"ילד לא נולד לבכי, לא לזרועות שסוגרות חזק מדי, לא לאגרופים, לא לחגורה. ילד נולד לצחוק, לידיים שמרימות באוויר, לחיבוק שמחמם בלילה. אך יש מי שלקח את הילדות, מעך אותם תחת עקביו", כך פתחה השבוע עו"ד לוסאנא סאיג, סגנית בכירה לפרקליטת מחוז הצפון, בטיעונים לעונש של זוג ההורים מבית הזוועות בצפון.
לפני כשלוש שנים, הגיע למשטרה דיווח מגורמי הרווחה על ילדים שלא מגיעים למסגרות החינוכיות שלהם. השוטרים נאלצו לפרוץ את הבית, וגילו שם מספר ילדים שהוזנחו קשות, ועלה חשד לביצוע עבירות אלימות אכזריות קשות כלפיהם. החוקרים עצרו את ההורים והעבירו את אחד הילדים לטיפול רפואי בבית חולים ואת השאר למסגרות טיפוליות. מאז, שוהים ההורים במעצר.
3 צפייה בגלריה
yk14285212
yk14285212
(המחברות שבהן תיעדו ההורים המתעללים את מעשיהם | צילום: עידו ארז)
בחקירה נמצאו מצלמות האבטחה של הבית, ובהן עשרות שעות צילום של הזוועות והאלימות האכזרית שנקטו ההורים כלפי ילדיהם. החוקרים מצאו בבית שוטים ששימשו את ההורים כדי להצליף בילדיהם ואף מצאו צעיפים שככל הנראה שימשו לכסות את עיניהם בזמן ההתעללות. בבית נמצאו גם 15 יומנים, בהם ההורים תיעדו על גבי 450 עמודים את כל מעשי ההתעללות.
ההורים הורשעו במעשיהם בשבוע שעבר. השופטת יפעת שטרית התירה את פרסום הפרשה לבקשת "ידיעות אחרונות".
3 צפייה בגלריה
yk14285071
yk14285071
השופטת יפעת שטרית
כעת, לאחר שהורשעו, הפרליטות דורשת לשלוח את זוג ההורים למאסר ממושך ביותר של 17 שנים. כך כתבה עו"ד סאיג בטיעונים לעונש שהוגשו לבית המשפט: "במשך תקופה ארוכה, בין כותלי בית קטן, התרחשה זוועה שאיש מאיתנו לא היה מעלה על דעתו. ילדים בני חמש, שבע ותשע לא חוו ילדות רגילה, ובמקום חיבוק חם של הורה למדו להתרגל לכאב ואיך זה להיקשר עירומים לכיסא במשך שעות, בזמן שהמבוגרים שישנים בחדר הסמוך מתעלמים מבכיים. הם חוו על בשרם את הצלפות השוט".
לדבריה, "הם למדו לשתוק, כי ידעו שכל צליל שיצא מפיהם יוביל לעונש קשה יותר. הם ידעו שרעב אינו מצב זמני אלא עונש מתמשך - כשהמשפחה אוכלת, להם אסור. רק אם מי שעינו אותם ירצו, הם אולי יזכו בשאריות. הכל נעשה בצוותא, בשיתוף פעולה קר ומחושב בין אביהם ובת זוגו - לא מתוך רגע של אובדן שליטה, אלא מתוך החלטה שיטתית להפוך ילדים חסרי ישע לקורבנות התעללות".
3 צפייה בגלריה
yk14285072
yk14285072
עו"ד פתחי פוקרא | צילום: דורון גולן
סאיג התייחסה לכך שמדובר בבקשה לעונש חריג באורכו: "קשה למצוא מקרים זהים בפסיקה, שכן מדובר במקרה חמור ונדיר מסוגו. המקרה שבפנינו חמור משמעותית מהמקרה של כרמל מעודה, לאור העובדה שהמקרים בוצעו במסגרת משפחתית, על ידי ההורים עצמם. בעוד שהקטינים שנפגעו על ידי מעודה חזרו בסוף היום לביתם, הקטינים שבתיק שבפנינו חוו מעגל של התעללות, קור ורשע מהוריהם. פסק הדין שיינתן כאן אינו עוסק רק בגורלם של הנאשמים, אלא בקביעת התקדים - שיגיד לכל ילד מוכה, לכל עד שותק וכל הורה מתעלל, שהחברה לא תסבול זאת. אין מחילה, יש דין ויש דיין".
עו"ד פתחי פוקרא, שמייצג את האב מטעם הסנגוריה הציבורית, מסר בתגובה: "מדובר במקרה קשה. הנאשם נעדר כל עבר פלילי עד לביצוע העבירות שבהן הורשע. הוא ניהל אורח חיים תקין לחלוטין ועבר משבר אישי שטילטל את חייו. הוא הביע חרטה מלאה וכנה על מעשיו, עצור כבר שלוש שנים וניתקו אותו מילדיו. למרות העבירות שבהן הודה, הוא מספר שהריחוק וההפרדה מילדיו קשים לו. הוא אוהב את ילדיו אהבת נפש וגם בבית המשפט הוא אמר שחלומו לחזור ולהיות אבא טוב לשלושת ילדיו".