מעורבות חברתית
ליעד שפירא, בת 14, ר"ג - מיזם נגד חרמות ואלימות
"בכל פעם שאני מזהה נושא בוער - אני מתגייסת לפעול", מספרת ליעד, שהחלה בפעילות חברתית לפני כשנה, ופעילה במטה החטופים. היא יזמה את פרויקט "מילה טובה", שנועד לשפר את השיח בעידן שבו הרשתות החברתיות נותנות את הטון. המיזם מעודד פרגון וחשיפת הסכנות ברשת, ומאבק בחרמות ובאלימות בבתי ספר.
ליעד: "הרמתי עצרת אחדות בבית הספר שלי, בליך. הגיעו מאות. באחת הפעמים שהגעתי לכיכר החטופים, אזרתי אומץ ופניתי בהתרגשות ובחשש לירדן גונן, אחותה של רומי שחזרה מהשבי, והזמנתי אותה לעצרת שלי. היא מיד נעתרה בחיוך רחב, הגיעה וסחפה את כולם. התגובות למיזם 'מילה טובה' היו מדהימות, והרבה הצטרפו".
טיגיסט היילו, בת 13 וחצי, פ"ת - פעילות נגד גזענות
טיגיסט פעילה במאבק בגזענות ובקידום קבלת השונה. "הבנתי שקודם כל השינוי מתחיל בי", היא מספרת, "יצא לי לנהל שיחה עם חברים בכיתה בנושא גזענות. זה החל כוויכוח קולני. חלק טענו שזה כבר לא קיים, חלק שזה לא נוגע בהם, אבל הבאתי דוגמאות איך אפילו הערות קטנות, עוקצניות, כמו צבע עור או לאום, יכולות לטלטל. בשלב מסוים אחד הנערים השתתק ואמר לי שזו פעם ראשונה שהוא מבין את זה אחרת. זה גרם לי להבין כמה חשוב לא לוותר, לפעמים שיחה אחת יכולה לחולל שינוי משמעותי".
ליאן מוניר נבואני, בת 17, ג'וליס - סיוע לנשות המילואימניקים
ליאן פועלת למען נשות המילואימניקים והקימה מערך סיוע לבייביסיטר, שצבר תאוצה. "גיליתי שכאשר יש מטרה ברורה, אנשים מתגייסים מכל הלב. ביום המעשים הטובים חילקתי יחד עם מתנדבים חוברות מעוצבות ומשחקים לילדים שהאבות שלהם במילואים, עד שנוצר קשר בין המתנדבות שגייסנו לשמור על הילדים".
לצד ליעד, ליאן וטיגיסט, פועלות נערות נוספות שחשוב להן לפעול ולשנות. תוכנית השגרירות של עמותת "שוות" מעניקה לבנות כלים מעשיים להתפתח, להשמיע את קולן ולפעול למען הקהילות שלהן.
חבצלת דמארי
מדעים
כרמל קליין, בת 18, יישוב יובלים - היעד: חוקרת ומנתחת מוח
כרמל קליין, תלמידת י"ב מהיישוב יובלים במשגב, לומדת ב"אודיסיאה", תוכנית לתלמידים מחוננים ומצטיינים ללימודים אקדמיים במדעים של משרד החינוך ומרכז מדעני העתיד, קרן מיימונידיס. היא כבר סימנה לעצמה יעד - להיות רופאה מנתחת וחוקרת מוח. כרמל לומדת לתואר ראשון בביוטכנולוגיה באוניברסיטה בהקמה תל-חי, במקביל ללימודיה בתיכון.
היא תלמידה מצטיינת, ולצד הלימודים האקדמיים היא לא מוותרת על תחביבים, הדרכה בתנועת נוער, טיולים ופעילות אקסטרים. היא מחזיקה כוכב שני בצלילה, מתנדבת ומאמנת של קבוצת כדורעף נערות בכרמיאל: "מאוד חשוב לי, מלבד הרמה המקצועית של הבנות, להנחיל להן ערכים והתנהלות ספורטיבית כמו חברות, ניהול זמנים ושאיפה למצוינות. תחביב נוסף שלי הוא מוזיקה. אני מנגנת על סקסופון, גיטרה ואורגנית".
היישוב יובלים ממוקם על התפר בין הגליל העליון לתחתון, ובעקבות המלחמה כרמל הצטרפה ל-צח"י - צוות חירום יישובי, שתפקידו לתת מענה לתרחישי איום שונים. היא גם עברה קורס הכשרה בעזרה ראשונה: "אם את רוצה משהו, תשקיעי, תתמידי גם כשקשה לך, אל תוותרי עד שתצליחי".
