אחת לכמה שבועות, אלי בן טובים – רכז איתור הנעדרים של משטרת צפת, יוצא לחיפושים ברחבי צפת ביחד עם טספאי, אביה של היימנוט קסאו הקטנה. למרות שחלפה כבר שנה, בכל פעם הם מקווים שהפעם משהו יהיה שונה, שהם ימצאו רמז או קצה חוט שישפוך אור על התעלומה שהדהימה מדינה שלמה.
היימנוט בת התשע, עולה חדשה מאתיופיה, שיחקה בשעות הערב של 26 בפברואר 2024 מתחת לביתה שבבניין מרכז הקליטה ברחוב צה"ל בצפת. בשעה 19:30 בערב היא נראתה בפעם האחרונה במצלמת האבטחה בכניסה לבניין, ומאז אבדו עקבותיה. בדיוק שנה חלפה מאז, ואיש עדיין לא מצא לכך הסבר הגיוני.
"הובלתי עשרות מבצעי חיפוש אחר היימנוט ולא הצלחנו אפילו לעלות על רמז", אומר בן טובים. כבר 25 שנים הוא ממלא בהתנדבות בתחנת משטרת צפת את תפקיד "ראש חוליית איתור הנעדרים" המקומית. "בימים רגילים אני מקבל כשלושה אירועי נעדרים בחודש", הוא אומר, "בדרך כלל מדובר בילד קטן שהוריו מתארחים בצימר ויוצא מהבית, זקן דמנטי שנעלם לקרוביו ואפילו הלומי קרב שאיבדו את דרכם. אבל האירועים האלו נגמרים אחרי יממה או שתיים". בשבועות האחרונים, מאמצי האיתור בשטחים הפתוחים באזור התחדשו ביתר שאת, אחרי שהופסקו בגלל המלחמה. "אין נקודה שבה לא חיפשנו אותה כבר", אומר בן טובים, "חיפשנו בבניינים הסמוכים, במורדות ההר, במקלטים ובחצרות הבתים, ביערות, בוואדי עמוד, קדיתא, עין זיתים, מירון ועוד. אנחנו חוזרים שוב על אותם אזורים בתקווה שנגלה משהו חדש". כבר בערב שבו נעלמה היימנוט, שוטרי המחוז הצפוני פתחו בסריקות נרחבות שלא העלו דבר. בהמשך, אלפי שוטרים ומתנדבים ממגוון גופים וארגונים מכל רחבי המדינה, לצד גורמי ביטחון ומודיעין ישראליים, התגייסו גם הם לחיפושים. גורם בכיר במשטרה מספר כי בתיק נעשו פעולות חסרות תקדים, תוך השקעת משאבי עתק במרדף "נגד השעון". הניסיון המשטרתי בתיקים כאלה ברור: בכל יממה שחולפת הסיכויים למצוא את הנעדר פוחתים.
חוקרי היחידה לפענוח פשעים במרחב כנרת של המחוז הצפוני הגיעו לבניין מרכז הקליטה והורידו את מצלמות האבטחה ממנו, ומכל המרחב הסמוך לו. הם תשאלו את העובדים ואת התושבים שהיו באזור, שללו את האפשרות שהילדה הוברחה מישראל למדינה אחרת, וכשלא הצליחו לעלות על קצת חוט – עבר התיק ליחידה המרכזית של מחוז הצפון. בימ"ר צפון נעשו תחקירי עומק, גורמים רבים במעגלים שקשורים במשפחה ובעברה תושאלו, עשרות חוקרים עמלו על פענוח מצלמות האבטחה והגיעו לכל אדם שנראה בהן. גם כל בעלי העבר הפלילי המיני באזור נבדקו. במשטרה אומרים כי בדקו את האליבי של כל אחד, ולעיתים אף דרשו שיעבור פוליגרף כדי להצליב את גרסתו.
אף אחד מאותם אנשים לא סיפק מידע על היימנוט. גם החיפושים במצלמות האבטחה לא העלו דבר. האפשרות שמישהו "חיבל" במצלמות וניסה "למחוק" תיעודים, שהוצגה לאחרונה בכלי התקשורת, נשללה אף היא: לא ניתן היה לחבל בהן שכן התיעודים נתפסו עוד בערב שבו היימנוט נעלמה. חוקרים שמעורים בתיק סיפרו ל"ידיעות אחרונות" כי "כל בדל רכילות ושמועה נבדקו ונשללו. גם עדויות של תמהונים, שדיווחו על ‘קולות’ שמצביעים על מקום הימצאה - נבדקו".
