השיר "ליבלבו אגס וגם תפוח", אחד השירים המוכרים בישראל, שבוצע רבות בין השאר על ידי להקת הגבעטרון, גרם לאחרונה לתקרית דיפלומטית קשה בין רוסיה למולדובה, בעקבות צמד מוזיקאים ישראלים שביצעו אותו – בניגוד לחוק במולדובה.
השניים, אלכס מולדבסקי ורומן ברויטמן, שמנגנים באקורדיון ובכינור, מופיעים כהרכב "כליזמר – מולדובה/ישראל". לאחרונה הם הוזמנו להופיע בפסטיבל השנתי מרטיזור – חג בוא האביב – שהתקיים בארמון הרפובליקה, בקישינב בירת מולדובה.
אלא שהשניים, שביקשו לשמח את הקהל, ביצעו באופן ספונטני את השיר "ליבלבו אגס וגם תפוח", המכונה גם "קטיושקה", ועוררו סערה עצומה, שכן מדובר באחד השירים הרוסיים המפורסמים ביותר בתקופת מלחמת העולם השנייה. בשנת 2022 אסרה ממשלת מולדובה בחקיקה על סמלים סובייטים, כמו גם על סרטים ושירים על מלחמת העולם השנייה, והשוותה אותם לתעמולה של תוקפנות רוסית.
צמד המוזיקאים הישראלי – שניהם אגב ילידי מולדובה – הואשם ברשתות בתעמולה רוסית לכאורה. השניים פירסמו התנצלות פומבית שבה הסבירו שעבורם נחשב השיר לשיר ישראלי שאותו שרים שנים רבות, והם ביצעו אותו בעברית, והוסיפו רק כמה מילים ברוסית.
מנהלת הפסטיבל, סבטלנה ביבול, פירסמה אף היא הודעה שבה התנצלה בפני הקהל על ביצוע השיר הסובייטי. "למרבה הצער, האמנים ביצעו יצירה מהרפרטואר הצבאי הסובייטי, שלא נכללה במקור בתוכנית", הסבירה. "אנחנו מתחרטים על מה שקרה ומתנצלים בפני הקהל".
אלא שברוסיה זעמו על ההתנהלות עד כדי כך, שגם דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, פירסמה התייחסות לתקרית: "האם אני מבינה נכון, שהמוזיקאים הישראלים התנצלו על השיר המבוסס על המוזיקה של מטוויי בלנטר, אותו אחד שהפך לאחד מסמלי העולם של המאבק בנאציזם? מה עוד אנחנו יכולים לצפות מממשלת מולדובה? מה השלב הבא? תדרשו להתנצל על קריאת היומן של אנה פרנק? על הצפייה ברשימת שינדלר, בחירתה של סופי והחיים יפים? אולי הם גם רוצים לבקש התנצלות על הדפסת זיכרונותיהם של אסירי מחנות הריכוז ושאר קורבנות השואה? אלה שדרשו את ההתנצלות הזו תגידו, יצאתם מדעתכם?"
השיר "קטיושקה", שהיה אחד הקבועים ברפטואר של מקהלת הצבא האדום, עוסק בקטיושקה, שם חיבה נפוץ לנערות רוסיות. מילות השיר עוסקות באהוב נפשה של נערה, שיצא להגן על המולדת, ולו היא שומרת אמונים. השיר תורגם לעברית על ידי נח פניאל, יהודי יליד פולין שנמלט בתקופת מלחמת העולם השנייה לווילנה ועלה ארצה בשנת 1941 עם קבוצת חלוצים שהתפזרו בקיבוצים שונים והפיצו את השיר.
