שופטי בית המשפט העליון הביעו דאגה מפני פוליטיזציה כבדה של המערכת כשהיום יתחדש הדיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. זאת לאחר שאתמול לפנות בוקר עבר חוק שמשנה את דרכי בחירת נציב התלונות על השופטים. המטרה של שר המשפטים יריב לוין, שר החוץ גדעון סער ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן - לסיים את החקיקה, שמכונה בפי רבים המהפכה המשפטית, עד סוף מושב החורף של הכנסת בעוד שבועיים.
לפי המתווה, שהוצע על ידי השרים יריב לוין וגדעון סער, בוועדה לבחירת שופטים יהיו תשעה חברים. החברים יהיו נשיא בית המשפט העליון ושני שופטי בית המשפט העליון, שיבחר חבר שופטיו; שר המשפטים, שיעמוד בראש הוועדה, ושר נוסף שתקבע הממשלה. בנוסף אליהם יהיו שני ח"כים שהקואליציה והאופוזיציה ייבחרו מטעמן, ושני נציגי ציבור משפטנים, שגם אותם ייבחרו הקואליציה והאופוזיציה.
המתווה מציע כי לבחירת שופטים לכלל הערכאות יידרש רוב רגיל. בערכאות הנמוכות יידרש רוב הכולל לפחות חבר אחד שנבחר מטעם הקואליציה, חבר שנבחר מטעם האופוזיציה ושופט אחד. לשופט בית המשפט העליון יידרש רוב הכולל חבר שנבחר על ידי הקואליציה וחבר שנבחר על ידי האופוזיציה.
כיום בוועדה תשעה חברים. בהם שלושה שופטי בית המשפט העליון, שני שרים, שני ח"כים הנבחרים בבחירה חשאית על ידי כלל חברי הכנסת, ושני חברי לשכת עורכי הדין. לבחירת שופט לערכאות הנמוכות נדרש רוב רגיל, ולבחירת שופט בית המשפט העליון, נדרש רוב של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה.
התעלמות מהיועמ"שית
ההצעה זוכה להתנגדות גורפת של המערכת המשפטית. מכיון שיריב לוין אינו מכיר בכהונתו של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, לא נערך מולו שיח על ההצעה. מי שיצג את המערכת היה היועץ המשפטי של מערכת המשפט, ברק לייזר. ביום ראשון העבירה היועמ"שית חוות דעת שהציעה לשנות את הצעת החוק. לוין ורוטמן אינם מתכוונים להתחשב בהצעותיה בהמשך החקיקה וההערכה היא שההצעה תאותגר בבג"ץ.
בין קביעותיה של בהרב-מיארה נמצא כי רשות שופטת עצמאית, היא הערובה המרכזית בשיטת המשטר בישראל למניעת שימוש לרעה בכוח שלטוני. בנוסף, לטענתה, בחירת השופטים בדרך המוצעת תיטמע במיקוח הפוליטי.
המטרה: יצחק עמית
במקביל, הכנסת אישרה אתמול לפנות בוקר את שינוי שיטת בחירת נציב התלונות על השופטים, כך שלמעשה ועדה תחת שר המשפטים תמנה אותו. במערכת המשפט מעריכים כי עם השלמת הרכבה, השר לוין יגיש קובלנה משמעתית נגד נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית. אותה קובלנה תעסוק בחשש לניגודי עניינים, בעיקר בנושאי הנדל"ן הפרטי של השופט עמית.
למעשה, טיוטת הקובלנה כבר הושלמה ערב מינויו של עמית לנשיא העליון, והוגשה לוועדה לבחירת שופטים כחלק מה"הסתייגויות" נגד מועמדותו. הוועדה, בדיון ללא השר לוין וחברי הקואליציה שהחרימו את בחירת עמית, דחתה אותן. למרות זאת, השר לוין טען כי מאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה סירבה להעביר את ההסתייגויות לבדיקת המשטרה בטיעון שאין בהן חשד לפלילים, וכן מכיוון שאינו סבור שהפורום לבירורן הוא הוועדה לבחירת שופטים – הוא אינו מכיר בבחירה בעמית.
ההערכה הייתה שנציב התלונות החדש, לכשייבחר לאחר שהחוק הושלם - ידון בהן. עד היום לא היה מעולם נשיא עליון שהוגשה נגדו קובלנה. במקרה שכן יוחלט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הקואליציה עשויה להעלות זו כסיבה לא לאפשר לעמית לעמוד בראשה.
תחנה נוספת הצפויה לחוק שהושלם – עתירות לבג"ץ, אשר יטענו כי החוק אינו חוקתי עקב הפגיעה בעצמאות השיפוט, וכן כי הוא מעביר את הדגש בבירור תלונות נגד שופטים לגוף שבו לפוליטיקאים יש רוב בבחירת נציב התלונות. מנגד, עתירה כזו יכולה לגרום למבוכה פוליטית בטיעון שלא ייתכן שבג"ץ ידון בחוק הנוגע גם לשופטיו.
במהלך הדיון על אישור חוק הנציב אמר יוזמו, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת שמחה רוטמן, ממובילי המהפכה המשפטית יחד עם השר לוין, כי "הנקודה הבסיסית היא שהצעת החוק הונחה על השולחן לפני זמן רב, עוד לפני מינוי הנאשם לנשיא בית המשפט העליון", במתקפה על הנשיא עמית.
