שר המשפטים יריב לוין הטיל שלשום פצצה בדמות פתיחת הליך הדחה נגד היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. בספר עב כרס, לצד "תקציר" של 85 עמודים, הוא פירט את הסיבות והדוגמאות המצדיקות לדבריו את הדחתה. כעת צפוי מסע שכולל החלטה בממשלה, פנייה לוועדה שמינתה אותה – וכנראה גם עתירות לבג"ץ.
למה בעצם נפתח הליך ההדחה?
בהרב-מיארה מעמידה לכאורה שלל "מכשולים" בפני הקואליציה. הראשון הוא חוק הפטור מגיוס – שם היא דורשת להטיל סנקציות על משתמטים; סיבה שנייה היא משפט נתניהו שמודאג מאוד מהקריאות ליציאתו לנבצרות ומעוניין למנות יועץ חדש, ש"יעיין" מחדש בתיקים – ואולי יסיים את המשפט בדרך זו או אחרת. סיבה שלישית היא חקירת פרשת "קטארגייט", שמתנהלת בפיקוחה. הסיבה הרביעית היא פסיכולוגית: נתניהו רואה כיצד טראמפ עורך טיהור בקרב שומרי הסף, בטענה שמדובר בסוכני "דיפ-סטייט". והסיבה האחרונה: הדחת היועמ"שית תקרב את איתמר בן גביר – שאותו רצתה היועמ"שית להדיח.
מהן הדוגמאות שמציג לוין?
לוין טוען לזיהום המשפט בשיקולים פוליטיים, סיכול מדיניות הממשלה, סיכול חקיקה ממשלתית, סיכול חקיקה פרטית של ח"כים מהקואליציה, סיכול מינויים בשירות המדינה, הפרת אמון כמייצגת המדינה בערכאות בדגש על בג"ץ, סירוב לאפשר לשרים ייצוג פרטי כשהיא לא מייצגת אותם וייצוג כושל בכוונה.
לוין גם מאשים את בהרב-מיארה במחאה נגד המהפכה המשפטית, הסתה לאלימות, סרבנות לטיפול במרי אזרחי, הדלפות לא חוקיות, מעילה באינטרס הציבור, איסור על שימוש ברוגלות, תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית והיעדר טיפול בפשיעה המאורגנת – ובפרט במגזר הערבי.
"כתב האישום" של לוין נגד היועצת יוצג בישיבת הממשלה בעוד תשעה ימים, שם צפוי שיוחלט ברוב דעות על פנייה לוועדת האיתור לבחירת והדחת היועץ המשפטי לממשלה.
האם נתניהו יֵשב בראש ישיבת הממשלה?
לא. על פי הסדר ניגוד העניינים שנערך עימו, נתניהו מנוע מעיסוק בנושא כי היועמ"שית היא התובעת בתיקי האלפים שלו. עם זאת, ההערכה היא שהנעת הליך ההדחה של לוין נעשית ברשות ובסמכות מצד נתניהו.
איך יתנהל הליך ההדחה?
לאחר החלטת הממשלה הצפויה לאשר את ההדחה, יפנה לוין ליו"ר הוועדה לבחירת יועץ משפטי לממשלה והדחתו, שבראשה ניצב נשיא בית משפט עליון בדימוס, בשנים האחרונות מדובר באשר גרוניס. ועדת שמגר קבעה שהדחת היועמ"ש יכולה להיעשות רק לאחר היוועצות בוועדה הציבורית לבחירת היועץ המשפטי.
מיהם יתר חברי הוועדה?
מלבד הנשיא, מכהנים בוועדה נציג מלשכת עורכי הדין (עו"ד תמי אולמן); נציג מהפקולטות למשפטים (פרופ' רון שפירא); ח"כ מהקואליציה; ושר משפטים לשעבר/יועץ משפטי לממשלה לשעבר. שתי עמדות כרגע אינן מאוישות: שר משפטים/יועמ"ש לשעבר וח"כ מהקואליציה. בעוד שלעמדת הח"כ יש מלא מועמדים, את העמדה השנייה לא ברור מי יאייש. גם לא ברור אם גרוניס יסכים לעמוד בראש הוועדה. אם לא, מצפה ללוין כאב ראש גדול, שכן מי שאמור למנות את ראש הוועדה הוא נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית – שלוין אינו מכיר בנשיאותו.
האם ליועצת המשפטית תינתן אפשרות להציג את עמדתה?
היועמ"שית תוכל לדבר גם בישיבת הממשלה לפני שזו תחליט על הדחתה, וגם בפני ועדת האיתור. ההערכה היא שבהרב-מיארה לא תדבר בממשלה, שכן הישיבה צפויה להיות מתקפה כוללת עליה, כפי שאירע לא אחת. היא צפויה להופיע בפני ועדת האיתור שיפנו לה וללוין שאלות נוקבות.
מהו הרוב הנדרש להדחה בוועדה?
הרוב הנדרש הוא ארבעה מתוך חמישה חברים. עם זאת, בעבר אירעו מקרים בעת בחירת יועמ"ש שהרוב שהושג היה רק שלושה – ובכל זאת המינוי אושר.
האם הממשלה צריכה לאמץ את החלטת הוועדה?
מכיוון שהממשלה פונה לוועדה, היא אמורה לקבל את עמדתה. אך מכיוון שההליך אינו קבוע בחוק אלא בהחלטת ממשלה, היא יכולה שלא לכבד אותה – ועל כך תוגש עתירה לבג"ץ.
מה יהיו שיקולי בג"ץ טרם פסיקתו?
בג"ץ יתייחס לשאלה אם סביר שהממשלה תפטר את היועץ המשפטי לממשלה גם אם אינה מרוצה מתפקודו, לאחר שיבדוק את סלעי המחלוקת. בנוסף, תעלה השאלה אם בג"ץ סבור שהוא צריך להתערב בצעד כזה של הממשלה.
כיצד תתנהל העבודה בין היועמ"שית והממשלה כעת?
מתחילת המהפכה המשפטית יש קרע בין לוין והממשלה לבין היועצת, על רקע סירובה לעמוד מאחורי המהפכה. העבודה עם היועצת תמשך כרגיל מבחינתה, תוך חריקת שיניים. הליך הדחה שיתארך, בעיקר בשל העתירות לבג"ץ, יסמן את היועצת בעיני שרי הממשלה והקואליציה, כמי שאין בה אמון, וזה מצב לא פשוט.
