מבט על נתוני התעסוקה של העשור האחרון מצייר תמונה מורכבת בנוגע למצבן של נשים בשוק העבודה הישראלי. מצד אחד, אנו עדים למגמות מעודדות – שיעור התעסוקה של נשים עולה בהתמדה, והפער המגדרי בין שיעור הנשים לגברים מקרב דורשי העבודה הצטמצם משמעותית מ-35% בתחילת שנות האלפיים לכ-10% כיום.
אולם מאחורי המספרים המעודדים מסתתר סיפור מורכב יותר. משברי השנים האחרונות, מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל, חשפו עד כמה שבירה עדיין יציבותן התעסוקתית של נשים. בשני מצבי החירום הללו, נשים היו הראשונות להיפלט משוק העבודה ובשיעורים גבוהים משמעותית בהשוואה לגברים. אמנם הן גם שבו למעגל העבודה במהירות יחסית, אך עצם התופעה מעידה על בעיה מבנית עמוקה.
האתגר שלנו כחברה הוא להבטיח שהשיפור בשיעורי התעסוקה של נשים יתורגם גם ליציבות תעסוקתית ולביטחון כלכלי. אנחנו מעוניינים שהשינוי המבני יבוא לידי ביטוי לא רק בשגרה אלא גם בעיתות חירום, שלצערנו הרב פוקדות אותנו אחת לכמה שנים בודדות. זה מחייב התמודדות עם חסמים מבניים: מדיניות תומכת משפחה, גמישות תעסוקתית, שוויון בחלוקת האחריות ההורית והסרת חסמים בענפים מתגמלים.
בשירות התעסוקה אנו פועלים במספר מישורים: הכשרות מקצועיות ממוקדות בענפים צומחים, תוכניות לשילוב נשים בתפקידי ניהול וליווי אישי בתהליכי הסבה מקצועית. אך השינוי האמיתי דורש מאמץ משותף של כל הגורמים במשק – מעסיקים, ארגוני עובדים והממשלה. זוהי אינה שאיפה יומרנית או גזירת גורל, אלא מציאות תעסוקתית-חברתית הכרחית.
יום האישה הבינלאומי הוא הזדמנות להזכיר שקידום תעסוקת נשים וההתאמות הנדרשות להשגתו אינם רק סוגיה של צדק חברתי, אלא מנוע צמיחה כלכלי ממדרגה ראשונה. מחקרים כלכליים מראים שצמצום הפער המגדרי בתעסוקה עשוי להגדיל את התמ"ג הישראלי ולפיכך, כלכלה שוויונית היא כלכלה חזקה יותר, יציבה יותר וצודקת יותר.
עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה
