"אני זוכר את היום הזה כאילו היה אתמול", פותח טוטו וולף, האיש שהפך את קבוצת מרצדס לדומיננטית ביותר בתולדות מרוצי המכוניות פורמולה 1. "הייתי בן שש כשאבי אובחן עם סרטן מוח. זה לא היה רק המוות שלו – זה היה תהליך ארוך, כואב ומתמשך. כילד, אתה לומד להתרחק רגשית כדי לשרוד. אתה בונה חומות".
היום, במבט לאחור, וולף מבין שדווקא הטראומות הללו הן שהפכו אותו לאחד המנהיגים הגדולים בעולם הספורט. תחת הנהגתו, מרצדס שלטה בפורמולה 1 במשך עשור, קטפה שמונה אליפויות רצופות ושווייה זינק פי ארבעה. אבל מאחורי המספרים מסתתר אדם שנאבק עם צלקות העבר ועם תחושות חוסר ביטחון.
הפודקאסט שחושף את האמת מאחורי הצלחה
פודקאסט High Performance, שבו התראיין וולף, הפך לאחד החשובים בעולם העסקים והספורט. הוא מנוהל על ידי ג'ייק המפרי ודמיאן יוז, ומארח את האנשים שמובילים בתחומם – מיזמים מצליחים ועד מאמני-על. הרעיון המרכזי הוא לגלות מה עומד מאחורי הצלחה אמיתית, איך אנשים מתמודדים עם כישלונות ומהן השיטות שלהם למנהיגות וניהול. וולף, שכבר התארח בעבר בפודקאסט, חזר לשיחה עמוקה במיוחד. "אני מרגיש חופשי לדבר כאן על הדברים שהופכים אותי למה שאני", הוא אומר, "כי זה המקום שבו מציגים לא רק הצלחות, אלא גם את כל מה שקדם להן".
המסלול של וולף להצלחה היה הכל חוץ משגרתי. הוא גדל בווינה בבית שבו אביו נאבק במחלה קשה, ואמו, רופאה במקצועה, נאבקה לשרוד כלכלית. "אני זוכר את הרגע שבו קראו לי ולאחותי למשרד המנהל בבית הספר ואמרו לנו שאנחנו צריכים לעזוב כי לא שולמו דמי הלימוד. זה היה רגע מכונן. הייתי צריך לקחת את התיק שלי, לפגוש את אחותי בת העשר בלובי ולהסביר לה למה אנחנו הולכים הביתה. זה היה המסע הכי ארוך של חיי". באותה תקופה הוא הבין שהדרך היחידה לשרוד היא להפוך את החולשות לכוח. "לא הייתה לי רשת ביטחון. כל דבר שהשגתי – השגתי בעצמי. זה היה שיעור קשה, אבל זה הפך אותי למה שאני היום".
איך טראומות הופכות לכלי ניהולי?
כאשר טוטו וולף הפך למנהל של קבוצת מרצדס בפורמולה 1, הוא הביא איתו תפיסת עולם שונה לחלוטין מזו שהייתה מקובלת עד אז בענף. בניגוד למנהלים מסורתיים שהתמקדו בטקטיקה, כישרון טכני או אסטרטגיה, וולף שם דגש על היבט אנושי ומערכתי. הוא האמין שההצלחה של קבוצה לא תלויה רק בביצועי המכוניות או בכישרון הנהגים, אלא ביכולת שלו להבין את האנשים שמרכיבים את המערכת, לזהות בעיות לפני שהן מתפרצות וליצור סביבה תומכת ומעצימה.
וולף ראה בקשיים האישיים שעבר כלי רב-עוצמה בניהול. "כשאתה חווה טראומה בגיל צעיר, אתה מפתח מערכת התגוננות מתוחכמת. אתה לומד לקרוא מצבים, להבין אנשים, לזהות סכנה לפני שהיא מגיעה. אני לא מאשים אנשים, אני מאשים מערכות. אם טעות מתרחשת – זה אומר שלא סיפקתי לאנשים שלי את הכלים להצליח". גישה זו מבוססת על אמון עמוק באנשיו ועל ההבנה שהטעויות הן חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה וההתפתחות. המצוינות אינה יעד סופי, אלא סטנדרט יומיומי. במרצדס, טוב הוא לא מספיק טוב – תמיד יש מקום להשתפר, ללמוד ולהיות טובים יותר. אך המצוינות הזו לא באה על חשבון האנושיות. וולף: "אנחנו לא צריכים רובוטים, אנחנו צריכים אנשים שמאמינים במה שהם עושים, שמבינים שהם חלק ממשהו גדול יותר".
הכתבה מבוססת על הראיון בפודקאסט High Performance
עקרונות המנהיגות של וולף
1. "האשם את הבעיה, לא את האדם" – "כשהפיט-סטופ איטי והגלגל לא נסגר בזמן, זו לא אשמת המכונאי – זו אשמתי. המערכת לא עבדה טוב מספיק".
2. "סקרנות במקום עימות" – "כשאנחנו לא אוהבים את מה שאנחנו שומעים, אנחנו מפסיקים להקשיב. מנהיגות אמיתית היא להבין את הזווית השנייה".
3. "מצוינות היא סטנדרט, לא יעד" – "בפורמולה 1, אתה לא יכול להסתפק בטוב. אתה חייב להיות מצוין בכל יום".
4. "תן מקום לפגיעות" – "מנהיג אמיתי לא מסתיר חולשות, הוא מדבר עליהן ומאפשר לאחרים לעשות אותו הדבר".
לקחים לחיים ולעסקים
1. הטראומות הכי גדולות שלך יכולות להפוך ליתרון הכי גדול שלך.
2. ספק עצמי הוא כלי עבודה, לא מכשול.
3. הצלחה לא מרפאת פחדים – היא רק מלמדת אותך איך לחיות איתם.
4. הכוח האמיתי של מנהיג טמון בכנות ובפגיעות.
