בפעם השנייה השבוע נאלץ בית המשפט העליון להתייחס לנזקי הבינה המלאכותית ונראה כי הסתיימה תקופת ההתחשבות: בג"ץ החליט ביום שישי האחרון לדחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים עתירה שהוגשה וכללה הפניה לפסקי דין לא קיימים עקב הסתייעות בבינה מלאכותית.
השופט נעם סולברג קבע בפסק הדין כי מתעורר חשש שמדובר בתופעה, או בגל עכור וכי יש להבהיר "לכלל הנוגעים בדבר את שמצופה מהם, שעה שעושים הם שימוש בבינה מלאכותית. ברכה ותועלת ודאי טמונות בכלי זה, אך יש להישמר ממכשלותיו. גם אם עד כה נהג בית משפט זה סבלנות ומתינות בנושא, נוכח העובדה שמדובר בתופעה חדשה – לא לעולם חוסן".
במקרה שבו פסק סולברג, העותרת, העמותה לקידום זכויות כלבים, עתרה לבג"ץ בינואר האחרון נגד משרד החקלאות בבקשה שיסביר מדוע האריך בשנה נוספת את הוראת השעה המקילה על המתת כלבים משוטטים. במסגרת התיקון, הוארך היתר לירי בכלבים משוטטים באזור עוטף עזה, משאלה נכנסו לשטח ישראל בהיקפים נרחבים ביותר. בעתירה נטען כי התיקון האמור אינו מידתי ומנוגד לחוק צער בעלי חיים.
במהלך ההליך הגישה העמותה באמצעות בא כוחה תגובה לבית המשפט ונטען כי לא ניתן היה לאתר באתר הרשות השופטת ולו אחד מההליכים השיפוטיים שאליהם הפנתה העותרת בעתירתה. השופט סולברג קבע בפסק הדין כי "העותרת התבקשה להשיב אך ורק על טענה חמורה זו, ולצרף לתשובתה, כנספחים, את כלל פסקי הדין שאליהם הפנתה בעתירתה. זאת, משגם ניסיוני שלי להתחקות אחר אותם 'תקדימים' – העלה חרס. תשובה כאמור – לא הגישה העותרת. כן ביקשה העותרת כי לא תחויב בהוצאות, כיוון שקופתה – מדולדלת, וצרכיה – מרובים. הוי אומר: תשובה באשר למקורות המשפטיים שעליהם התבססה העתירה, לאורכה ולרוחבה – לא הייתה בפי העותרת; המסקנה מכך – ברורה", קבע השופט.
עוד קבע כי לא ניתן לקבל מצב שבו יוגשו לבתי המשפט כתבי טענות עם טיעונים הנסמכים על מקורות משפט שאינם קיימים. "עליית השימוש בכלֵי בינה מלאכותית, אשר אין חולק כי נושאת עִמה ברכה רבה, טומנת בחובה גם סיכונים: אותם אלה שלא ידעו לעשות בכלים הנ"ל שימוש זהיר, כנדרש, עלולים להגיש – לא אחת בבלי דעת – כתבי טענות שבהם מכשלות גם במישור המשפטי".
השופט סולברג הוסיף כי אינו סבור ש"הטעיה שיסודה בשימוש בכלי בינה מלאכותית 'קובעת ברכה לעצמה' וראויה ליחס שונה מהטעיות (מכל סוג ומין) שמקורן בכל סיבה אחרת. משדורשים אנו ממבקש סעד כי יגיע לבית משפט זה 'נקי כפיים ובר-לבב', הרי ברור שהתנהלות שבה הלה 'נושא לשווא' מקורות ומציג הפניות דמה, שעשויות להוליכנו שולל – מצויה מחוץ לשיטה, ומצדיקה דחיה על הסף".
העתירה כאמור נדחתה והוחלט כי העמותה תישא בהוצאות משרד החקלאות בסך של 7,000 שקל. את משרד החקלאות ייצג עו"ד יונתן ציון מוזס.
"פרי לא בשל"
עו"ד אריאל דובינסקי, המתמחה בדיני קניין רוחני ובינה מלאכותית שלא ייצג בתיק, מסביר כי "המסר חד וברור - תקופת ההתחשבות בטכנולוגיה החדשה הסתיימה, והמערכת המשפטית עוברת מגישה מחנכת לגישה המחייבת אחריות מלאה. עו"ד נדרשים להקפיד ביתר שאת על אימות המקורות המשפטיים". ד"ר אביב גאון, מומחה למשפט וטכנולוגיה מאוניברסיטת רייכמן, מוסיף כי "אני בטוח שאם היו מסבירים לעורכי דין שהמערכת הזו יכולה גם 'להמציא' הם היו נזהרים. אף אחד לא רוצה לצאת רשלן". עו"ד גיא אופיר, העוסק בדיני אינטרנט וטכנולוגיה, מציין כי "נכון לעת הזו, הבינה המלאכותית במישור המשפטי, ובפרט בעברית, היא עדיין פרי לא בשל".
בשבוע שעבר דחה בג"ץ עתירה אחרת שבה הפנו לפסקי דין "שלא היו ולא נבראו", לאחר שבאת כוח העותרת הסתייעה בכלי של בינה מלאכותית ולא טרחה לבדוק את אמיתות תוכנו.
