בצורה חלקית, לא פומבית ובאיחור גדול: בשב"כ הצטרפו אתמול לצה"ל, ונתנו דין וחשבון ראשון לציבור על הכישלון שהוביל ל-7 באוקטובר. בהודעה כתובה לעיתונות, על פני שמונה עמודים בלבד, מסר הארגון את תמצית התחקיר - ובעוד שבתדרוכי תחקירי צה"ל בשבוע שעבר נאמר בעקיפין כי מדיניות הבידול בין הרשות הפלסטינית לחמאס שבחרה הממשלה תרמה וסייעה לחמאס להפוך למפלצת טרור, בשב"כ נוקבים באמירות בוטות וברורות יותר ומאשימים שחור על גבי לבן את מדיניות ראש הממשלה בנימין נתניהו לאורך יותר מעשור.
4 צפייה בגלריה
ביג מיוחד צריבה רונן בר וביבי בנימין נתניהו על רקע הפריצה טבח 7.10
( צילום: Oliver CONTRERAS / AFP, מוטי קמחי)
אמירות אלו מגיעות לראשונה מצד ארגון ביטחוני רשמי, ועל בסיס תחקיר ממושך שקיים בשנה האחרונה צוות חקירה חיצוני ועצמאי. "הסיבות המרכזיות לבניית כוחו של חמאס: מדיניות של שקט שאיפשרה לחמאס התעצמות מסיבית; הזרמת כספים קטאריים והעברתם לזרוע הצבאית; כרסום מתמשך בהרתעה של ישראל; ניסיון להתמודד עם ארגון טרור על סמך מודיעין והגנה תוך הימנעות מיוזמות התקפיות; משקלם המצטבר של הפרות בהר הבית, היחס לאסירים והתפיסה כי החברה הישראלית נחלשה בגין הפגיעה בלכידות החברתית", נכתב. באופן יוצא דופן, בשב"כ רומזים, כמו בצה"ל, כי הדרך לחקר האמת עוברת בוועדת חקירה ממלכתית - ולא רק בתחקירים של כל ארגון.
לצד זאת, בשב"כ טענו באופן מפורש: "לא נמצא כי שב"כ זילזל ביריב, להפך - הייתה הבנה עמוקה של האיום, יוזמות ורצון לסכל את האיום". עם זאת, בשב"כ ציינו בהודעתם כי ידעו על תוכנית "חומת יריחו" שגובשה בחמאס לפלישה לישראל, בשתי הפעמים שבהן העלה תחקיר אמ"ן שהיא הגיעה גם לצה"ל: 2018 ו-2022. בארגון הודו למעשה בכישלון בנוגע להבנת התוכנית, ואמרו כי "התוכניות לא עובדו לכדי איום ייחוס, ורצף סימנים מעידים חלשים החל מקיץ 2023 לא קושר לאיום זה. אנו מזהים בכך את אחת הסיבות המרכזיות לכשל". כמו כן נכתב: "לא הערכנו שחמאס עבר לשלב הפריצה מעזה, אלא פועל להבערת השטח ביו"ש. זה הוביל לפגיעה אנושה בקבלת ההחלטות בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר".
ההתרעות בלילה שלפני
עוד צוין כי בסיכום תמונת המודיעין של זירת דרום בשב"כ, שהופצה למערכת בסביבות השעה 01:00 בלילה שלפני, נכתב: "רצף סימנים אשר לחומרה מצביעים על היערכות חמאס לחירום. לצד האמור, בשטח אינדיקציות לשגרה וכן לשמירה על הריסון, כאשר ברקע החל 'הסכם ההבנות' ומוערך כי חמאס לא מעוניין בהסלמה ובכניסה למערכה בעת הנוכחית".
בשעה 03:03 הפיץ שב"כ לצה"ל, למשטרה ולמל"ל, שמהווה את המטה הביטחוני המייעץ הרשמי לראש הממשלה, את המידע ההרתעתי בנוסח הבא: "ממידע שברשותנו אינדיקציה להשמשה ופעילות של 'רשת הסימים' במספר חטיבות חמאס. עד כה, אין ברשותנו מידע על אודות מהות הפעילות. עם זאת, יש לציין כי מדובר במצרפיות חריגה ובהינתן סימנים מעידים נוספים עשויה להצביע על פעילות התקפית של חמאס".
בניגוד לאמ"ן, בשב"כ כן טוענים לראשונה למעשה שהייתה בידיהם באותו הלילה התרעה, מבחינתם, גם אם ברמת סמן נמוכה. "ההתרעה הצביעה על אפשרות לפעילות התקפית מצד חמאס, בפרק זמן שאפשר העלאת כוננות ושינוי הערכות אג"מיות בגזרה, אולם לא העידה על היקף המתקפה ומועדה", נכתב.
בשב"כ אף אמרו כי כבר יומיים לפני 7 באוקטובר זיהו בארגון הדלקת סימים בטלפונים ניידים של מחבלי חמאס בצפון הרצועה, והעבירו את המידע לצה"ל. "עד לבוקר 7 באוקטובר בשעה 4:30 הושמשו בהדרגה 45 סימים. לשם השוואה, וכדי להבין את הרקע שנלקח בחשבון בקבלת ההחלטות, בחג תשרי 2022 (אז, לפי אמ"ן, התברר בדיעבד שחמאס בחר להוציא את המתקפה הגדולה, אך התחרט ברגע האחרון כדי לשפר את כשירות הנוחבה, י"ז) הושמשו 38 סימים וברמדאן של 2023 הושמשו 37 סימים, ובשני מועדים אלו חמאס לא יצא למתקפה", נכתב.
תחקיר שב"כ ציין כי כבר בשלהי 2021 הניח שב"כ לדרג המדיני הנחת עבודה שהמערכה הבאה תהיה רב-זירתית, ובהתאם לכך ערך בשעה 4:30, שעתיים לפני פרוץ המתקפה, דיון לילי עם ראשי כלל הזירות בשב"כ. "בסיכום הערכת המצב הלילית הוצפו מספר אפשרויות פעולה, ובהן לחומרה גם הפתעה נקודתית במתווה של פשיטה/חטיפה. ניתנה הנחיה למוכנות מודיעינית ומבצעית לסיכול אירוע התקפי מסוג זה. בתוך כך, גם צוות לוחמים (טקילה, י"ז) שנשלח לדרום החל להיערך".
בשב"כ הסבירו כי ההחלטות באותו דיון גורלי התבססו על מידע חסר שהיה באותו מועד, "בשל היעדרה של תוכנית המתקפה על שולחן קבלת ההחלטות, הן בשל מיעוט סנסורים והן בשל פערי כיסוי שלא היו מוכרים. לצד זאת, החשש ממיסקלקולציה לאור אפשרות שחמאס נערך לתקיפה מצד ישראל והידרדרות לכדי לחימה".
חטא היוהרה
בדומה לכישלונות טקטיים באמ”ן, גם תחקיר שב"כ העלה ליקויים דומים: "נמצאו כשלים מקצועיים באופן ניהול החמ"ל המודיעיני-סיכולי בליל 7-6 באוקטובר. כמו כן, לא בוצע שימוש במודל התרעה שתוקף חודשיים לפני כן כחלק מהיערכות לחגי תשרי". עם זאת, בשב"כ הבהירו כי שליחת צוות טקילה לדרום, הערכת היתר של המכשול הקרקעי ושל כוחות צה"ל בגבול ואופי השיח בלילה עם פיקוד הדרום - תרמו לתחושת מקבלי ההחלטות כי הפעולות שננקטו מספקות. בשב"כ גם הודו שהיה חסר בלילה שיתוף פעולה והיתוך בין הארגון לבין תוצרי אמ"ן מאותו הלילה.