כך, למשל, שבועות אחרי שנעלמה היימנוט, תושב הדרום דיווח למשטרה ששמע באוטובוס שני אנשים מדברים באמהרית על "איפה לזרוק את הילדה". המשטרה הגיעה אליהם ובסופו של דבר נשלל כל קשר שלהם לאירוע. שבועות נוספים חלפו, ואותו אדם מהדרום סיפר כי ראה את היימנוט צועקת מהחלון. החוקרים שלחו שוב בלשים לבדוק את גרסתו, והבינו כי אינו בקו השפיות.
בן טובים טוען כי כל פרט מידע נבדק. "בזמן האחרון התחילו לספר בתקשורת שהיא נחטפה", הוא אומר בכעס, "אם מישהו יכול להגיד דבר כזה, בבקשה, שיראה לי. שיציג מצלמות או ראיות שתומכות בזה". לצד החקירה שמתבצעת בניסיון להבין כיצד נעלמה היימנוט, המשטרה מתמקדת גם בהיבט החיפושים. מדובר בשתי פעולות שמתבצעות על ידי צוותים שונים שאינם נמצאים בקשר אחד עם השני. המטרה: שהמחפשים יעשו את עבודתם ללא שום הנחות מוקדמות שעלולות להביא אותם לוותר על מקומות שבהם הסיכויים להימצאה לכאורה קלושים. במאמצי החיפוש אחר היימנוט נעשה שימוש בטכנולוגיות של המשטרה ושל יחידות מיוחדות בצה"ל, לצד גששים מומחים, ארכיאולוגים, חוקרי קרקע וכלבנים שמתמחים באיתור שרידי גופות. נעשה גם שימוש בחברות אזרחיות שהעמידו את הציוד שלהן לרשות החיפושים, כמו "מערכות צילום רנטגן" לקירות בטון וחללים כלואים שהופעלו בבניין מגוריה של היימנוט.
כוחות כיבוי שאבו בארות מים ובורות ספיגה סמוכים לבית מגוריה כדי לשלול אפשרות שחלילה נפלה אליהם. רחפנים תרמיים שוטטו ברחבי העיר צפת ויערות הסביבה, וגם הם לא העלו דבר. כל כיוון חקירה אפשרי שנשלל נשלח לצוות "בוחנים" ממחוז אחר של המשטרה, שהתבקשו גם הם לנסות ולפצח אותו. גם חניכי בית הספר לשוטרים במסלול בלשים נקראו לעבור על כל חומרי החקירה בניסיון להבין אם ישנה זווית שדורשת בחינה מחודשת. החוקרים מקווים שאם היימנוט נחטפה, או שגורם אנושי כלשהו מעורב בהיעלמותה, בשלב מסוים הוא יעשה טעות שתביא לחשיפתו. זמן מה לאחר שהיימנוט נעלמה פתחה משפחת קסאו בקמפיין גיוס כספים לצורך שכירת חוקר פרטי, והציעה פרס כספי בשווי 300 אלף שקלים למי שימסור מידע שיביא לאיתורה. גם הסוכנות היהודית הבטיחה פרס בסך 100 אלף שקלים למי שיביא את קצה החוט הנדרש. אך מלבד פניות רבות של מיסטיקנים, מתקשרים ורואי חזיונות, זה לא העלה דבר. בקרב מאות כחולי המדים המעורבים בחקירה ישנה תחושת כישלון צורבת. "אנחנו משקיעים, עושים כל שאנחנו יכולים, אבל במבחן התוצאה – אין לנו עדיין תוצאה", אומר גורם בכיר, "היימנוט מלווה אותי ועוד שוטרים רבים בכל יום, כשאנחנו קמים בבוקר ועד השינה. אנחנו מתחייבים להמשיך לעשות הכל כדי להחזיר את היימנוט למשפחתה".
אלא שבמשפחה מתקשים לקבל את ההסברים. עדן מוצ'ה, דודתה של היימנוט, אומרת: "אנחנו מדינה כל כך מפותחת טכנולוגית. לא יכול להיות שלא מוצאים אפילו קצה חוט. זה לא הגיוני". בשבועות האחרונים הם דורשים שהיימנוט תוכר כחטופה ולא כנעדרת מתוך הנחה שזה יגביר את החיפושים. במשטרה טוענים כי הם ממילא עושים הכל. אבל מוצ'ה אומרת בצער: "אנחנו מפחדים שישכחו אותה. שלאף אחד כבר לא יהיה אכפת".
