בשבוע שעבר, כמיטב המסורת, צורף לעיתון זה פוסטר בגודל A4 עם תמונת הרמטכ"ל. ספרתי את כל האוצרות על חזהו: כנפי צניחה, אות הטנקיסט, אותות מלחמה ומה לא. פתאום נזכרתי בתמונות האלופים שהיו תולים על מרפסות אחרי מלחמה שבקושי נמשכה שישה ימים. הלוואי - וכאן אני כותב כמו מדליק משואות - שעל חזהו של אייל זמיר לא יצטרפו עוד אותות. הגיע זמן שלום. / רוני סומק