נפילת משטרו של בשאר אסד בשנה שעברה פיתחה תקוות גדולות גם בקרב אחד המיעוטים שסובלים שנים ארוכות בסוריה. הכורדים, שנדחקו לשוליים עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, חולמים היום על מדינה פדרלית משלהם, לאחר הקמתה של סוריה החדשה תחת הנשיא אחמד א-שרע. אבל הוא, כך נראה, לא מתכנן להקל עליהם גם בסוריה החדשה - בצל ניסיונותיו לשדר "אחדות".
בחודש שעבר התקיימה בסוריה ועידה שכונתה "ועידת הדיאלוג הלאומי". המשטר החדש ובראשו הנשיא א-שרע - המוכר יותר בכינוי אבו-מוחמד אל-ג'ולאני, הצהיר שמטרת הוועידה היא לבנות את המדינה עם חוק, לייצר משטר שתואם את החברה הסורית - ולהעמיד לדין את ה"פושעים" ולעשות צדק עם האזרחים. לא כולם היו מרוצים מהוועידה. הממשל האוטונומי הכורדי הודיע כי הכורדים מסתייגים ממנה ולא יישמו את מסקנותיה. "אנו דורשים לקיים ועידת דיאלוג אמיתית שאינה דוחקת אף אחד לשוליים. הוועדה שהוקמה לפני הוועידה לא מייצגת את מרכיבי העם הסורי", מסר הממשל האוטונומי הכורדי.
האיום מצפון
שאלת אחדות סוריה אינה הבעיה היחידה שמטרידה את הכורדים בסוריה. טורקיה, השכנה מצפון, תוקפת אותם ללא הבחנה. הכוחות הצבאיים הכורדיים בסוריה, שמורכבים ברובם מאנשי ה-YPG וגם מנשות ה-YPJ - מאוחדים כיום תחת ברית "הכוחות הסוריים הדמוקרטיים" (SDF). מי שמוביל את תקיפות הכורדים הוא נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, ששם על המוקד את המחתרת הכורדית בטורקיה (PKK) וטוען כי הכורדים בסוריה הם שלוחה שלהם.
בסוף השבוע האחרון חלה תפנית דרמטית. יומיים אחרי שמנהיג המחתרת, עבדאללה אוצ'לאן, קרא לארגון להתפרק מנשקו, נענתה "מפלגת פועלי כורדיסטן" לקריאתו והכריזה על הפסקת אש חד-צדדית עם טורקיה. הנשיא ארדואן איים כי אם הליך הפירוק מנשק של ה-PKK לא יתקדם, או שאנשיו לא יעמדו בהבטחות - טורקיה תמשיך בפעילותה נגד המחתרת. הכוחות הכורדיים בסוריה, ה-SDF - שנתמכים על ידי ארה"ב - הכריזו מצידם כי הצהרתו של אוצ'לאן לא תקפה בכל הנוגע אליהם, אך מדובר בצעד מבורך שיביא השלכות חיוביות לאזור.
עזיז בירו (52), תושב קמישלי - אחת הערים המרכזיות של הכורדים בסוריה, המכונה בירת "כורדיסטן הסורית", הביע תקווה בשיחה עם ynet כי הקריאה של אוצ'לאן תביא לקיצה של כל הצדקה טורקית לפלוש לשטחי הכורדים בסוריה. "הפירוק של ה-PKK יסייע למה שנשאר מגורמי הקבוצה בסוריה לעזוב - מה שיתרום להגעה להבנות עם הממשל בדמשק ולפתרון הסוגיה הכורדית בתוך סוריה, הרחק מהאיומים הטורקיים", אמר. בירו סיפר שהוא מאמין כי כל הכורדים בסוריה מסכימים היום שהדרך הטובה ביותר לפתור את הסוגיה הכורדית בסוריה היא כאמור - להפוך למדינה פדרלית.
אידיאולוגיה דתית
חייהם של הכורדים בסוריה לא היו קלים לאורך השנים. מאביו של בירו נשללה האזרחות הסורית בשנת 1962, יחד עם עוד כ-150 אלף כורדים. "כאשר שללו את האזרחות הסורית, נשללו מאיתנו כל הזכויות הקשורות אליה - זכויות פוליטיות, זכויות קניין, השכלה אוניברסיטאית", אמר. בעקבות רדיפות ביטחוניות, עזב בירו את סוריה לכורדיסטן העיראקית וחזר בשנת 2011 - השנה שבה החלה מלחמת האזרחים. "באותה התקופה, המשטר ניסה לרצות את הכורדים, כדי שלא ישתתפו במהפכה הסורית. כך הצלחתי להחזיר את האזרחות הסורית שלי ולהשלים את לימודיי באוניברסיטה", סיפר.
משטר אסד, כפי שמתאר בירו, היה סיוט שהרס את סוריה, אבל הוא גם חושש מהמשטר החדש בדמשק - בראשות אל-ג'ולאני. "החשש הוא שמהפכות חמושות לא מביאות דמוקרטיה בדרך כלל, הן מחליפות דיקטטור אחד בשני", אמר. אל דברי בירו הצטרף גם עבד א-סלאם עות'מאן, כורדי שמתגורר כעת בגרמניה. "אנחנו חוששים מהמשטר החדש, שנשלט על ידי אידיאולוגיה דתית, על ידי מילים יפות, אך ללא צעדים שאנחנו רואים בשטח", אמר.
לעבד אל-סלאם עות'מאן חשוב שסוגיית הכורדים תתפוס מקום בחברה הישראלית - כך שיזכו לתמיכה אמיתית. "אני מודה לישראל, לממשלה ולאנשים, בשם הכורדים והסורים. 80 אחוז מנפילת אסד היא בזכות ישראל", הוסיף.
לצד הלוחמים הכורדים בסוריה, פועל גם ארגון ה-YPJ - "יחידות ההגנה של הנשים" או צבא הנשים הכורדי. הפלתו של אסד הביאה שמחה, אולם לדבריהן, מי שטיפס לשלטון לא קיבל את דרישות המהפכה ומונע מאינטרסים צרים. "העם הכורדי מתמודד כעת עם אתגרים גדולים ולמרות ההדרה שמבצעת הממשלה - הוא שואף לשמור על לכידות המרקם הסורי ועל הקיום העצמאי שלו, מתמיד בגיבוש עמודי התווך של האומה הדמוקרטית ושואף להקים מערכת הכוללת את כולם", נמסר מהארגון ל"ידיעות אחרונות". עוד מסרו: "העם הכורדי, היהודי ועמים אחרים תמיד חיו יחד, למרות ההבדלים".
