״לפני כמה שבועות חבר שהיה לי כאח, קצין משטרה, שלח יד בנפשו. בעבר היה חולה בסרטן והגיע לשירות במשטרה חרף המחלה אבל אירועי 7 באוקטובר הם שהכריעו אותו". כך סיפר אתמול ח"כ (עוצמה יהודית) אלמוג כהן בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת, שנערך
בעקבות חשיפת "ידיעות אחרונות".
לפני שבוע נחשפה ב"ידיעות אחרונות" שורת עדויות קשות וכואבות של שוטרים על יחס משפיל ועל היעדר טיפול נפשי מהארגון לאחר אירועי 7 באוקטובר. ח”כ כהן, שלחם אף הוא באותה שבת שחורה, הדגיש גם הוא את הפערים במענה הנפשי: "חברי ניצח את הסרטן אבל לא את זה".
במהלך הדיון נחשף שלפי נתוני משרד הביטחון 1,413 שוטרים הגישו בקשות להכרה בפגיעות פיזיות ונפשיות בעקבות הלחימה במלחמת "חרבות ברזל". מתוכם - 526 בקשות הוגשו במחוז הדרום בלבד, כאשר 464 מתוכן כללו גם בקשות להכרה בפגיעות נפשיות. סגן-ניצב רויטל נבות, ראש תחום המענה הנפשי במשטרה, פירטה את הצעדים שננקטו עד כה. לדבריה, 10,000 שוטרים עברו שיחות ויסות רגשי וחיזוק, ו-948 מהם פנו לקבלת טיפול נפשי יזום. בנוסף, 40,000 שוטרים השתתפו בסדנאות עיבוד אירועים, ו-10,000 עברו במרחבי מרפא, כאשר יש תוכניות להרחיב את המענה באמצעות מכרז חדש.
סנ"צ נבות ציינה שקיימים גם טיפולים פרטניים, זוגיים ומשפחתיים, ושהמשטרה פועלת לפתח מענים קבוצתיים דרך מרכזי חוסן. עם זאת היא הודתה שקיים פער בין צורכי השוטרים לבין יכולת המערכת לספק להם מענה מלא, והדגישה: “האירוע עדיין לא נגמר ואנו בתוך תהליך מתמשך”. שרית טריניס, מנהלת מחוז דרום במשרד הביטחון, ציינה שהטיפול בשוטרים נקבע לפי חומרת הפגיעה ולא לפי סיפור הגבורה של כל שוטר. לדבריה, אחת הבעיות המרכזיות היא ששוטרים המוגדרים כלא כשירים נפשית נאלצים לפרוש בגיל מוקדם, ויש צורך בשינוי שיאפשר להם יותר זמן להשתקם.
אביגיל שררה, מנכ”לית הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר, הוסיפה שמשרד הביטחון לא תמיד מכיר במלוא הפציעות של השוטרים, דבר שמוביל לעיתים להליכי ערעור ממושכים. בסיום הדיון הודיע יו”ר הוועדה, ח"כ (הליכוד) בועז ביסמוט, שהוועדה תקיים דיון מעקב נוסף כדי לוודא שההמלצות ייושמו בפועל.
בעקבות הדיון הפיצה ראש אגף משאבי אנוש במשטרה, ניצב אלונה שושן, מכתב שבו פורט סל הטיפולים הזמין לשוטרים. במסגרת ההסדר תינתן לשוטרים שיבקשו זאת אפשרות לקבל טיפול נפשי במשך שעתיים בשבוע – על חשבון המערכת.