באשר לסיבות הישירות לכשלים המודעיניים, בשב"כ הזכירו כי האיסוף המודיעיני של הארגון בעזה נפגע לאורך השנים בגלל הצרת חופש הפעולה הביטחוני-ישראלי ברצועה. עם זאת, הודו בשב"כ, ברצועה נשתלו בשנים האחרונות סנסורים מודיעיניים במאות מבצעים, והם היו מאפשרים תמונת מודיעין טובה יותר בלילה שקדם למתקפה "לו מוצו". התחקיר התייחס גם לכישלון ה"יומינט", המודיעין האנושי מסוכנים ומשת"פים
ברצועת עזה, שנטל את הסמכות לכך מיחידה מקבילה באמ"ן, 504, לפני כעשור וחצי.
שב"כ, בדומה לאמ"ן, התייחס לפערים בחלוקת האחריות בין הארגון לצה"ל, שלא הותאמה אל מול השינוי באיום. בנוסף, גם בשב"כ הודו בהיעדר מנגנון שיאתגר תפיסות וגישות מודיעיניות, איפכא מסתברא, כדי להבין האם סימנים חשודים למיניהם הם למעשה הונאות מכוונות של חמאס. התחקיר העלה עוד ביטוי למה שיכול להתפרש גם כשחצנות ועליונות בשב"כ לגבי יכולות הארגון, בדומה להודאה בכך באמ"ן; מתברר שלאורך העשור האחרון נסגרו באופן מדורג בשב"כ יחידות בקרה שתפקידן לזהות כשלים בארגון ולעמוד על פערים שהתרחבו בשב"כ לאורך השנים.
בשב"כ הזכירו כי בין יולי 2018 ועד לשומר החומות ב-2021 התקיימה מדיניות הסדרית של ישראל מול חמאס, שכללה הקלות כלכליות שונות תמורת שקט והכנסת הכסף הקטארי לעזה. בניגוד להצהרות צה"ל והדרג המדיני אחרי מבצע שומר החומות, בשב"כ, מסתבר, "ראו במבצע ניצחון חמאסי מובהק". בתחקיר נכתב כי "שב"כ המליץ על מדיניות יזומה ואי-היגררות לסבבי לחימה ובנה לכך תוכניות, שב"כ לא העריך את חמאס כמורתע". מדובר באמירה מדהימה וראשונה מסוגה, שכן באמ"ן העריכו אחרת, וכך גם בדרג המדיני.
מבחינת לקחים, ציינו בשב"כ כי הוקם מכלול בקרה מודיעין התרעתי "און-ליין"; נערכה בחינת עומק, אתגור תפיסות ושינויים בחטיבת המחקר של הארגון; הוקמה יחידה לסיכול כספי טרור שמשותפת עם צה"ל; הוקמה מחלקת חוקרים לעזתים; נוצרו מודלי התרעה בכל חטיבה סיכולית, והחלה עבודת מטה לשיפור השילוביות עם 8200.
רונן בר אמר: "לא מנענו את הטבח. כמי שעומד בראש הארגון, אשא עול כבד זה על כתפיי כל חיי. אילו שב"כ היה פועל אחרת הטבח היה נמנע. זה לא תו התקן שציפינו והציבור ציפה מאיתנו".
המתקפה הפוליטית
לאחר פרסום התחקיר תקפו גורמים בסביבת ראש הממשלה את ראש שב"כ, ומסרו כי במקום לשתף פעולה עם מבקר המדינה, בר "מציג 'תחקיר' שלא עונה על אף שאלה. מסקנות התחקיר לא הולמות את גודל הכשל והמחדל העצומים של הארגון והעומד בראשו. ראש שב"כ לא קרא נכון את תמונת המודיעין והיה שבוי בקונספציה". בנוסף, ציינו הגורמים בסביבת נתניהו, "בהערכת המודיעין שנמסרה לראש הממשלה ב-3 באוקטובר 2023 קבע בר באופן נחרץ שחמאס שואף להימנע ממערכה נגד ישראל".
השר לשעבר איתמר בן גביר, תקף גם הוא: "העובדות הן ששב"כ עצמו היה זה שבלם את הרעת תנאי המחבלים ועשה הכל כדי לשמר את תנאי הקייטנה. אם יש משהו שעודד את חמאס לצאת לטבח, אלו החולשה וההתרפסות שהוביל בר".
