התחקיר האמיתי והמלא של צה"ל על השעות שבהן נכבש מחנה נחל עוז נותן אגרוף בבטן ופסק זמן ממחדלי המודיעין, מקונספציית טיפוח חמאס ומכישלון השב"כ, ושׂם לראשונה מתחילת המלחמה זרקור על רעה חולה שהתנפצה ב-06:29 ב-7 באוקטובר.
בסיס נחל עוז נמצא 850 מטרים מגבול עוין שבו היה צבא טרור שהתעצם מיום ליום ותרחיש של פלישה לעוטף ולכיבוש המוצב עצמו. מחבלי חמאס שפשטו על המוצב הכירו את כל הפרצות בגדר המוצב שלא טופלו ופרצו דרכן בהמוניו בדיוק כפי שתיכננו ותירגלו. התחקרי מגלה שורת מחדלים נוספים על הנורמות הצבאיות הרקובות שהתקבעו.
החטיבה הצפונית של אוגדת עזה, שאחראית על המחנה הזה, לא תירגלה את המשרתים בו לתרחיש של מתקפת מחנה ולו פעם אחת, למרות שגדוד שג'עייה בחמאס שולט עליו בתצפית ובאש, ונמצא בטווח של 15 דקות ריצה ממנו, שני קילומטרים בלבד. בחטיבה הצפונית גם הקלו בדרישות האבטחה למחנה הזה, בניגוד להנחיות אוגדת עזה, ואישרו בין היתר שהעמדות המערביות במחנה הזה, ששמו הרשמי הוא "מגן נחל עוז", יהיו נטושות. זאת למרות שעמדות אלו צופות לעיר עזה הסמוכה, והן המאוימות ביותר. לא היה בהן אף חייל. בין היתר מחצית מהחיילים שאיישו את הבסיס לא היו לוחמים ורבים מהם לא נשאו נשק, הכוחות בו דוללו ואמצעי תצפית לא הופעלו בשל תקלות – בהם גם בלוני תצפית. בבוקר המתקפה רק חייל אחד שמר על הבסיס, ולוחמי שריון התבקשו לא להיות בכוננות לטנקים שלהם. המיגוניות במחנה נבנו לטובת הגנה מפצמ"רים בלבד, למרות תרחיש שהיה ידוע לאוגדת עזה, ובו סכנת פלישה של 70 מחבלי נוח'בה. גם את זה חמאס ידע לפי המודיעין שנאסף מהרצועה בתמרון, וגם זאת ניצל כדי להפוך אותן למלכודות מוות ולהשליך לתוכן רימוני רסס. אלה הן רק חלק קטן מהשורות התחתונות והעגומות מהתחקיר המזעזע לקרב בבסיס הגדודי נחל עוז, שהסתיים.
את התחקיר ביצע במשך עשרה חודשים מפקד חטיבת הצנחנים במילואים 551, אל"ם ע', שגדל ושירת בשייטת 13, איבד 20 לוחמים לאורך המלחמה, בהם גם ב-7 באוקטובר. גם לע' היה קשה לזהות את צה"ל כשסיכם את הממצאים למסקנות והמלצות, ובניגוד למתחקרים אחרים, הוא כן המליץ לנקוט צעדים פיקודים, ניתן להניח שהדחות מיידיות מתפקיד, אך בצה"ל נמנעו לעשות זאת עד כה – גם כשהליקויים הללו בתפקוד חלק מהקצינים הבכירים בגזרה צפו עוד בתחילת המלחמה.
בין היתר בתחקיר עולה שבבוקר 7 באוקטובר, מפקד החטיבה הצפונית, אל"ם חיים כהן בחר להישאר בחמ"ל של בסיס רעים ולא יצא לשטח כמו עמיתו, מח"ט דרומית, אל"ם אסף חממי שנהרג בקרב ליד קיבוץ נירים. על אף שלא אהב את ההתנהלות הזאת, הרמטכ"ל היוצא הרצי הלוי איפשר לו להישאר בתפקידו עד לרגע זה. אל"ם כהן הואיל להודיע רק לאחרונה שיסיים בקרוב את תפקידו.
את הסיבות הגדולות כמובן לנפילת בסיס נחל עוז אפשר לנעוץ ביתר המחדלים שנחשפו בתחקירי המלחמה, מהקונספציה שחמאס הוא מורתע ושיש לחזקו כדי לבדלו מרשות הפלסטינית והתבטאה גם בליל הסימנים המעידים שקדמו לפלישת חמאס, דרך השחצנות ורדיפת הפרסים בחטיבת המחקר של אמ"ן, דרך העיוורון בשב"כ או החירשות המכוונת של 8200 והיעדר ההתרעה.
אבל אפשר לקבוע בקלות שחיי תצפיתניות וחיילים רבים בבסיס נחל עוז היו ניצלים, אם התרבות המבצעית של צה"ל מלפני עשור או שניים הייתה מושרשת אצל הלוחמים בגזרת הגבול. 250 מחבלים תקפו את נחל עוז בשלושה גלים שונים. החיילים שאיישו את הבסיס ושקפצו לשם נלחמו בגבורה כמעט לבדם מול ארגון טרור עם תוכניות קרב סדורות. בקרב נפלו 53 חיילים וחיילות. בהם 19 לוחמי גולני ו-16 תצפיתניות. עשרה חיילים וחיילות נוספים נחטפו לעזה.