לתחום המדעי היא נחשפה בגיל צעיר: "כיום יותר בנות משתלבות במדעים, ובכל תחום. זה כבר לא יוצא דופן. ככל שייחשפו בנות בגיל צעיר למדעים ולאפשרויות הקיימות, יותר ישתלבו". על השירות הצבאי הצפוי: "בשנה וחצי האחרונות הבנתי כמה חשוב לעשות מה שאפשר. דווקא מהמקום של הקושי והמגורים בפריפריה, יש לי מוטיבציה להתקדם ולהצליח יותר, ולהראות לאחרות שגם הן יכולות".
תמר טרבלסי חדד
תיאטרון
נעמי הררי (25), אחותה הצעירה של השחקנית המוכשרת אביגיל הררי, מוכיחה שאי-אפשר להתווכח עם גנים מנצחים. היא סומנה כהבטחה מאז סיימה את לימודי המשחק. בקולנוע הספיקה לשחק בסרט "המשלחת" של אסף סבן ובטלוויזיה בסדרה המצליחה "המפקדת". לתיאטרון הבימה הצטרפה עוד במהלך שנת לימודיה האחרונה בסטודיו למשחק, להצגה "שטרוסמן", ומהר מאוד לוהקה לתפקיד ראשי נוסף בהצגה "רומי+ג'ולי". לאחרונה הצטרפה להצגה "הערת שוליים", ובקרוב תתחיל בחזרות ל"הסוחר מונציה". בהבימה אומרים עליה: "היא ניחנה בחן טבעי, כישרון משחק וכריזמה סוחפת, ומצליחה לברוא את עצמה מחדש בכל תפקיד".
שרון כהן רז (27), בוגרת הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין, הספיקה לשחק בסדרות "אמיה" ו"חולי אהבה", שם גילמה את בתו של עמוס תמם, וב"חמדה", סרטו של שמי זרחין. בתיאטרון הקאמרי שאליו הצטרפה בלטה בהצגות "אדיפוס" (שוב, כבתו של תמם) ו"ירמה", ובימים אלה נמצאת בחזרות להצגה "הלווייתן". "שרון שחקנית עם עומקים שבדרך כלל אין לשחקניות בגילה", אומר הבמאי עירד רובינשטיין. "היא מביאה קסם שהוא מצד אחד מאוד ילדי ומלא חן ומצד שני אפל ומפתיע. 'הלווייתן' היא הפרויקט השלישי שלנו, ואני אף פעם לא מפסיק להיות מופתע מהבחירות המשחקיות שלה".
רדה קנטרוביץ' (25) התקבלה, בעודה סטודנטית למשחק, למחזמר "בלוז לחופש הגדול" בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר, וכבשה את הקהל. גם ההצגה "החופש של ג'קי" והעונה החדשה של הסדרה "המפקדת" אליה הצטלמה, מוכיחות את כישרונה המגוון של קנטרוביץ', בת להורים ילידי רוסיה. קצת לפני עליית "בלוז לחופש הגדול" איבדה את חבר ילדותה ובן זוגה דניאל שיינקרמן, שנרצח במסיבת הנובה. "הכרתי את רדה כשהייתה תלמידה בסטודיו, שבו אני מלמדת", אומרת ציפי פינס, מנכ"לית תיאטרון בית ליסין. "קל לזהות את כישרונה, ועוד לפני שסיימה את הלימודים ליהקתי אותה ל'בלוז לחופש הגדול'. רדה היא קומיקאית, נוגעת ללב, ובנוסף גם שרה ורוקדת. היא חרוצה, מוכנה לעבוד קשה ואני מאמינה שתגיע רחוק".
יואב בירנברג
פיזיקה ומחשבים
נועה בן ישראל, בת 18 - חידושים ופיתוחים שיביאו שינוי
נועה בן ישראל, תלמידת כיתה י"ב בתיכון אחד העם בפ"ת, כבר זכתה בשתי מדליות אולימפיות: מדליית כסף באולימפיאדה הבינלאומית למדעים שהתקיימה בקולומביה, ומדליית ארד באולימפיאדה האירופית למדעי המחשב, שהתקיימה בשוודיה. היא חברה בשתי נבחרות ישראל, בפיזיקה ובמדעי המחשב, מטעם משרד החינוך וקרן מיימונידיס. בקרוב תשלים תואר ראשון במדעי המחשב, עוד לפני שתקבל תעודת בגרות.
בין הלימודים לבגרות בתיכון, הלימודים באוניברסיטה וההכנות האינטנסיביות לתחרויות, נועה מוצאת זמן לחברים ולפעילות ספורטיבית: "זה עניין של ניהול זמן וסדר עדיפויות בתוך עבודה קשה. בחרתי בדרך הזו, כי מילדות נמשכתי לתחום המדעים המדויקים".
