בתחילת השבוע הלך לעולמו העיתונאי חגי קרן-צבי ז"ל, שסיקר במשך חמישה עשורים את ענפי הכדורגל, הכדורסל והטניס ב"ידיעות אחרונות". אחד מרגעי השיא של הקריירה העיתונאית שלו היה כשליווה כשליח העיתון את הספורטאים הישראלים במשחקי עמי אסיה, שנערכו ב-1974 בטהרן. הימים הם עדיין ימי שלטון השאה באיראן, עוד לפני עליית משטר האייתוללות, אבל האווירה הייתה כבר אנטי ישראלית. למעשה, אלה היו משחקי עמי אסיה האחרונים שבהם השתתפה ישראל לפני שגורשה מהפדרציה האסייתית - והם הסתיימו עם 19 מדליות, מתוכן 7 זהב, 4 כסף ו-8 ארד.
את אחת מארבע מדליות הכסף קטפה נבחרת הכדורגל, שעברה דרך מעניינת עד להפסד הטראומתי במשחק הגמר נגד הנבחרת המארחת. היא הביסה בסיבוב הראשון את מלזיה (3:8), הפיליפינים (0:6) ויפן (0:3) ובסיבוב השני את בורמה (0:3), אלא שבהמשך צפון קוריאה וכוויית סירבו לשחק מולה מסיבות פוליטיות.
"נוכח הבילבול ואיבוד העשתונות"
בגמר חיכתה, כאמור, נבחרת איראן עם גיבוי של 100 אלף אוהדים ביציעים, וכך כתב חגי קרן-צבי על המשחק: "בפעם נוספת, אולי האחרונה, נוכחנו לדעת אתמול כי קשה לנצח את האסיאנים במשחק גמר בביתם. בפעם נוספת נוכחנו לדעת כי האסיאנים, השופטים, וכל מהלך העניינים הם נגדנו. שוב ראינו כי במשחקי גמר באסיה אין הנבחרת שלנו מסוגלת להגיע לשיא - בשל הסיבות האמורות - ובגלל השפעה פסיכולוגית מכרעת של קהל משולב.
"זה קרה לנבחרת החל בהופעתה הראשונה באסיה, לפני 18 שנה בהונג קונג, והסתיים אמש בטהראן. שער עצמי של יצחק שום בדקה ה-30 גרם לכך כי אנו עוזבים את אסיה מבלי שלא זכינו באף לא אחד משבעת הטורנירים הרציניים בהשתתפותנו. הרבה צדדים לה, למטבע ההפסד שלנו אתמול. צד אחד הוא למשל הצורה בה משלהבים 100 אלף הצופים את כדורגלניהם. כך הם פתחו בשריקות זעם לעבר שופט המשחק המוקדם כדי שיסיימו מהר. מדליית הזהב בכדור ברזל לג'לאלא קאשמירי הוענקה לפני המשחק והשירה האדירה בה פצחו הצופים, ששרו את ההימנון האיראני, חיממה אותם לקראת הגמר.
"הצד השני של המטבע היא הבטחתו של גנרל הוג'אט, יו"ר ועדת הארגון של האסיאדה, כי לכל אחד מן הכדורגלנים תימסר דירה אם ינצחו. והכרוזית בכבודה ובעצמה אירגנה את מקהלת הצופים במשך המחצית השנייה, כאילו היו זקוקים לכך. הצד השלישי של המטבע הוא מינויו של השופט ההודי אזאם לניהול המשחק. ההודי עב הבשר וכסוף השיער לא חרץ אמנם את גורל המשחק, אבל בהחלטותיו המתחנפות לאיראנים, בהעלמת משרוקיתו נוכח פגיעות גלויות ונסתרות בכדורגלינו הוא סלל את הדרך לחוסר אפשרות להשגת שוויון.
"והצד הרביעי של המטבע הוא המשחק הישראלי עצמו. קשה להבין מה אירע אמש לבחורים שלנו. נוכח הנטייה המוגזמת של חוליית הקישור לשחק בהגנה; נוכח בידודם של חלוצינו; נוכח הבילבול, איבוד העשתונות והטעויות הרבות - יחד עם משחק איראני תוסס ונלהב עד בלי גבול - נוצר בשדה מצב של הפסד בטוח לישראל".
חלפו קצת יותר מ-50 שנה, ונבחרת ישראל עדיין מתקשה במשחקים מכריעים. שום דבר לא השתנה.
