גרמניה של לפני שלוש וחצי שנים מאוד שונה מגרמניה של היום. אי אז, הבחירות האחרונות היו בחירות פוסט-קורונה: הרבה בוחרים פנו למרכז הפוליטי והעלו לשלטון מפלגות מסורתיות ומוכרות, ואילו המפלגות שהן יותר בפרינג' הפוליטי נעלמו. אולם הבחירות ביום ראשון מגיעות על רקע אחר: קואליציית מפלגות האמצע שהרכיבה את הממשלה כשלה והתפרקה, הפלישה הרוסית לאוקראינה, משבר ההגירה, בחירת טראמפ וברקע מבצבץ האיום של כלכלה במיתון.
המרוויחה המיידית היא "אלטרנטיבה לגרמניה", שמשיגה בסקרים 21 אחוזים, שנייה רק לשמרנים. גם אצל צעירים (גילי 18-29), היא משיגה יותר מ-17 אחוז ובכך היא המפלגה השלישית בגודלה בטווח הגילים הזה, אחרי הירוקים ומפלגת השמאל, שתי מפלגות שנמצאות בצד השני של המפה הפוליטית.
מדובר בתבנית הצבעה לא אופיינית של הצעירים שמעידה גם על מיאוס ממפלגות המרכז השמרניות, אבל גם על הנוכחות המסיבית של אלטרנטיבה לגרמניה ברשתות החברתיות, שם יש לה יותר משישה מיליון עוקבים, רובם בטיקטוק. הנוכחות של אלטרנטיבה ברשתות החברתיות, ואיתה משבר המהגרים ושאלות של ביטחון אישי על רקע אירועי טרור, הביאו למפלגה קולות רבים כבר בבחירות לשלוש מדינות במזרח גרמניה בספטמבר.
גם מפלגת השמאל לינקה גורפת רווחים רבים מהמעבר של קמפיין הבחירות לעולם הווירטואלי. אם עד לפני כמה חודשים המפלגה דישדשה מעל ומתחת לאחוז החסימה, הרי שכעת נראה שלינקה תצליח להיכנס לפרלמנט וזאת על רקע הרצון לתת איזון לאלטרנטיבה, אבל גם בעזרת כמה קליפים ויראליים בטיקטוק שמשכו אליה עוד ועוד בוחרים.
הרשתות החברתיות גם משמשות בגרמניה השפעות זרות. אילון מאסק עושה זאת בגלוי בתמיכתו באלטרנטיבה דרך הרשת החברתית שבבעלותו ובמקביל צבא של בוטים בשירות רוסיה מפיץ אלפי הודעות פייק ניוז עם תוכן של סקנדלים בענייני כלכלה, טרור, שחיתות והגירה, בניסיון להשפיע על תוצאות הבחירות. בבחירות הגורליות הללו, כשעצביהם של הבוחרים כבר נמצאים על הקצה, ההתערבות של כל בוט רוסי נתפסת כחלק מהמלחמה ההיברידית שרוסיה הצהירה על מדינות המערב.