לפי נועה, למרות שחל שיפור במספר הבנות הבוחרות בתחום המדעים, עדיין חלקן קטן יותר משל בנים: "זה לא קשור לשוביניזם או לדיכוי בנות, אלא לבחירה ורצון להתמקד בתחומים השונים. חשוב שבתי הספר יחשפו בנות כבר בגיל צעיר לאפשרויות השונות".
ומה לגבי העתיד?
"ברור לי שזה יהיה בתחום הפיזיקה ומדעי המחשב. אני רוצה להביא חידושים לעולם, ופיתוחים שיחוללו שינוי וישפיעו".
תמר טרבלסי חדד
ספורט
דניאלה מוניץ, בת 17 - "לנצח ולהביא הישגים"
בענף ההתעמלות האמנותית אין ואקום. אחרי שלינוי אשרם עשתה את הבלתי ייאמן בטוקיו וזכתה בזהב אולימפי, ובמשחקים האולימפיים האחרונים בפריז עמדה הנבחרת על הפודיום, ממשיך הענף לייצר ספורטאיות ברמות הגבוהות ביותר.
דניאלה מוניץ מסומנת לאולימפיאדת לוס-אנג'לס 2028. אשתקד, באליפות אירופה לבוגרות, היא זכתה בשתי מדליות. את הניצוצות קיבלנו באליפות אירופה שאירחה ישראל לפני כשלוש שנים. מוניץ, שהתחרתה בקטגוריית הג'וניור, זכתה במדליית הזהב במכשיר הסרט. אחותה התאומה מישל זכתה במדליית הזהב במכשיר הכדור. כיום מישל עושה הסבה לענף הקשתות.
שלוש שנים לפני טקס הפתיחה למשחקים האולימפיים, מוניץ כבר בשגרת אימונים מפרכים במכון וינגייט: "אני מתאמנת מהבוקר עד הערב. אחרי שאת זוכה בתחרויות כמו אליפות אירופה, את רק רוצה עוד ועוד. להוכיח את עצמך, לנצח את עצמך. אני משתדלת לעבוד הכי טוב שאני יכולה, עושה את הדברים כמו שאני אוהבת ומקווה לזכות בעוד תארים ותחרויות".
סתיו איפרגן
קולנוע
ליה אללוף ודריה רוזן
"אבא שלי בכלל לא רצה שאהיה שחקנית והעדיף ליטרלי שאהיה כל דבר אחר", מספרת דריה רוזן (23) על תגובת האב המפורסם, חנוך, אדם עם "קצת" קילומטראז' בשואו ביזנס. "בסוף ההקרנה הראשונה של 'קרוב אלי' הוא אמר לי את הדבר הכי מרגש: 'אני מבין שאין לך ברירה, את חייבת להיות'".
התוצאות מדברות בעד עצמן. רוזן, שמגלמת בסרט זוכה האופיר של תום נשר את החברה הסודית והרגישה של האח המנוח, זכתה במועמדות לפרס שחקנית המשנה בתפקידה המרכזי הראשון בקולנוע. לא רע, למי שהייתה מוכרת עד אז כנבָלה בסדרת הילדים "כראמל". שותפתה למסך בסרט, ליה אללוף (22), עשתה מסע עוד יותר קיצוני מאפס למאה: מחיילת במודיעין איסוף קרבי בלי כמעט ניסיון משחק, הצליחה באודישן (כשהיא עוד על מדים) לקטוף את התפקיד הראשי ב"קרוב אלי", ולזכות בפרס השחקנית הטובה ביותר - הישג ששחקניות מקומיות יכולת לרדוף אחריו עשורים. "זה מרגש ולא מובן מאליו, כל מה שחלמתי התגשם", אומרת אללוף, שמאז הצטלמה לשלושה תפקידים מרכזיים בסדרות שיעלו בקרוב: "המטכליסטים", "ים המוות" ו"גחליליות". תתכוננו לראות הרבה אללוף ורוזן על המסך שלכם.
עד שיעלו הסדרות, אללוף נחה בפריז כמה חודשים ולומדת צרפתית. רוזן מצידה משחקת בהבימה בהצגה "האבא שיכולתי להיות", ומג'נגלת בין אודישנים לעבודה צדדית כשדרנית בגלגלצ. "החלום הוא לשחק באמריקה, לא מסתירה את זה", היא אומרת. "הוליווד? בכיף, אבל אני יותר מכוונת לקולנוע עצמאי". אודישנים לתפקידים בחו"ל? "אין תגובה".
בנימין טוביאס
