בשנה וחצי האחרונות התאגדנו, נשות המילואימניקים, תחת הכותרת "נלחמות על הבית" מתוך החובה להעביר את המסר שכל המשפחה מגויסת. העורף הוא חזית לכל דבר, הדורשת תחמושת, תמיכה ואסטרטגיה.
זכיתי לקדם מעטפת תקדימית למשפחות המילואים, שבמרכזה החלטות ממשלה של מיליארדי שקלים, הסכמים קיבוציים וחוק הגנה מפיטורים וחל"ת לנשות מילואימניקים. זאת לצד הגנה משפטית למשפחות המילואים בתעסוקה. לתיקון הנזק המעמיק נדרש תעדוף תמרוץ והוקרה עבור נשיאת משקל הלחימה על ידי משפחותינו.
בכנות, ההישגים למשפחות המילואים לא היו מגיעים מהממשלה ללא יוזמה ודחיפה נשית שהניעו אותם. גם כעת, כשביטחון ישראל מונח על הכף, אנו נדרשות לזעוק "קשה גזרתכם" ולקרוא לראיית תמונה רחבה ונצחית, המתעלה על מורכבויות פוליטיות רגעיות.
תפקידנו לדרוש תיקון ושותפות בהגנה על הבית המשותף. כדבורה הנביאה, עלינו לא לטאטא ולבוא חשבון עם מי שלא משתתף בתהליך האינהרנטי לתוצאה ולבניית חיינו המשותפים כאן במדינה.
הימצאות של נשים בנקודות ההכרעה, ההשפעה וההנהגה היא מתבקשת והכרחית לקידום תהליכים מתוקנים בעידן שלנו. רבות מנשות המילואימניקים הן מהציונות הדתית. זכינו להיות ציבור ערכי ומסור המשרת באחוזים גבוהים ובשירות משמעותי, ואף מוסר את נפשו. בשנה וחצי החולפות יישובים וקהילות שלמות נותרו כמעט ללא גברים, והנשים הפגינו ערבות הדדית מפעימה.
כשאני מביטה אל אבותינו, אני רואה מערכת יחסים מופתית. שני בני זוג חכמים וחזקים היודעים יחד להתוות דרך פורצת, כשלעיתים אברהם יוביל, ולעיתים שרה. לצערי, כשאני מביטה בציונות הדתית עדיין מתקשים לקבל שאישה תוביל ותנהיג. ערכי האמונה, התורה ועוצמותינו כנשים מוכרחים להגיע לעמדות הנהגה, ולא להישאר כזועקות מן הצד.
עו"ד שבות רענן, ממייסדות פורום נשות המילואימניקים, היא מומחית לקידום מדיניות
