את מה שראיתי ב-7 באוקטובר בעוטף עזה, לא אשכח כל חיי. זה היה יום שבו מדינת ישראל קרסה. לא הייתה הנהגה, וצה"ל כצבא מאורגן לא היה שם. היו מפקדים, לוחמים ואזרחים שנלחמו ובגבורה, אבל הם נאלצו לפעול בתוך כאוס מוחלט, ללא פיקוד מסודר. לגיבורים הללו, לקורבנות האסון, ולעצמנו, אנחנו חייבים תשובות.
התחקירים שביצע צה"ל נותנים מענה חלקי בלבד. התחקירים הטקטיים של הצבא מעמיקים, ותחקירי הליבה הרחבים יותר הם תחילתו של דיון אסטרטגי על שורשי המחדל. אבל התחקירים הללו עונים לכל היותר על השאלות מה קרה, איפה ומתי, מבלי לגרד אפילו את השאלות החשובות יותר – למה זה קרה לנו, ומה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה שוב בעתיד.
כדי למנוע אסון נוסף בעתיד, חשוב לגעת בסוגיות האסטרטגיות שהובילו אותנו ל-7 באוקטובר, ולא רק בכשלים הטקטיים. חייבים לבחון את קבלת ההחלטות של כל הדרגים והרשויות – ממשלה, צבא, מודיעין, משטרה, בתי משפט, שלטון מקומי ועוד. חקירה בהיקף כזה, של כל כך הרבה גורמים, יכולה להתנהל רק על ידי ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור את כולם ותחבר את הכשלים השונים לפאזל אחד.
זו חקירה שצריכה להתחיל לא ב-7 באוקטובר, אלא עשר שנים קודם לכן. צה"ל יצא בשנת 2014 למבצע צוק איתן, שבמהלכו נפלו עשרות חיילים, כדי למנוע מחמאס לממש מתקפה בהיקף נרחב בעוטף. כעבור תשע שנים, חמאס ביצע מתקפה כזו בדיוק, אחרי עשור שבמהלכו ישראל איפשרה לו להתחזק, להתאמן ולהתכונן, ואף עודדה מדינות זרות להזרים לו כסף.
חשוב לבחון גם החלטות שנוגעות למבנה הצבא וגודלו, כשירות יחידות השדה, תפיסת המודיעין והתיאום בין הגופים, כמו גם את התלות הגוברת בטכנולוגיה והשפעתה על קבלת ההחלטות. בנוסף, יש לחקור את סדר העדיפויות שהכתיב הדרג המדיני למערכת הביטחון לאורך העשור הזה, ואם הייתה שאננות לגבי יכולותיו וכוונותיו של חמאס. גם את תפקידו של המכשול התת-קרקעי לאורך גבול עזה חובה לחקור, ואת השפעתו על הקונספציה שאחזה בדרג המדיני, הצבאי והמודיעיני.
ועדת חקירה ממלכתית תצטרך לבחון גם את המצב החברתי בישראל ערב מתקפת חמאס, כמו גם את מצבן של הרשויות המקומיות, והתיאום שלהן עם הקהילות והחברה האזרחית. אסור לשכוח גם את ההזנחה הפושעת של כיתות הכוננות, שנלחמו בגבורה באותו יום נורא – במקרים רבים, עם ציוד חסר. היבטים נוספים שמחייבים חקירה הם הכישלון בתחום ההסברה והדיפלומטיה הציבורית, שהשפיע עמוקות על אופן ניהול המלחמה, והכישלון הנורא מכל – העובדה שגם אחרי 17 חודשי מלחמה, יש עשרות ישראלים חטופים בידי האויב בעזה.
ועדת חקירה היא המפתח לתיקון עמוק ויסודי. ההתנגדות שנשמעת כלפיה מצד הממשלה אינה עניינית, אלא פוליטית לחלוטין. ניתן לגשר על המחלוקות בנושא באמצעות פשרה הוגנת והגיונית: את חברי הוועדה ימנו יחדיו נשיא העליון עמית והמשנה לו סולברג – שני שופטים עם תפיסות עולם שונות, ששיתוף פעולה ביניהם יבטיח אמון ציבורי במסקנות. זה התחקיר החשוב ביותר של חיינו. הוא חייב להתחיל עוד היום.
אלוף (במיל') נעם תיבון כיהן כמפקד הגיס הצפוני
התחקירים שפורסמו עונים לכל היותר על השאלות מה קרה, איפה ומתי, מבלי לגרד אפילו את השאלות החשובות יותר – למה זה קרה לנו, ומה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה שוב בעתיד
