולני הוא הגדול ביותר באירופה, ואחריו צבאות צרפת, בריטניה וגרמניה.
בתוך כך, גם בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, נפגש אתמול עם מרקו רוביו, שנועד גם עם שר החוץ הסעודי, הנסיך פייסל בן פרחאן אאל סעוד.
