1. עוד מהפך כזה
מכבי ת"א כנראה אוהבת להוציא את הנשמה לאוהדים שלה. אחרת לך תסביר את המשחק אתמול מול הפועל חדרה, להזכירכם, הקבוצה מהמקום האחרון בטבלה. שוב היא נכנסת לפיגור, הפעם של שני שערים, שוב היא נראית מבולבלת במצבים נייחים ואיכשהו חוזרת למשחק ובסיום משלימה מהפך בזכות פנדל גבולי.
זה התחיל עם יכולת מרשימה של חדרה (למרות ההפסד, נמרוד קוסטיקה הביא שינוי לקבוצה שכבר נראתה גמורה), שגם עלתה על הלוח בדקה ה-13, בזכות מצב נייח: קרן של מנשה זלקה מצאה את הראש של ליסב עיסאת שעלה גבוה מעל דבוקת ההגנה ונגח לרשת. המארחים לא הורידו את הרגל מהגז ובדקה ה-25 הוביל הקולומביאני חוסה קורטס מתפרצת ומצא את ג'יימס אדניי שבעט לפינה של סימון סלוגה, 0:2 שהימם את אנשי מכבי ת"א ועיצבן את אוהדיה. האחרונים פצחו בשירה זועמת ומפגן קללות ששוגרו לכיוון המאמן ז'רקו לאזטיץ'.
למזלו של המאמן, אושר דוידה הצליח לצמצם (36) באחת ההתקפות היחידות של מכבי ת"א במחצית הראשונה, אך הבוז שנשמע עם השריקה להפסקה הבהיר כמה הקהל מאוכזב מהקבוצה. במחצית השנייה מכבי ת"א כבר נראתה יותר טוב, לחצה על השער של אוהד לויטה ובדקה ה-66 ווסלי פטאצ'י הגביה כדור קרן אותו נגח דור פרץ לרשת, 2:2.
חדרה הצליחה להחזיק מעמד עד הדקה ה-83. עיסאת עשה טעות ברחבה עם ספק נגיעה ספק דחיפה על אלעד מדמון, ואוהד אסולין פסק – פנדל וכרטיס אדום לחדרתי. דור תורג'מן שמר על קור רוח, דייק מהנקודה הלבנה וקבע 2:3. מהפך דרמטי שמשאיר את מכבי ת"א במרחק שתי נקודות מבאר-שבע, אבל במשחק שמעלה הרבה שאלות באשר ליכולת של האלופה.
2. אל-אל דניאל
אם עירוני טבריה תשרוד בסופו של דבר בליגת העל - ושני הניצחונות הרצופים בשבוע האחרון מקרבים אותה למטרה הזאת - היא תחזור לדקה ה-91 של המשחק אמש נגד בני-ריינה. הבלם אונדז'יי באצ'ו הכשיל ברחבה את איהאב גנאים ושניר לוי שרק לפנדל, אבל דניאל טננבאום הדף את הכדור שבעט גיא חדידה. הדיפה ששווה לטבריה שלוש נקודות חשובות, טיפוס למקום ה-10 על חשבון מכבי פ"ת ובני-סכנין שישחקו הערב, והכי חשוב - בריחה למרחק של שבע נקודות מהקו האדום.
גם ריינה הגיעה למשחק הזה במומנטום, אחרי הניצחון על מכבי ת"א בבלומפילד, אבל כנראה שהקבוצה של שרון מימר, שלא עמד אמש על הקווים בעקבות מות אביו, מסתדרת יותר טוב מול הקבוצות הגדולות. טבריה, שחולקת איתה את אצטדיון גרין, כנראה קטנה עליה - במובן הרע של המילה. בכל מקרה, ההפסד הזה חיסל את סיכוייה להגיע לפלייאוף העליון והעניק את הכרטיס למכבי נתניה.
המשחק הוכרע במהלך אחד, בדקה ה-39: אלי בלילתי הגביה כדור חופשי לרחבה וסטניסלב בילנקי נגח פנימה. שער שלישי העונה של החלוץ האוקראיני, וה-15 של טבריה ממצבים נייחים מתוך 19 בסך הכל. טבריה עלתה למשחק עם מדים כתומים לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס ז"ל. (שמעון אלבז)
3. פראייריות מתחלפות
שתי הפראייריות של המחזור הקודם נפגשו אתמול באשדוד ונפרדו בתיקו מאופס, שלא תרם יותר מדי לאף אחת מהן. המארחת הובילה בשבוע שעבר מול עירוני טבריה, אבל הפסידה בסופו של דבר במשחק שניצחון בו היה מקפיץ אותה מעל הקו האדום. גם מכבי נתניה עלתה בשבת שעברה ראשונה ליתרון, אבל נכנעה לתשעה שחקנים של הפועל באר-שבע.
באשדוד רשם בכורה על הקווים המאמן השלישי של הקבוצה העונה, חיים סילבס, שהביא בשורה אחת טובה: משחק ראשון אחרי 16 מחזורים ללא ספיגה. מצד שני, זה היה המשחק השישי בלבד העונה שאשדוד לא מבקיעה בו. המטרה של סילבס עכשיו היא למצוא את האיזון הנכון - אחרת הליגה תברח לה.
נתניה הפוסט-טראומטית פתחה את המשחק בתנופה ובחצי השעה הראשונה היו לה לא מעט מצבי כיבוש טובים, כולל שער של הריברטו טבארש שנפסל בגלל נבדל. גם לקרול נימצ'יסקי, השוער הפולני החדש יחסית של אשדוד, היה חלק גדול בכך שהמשחק הסתיים בלי כדורים ברשת. בהמשך המשחק התאזן ואשדוד נכנסה לעניינים, אבל אז נתניה הציגה את השוער שלה, עומר ניראון, שהציג גם הוא יכולת גבוהה. לשיאו הוא הגיע בדקה ה-89 כשהדף בקצות האצבעות כדור שבעט אורי עזו בתום מבצע אישי מרהיב.
מאוחר יותר בערב התברר שאשדוד ניצלה מירידה למקום האחרון בזכות המהפך של מכבי ת"א מול חדרה, ואילו נתניה הבטיחה את מקומה בפלייאוף העליון בגלל ההפסד של בני-ריינה לטבריה. (אלי לוי)
4. צור ישועתם
את המשחק בין הפועל ירושלים לקריית-שמונה אתמול בטדי אפשר לסכם בשתי מילים: אסף צור. השוער האורח סיפק הופעה הרואית עם 11 הצלות, שסידרו לקבוצתו נקודה אחת במשחק שבו היא הייתה אמורה להפסיד.
שתי הקבוצות איבדו סיכוי להגיע לפלייאוף העליון, וגם על מאבקי תחתית אין מה לדבר. אז מה הפלא שקיבלנו תיקו מאופס ומשמים לעיני כ-2,000 צופים שוויתרו בשבילו על השנ"ץ של שבת. היה שם גם קצת כדורגל, בעיקר מצידה של הפועל ירושלים, אבל השחקנים שלה נתקלו כאמור ביכולת מצוינת של צור. המאמן שלה זיו אריה, שנאלץ לצפות במשחק מהיציע בגלל הרחקה, תפס לא פעם את הראש לנוכח ההחמצות/הצלות. שי ברדה, מהצד השני, ניסה לרענן את החלק הקדמי האנמי שלו, אבל בלי הרבה הצלחה, כי ירושלים המשיכה להיות יותר מסוכנת אבל גם היא לא מצאה את הרשת. (לירן ביטון)
