הם עומדים להגיע ממש בקרוב, הרובוטים מהדור החדש. מכונות נוצצות דמויות אדם, חזקים ומהירים, מיזוג של טכנולוגיות עילית. ויש להם יתרון שלא היה לקודמיהם: הם מצוידים בבינה מלאכותית מתקדמת שהופכת אותם ליצורים כמעט תבוניים שיכולים לחלוק איתנו את עולמנו. אחת החברות שנמצאות בחזית המהפכה היא חברה ישראלית מנטי רובוטיקס (Mentee Robotics)- ולפי ההערכות היא צפויה להשיק את הרובוט שלה ממש בקרוב ולהקדים לא מעט חברות אחרות. החברה הוקמה בחשאיות ב-2022 על ידי פרופ’ אמנון שעשוע, יו”ר החברה ומנכ"ל מובילאיי, פרופ’ ליאור וולף, מנכ”ל החברה ופרופ’ שי שלו-שוורץ, שלושתם מומחים וחוקרים בתחום הבינה המלאכותית.
אם חשבנו שהופעת ChatGPT עשתה מהפיכה בעולמנו, חכו שיגיעו הרובוטים החדשים. העולם כבר לא יהיה מה שהיכרנו.
קוראים להם רובוטים "הומנואידים", כלומר דמויי אדם. הם נראים כמו בני אדם, מי יותר ומי פחות, הם יכולים ללכת או לרוץ, להתכופף או לקפוץ, להרים משאות ולבצע משימות כמו בני אדם, רק בלי להתעייף ובלי להשתעמם. הדמיון לאדם נועד לאפשר להם להשתלב בסביבות שנועדו לבני אדם. היצרניות מספרות כיצד הם ישתלבו במשק הבית, ינקו אבק, יקפלו חולצות ויוציאו את הכלב לטיול, אבל לאמיתו של דבר הסביבה הביתית מסובכת ובלתי צפויה, הרובוטים עלולים לגרום נזקים, לעבור התעללות, מי יודע. ולכן מרבית היצרנים מכוונים לשוק העסקי והתעשייתי, שם ממילא נמצא הכסף הגדול.
יש סיבה למה זה קורה דווקא עכשיו. כל הרובוטים ההומנואידים שראינו בעבר באינספור סרטונים ביוטיוב – קופצים, רוקדים או סתם מברכים לשלום – היו צעצועים מכניים שתוכנתו מראש או הופעלו מרחוק. בשנתיים האחרונות נוצרו יכולות בינה מלאכותית שמאפשרות לראשונה לרובוטים להבין את הסביבה , לזהות חפצים ובני אדם, להבין הוראות קוליות מסובכות, וללמוד על ידי חיקוי בני אדם. את זה אי-אפשר היה לעשות לפני כן. זה מה שפותח שוק חדש, שאילון מאסק העריך ב-10 טריליון דולר ובנאום אחר ב-25 טריליון דולר.
על קו הזינוק במרוץ הזה מתייצבות כל ענקיות הטכנולוגיה. אילון מאסק היה הראשון לזהות, כשהציג כבר לפני שנתיים את הרובוט "Optimus". ג'ף בזוס ואמזון, ביחד עם מיקרוסופט ו-OpenAI התייצבו מאחורי "Figure02" של הסטארט-אפ האמריקאי Figure AI. גוגל שולחת לזירה את "Apollo" של הסטארט-אפ האמריקאי Apptronik שבו השקיעה. מטא הקימה חטיבת רובוטיקה, גם אפל בעניין וגם עשרות חברות סיניות שמפתחות רובוטים במרץ.
וכאמור יש יש גם את מנטי רובוטיקס (Mentee Robotics) של אמנון שעשוע שמפתחת את הדור השלישי של הרובוט שלה "מנטיבוט" (MenteeBot V3.0).
הנתונים של מנטיבוט 3.0 מיישרים קו עם הדגמים המתקדמים ביותר של טסלה ושל Figure AI: הוא חטוב ומעוצב בגובה 1.75 מטר ובמשקל 70 ק"ג, הליכה דמוית הליכת אדם, ראש עם חמש מצלמות (שתי "עיניים", שתי מצלמות צידיות ואחת בעורף) שמעניק ראייה ב-360 מעלות, 31 מפרקים שמבוססים על מנועים חזקים מפיתוח עצמי של מנטי, כפות ידיים דמויות אנוש עם עשר אצבעות וכוח רב בכל אצבע, ויכולת נשיאת משקל עד 25 ק"ג, מה שהופך אותו לאחד הרובוטים החזקים בעולם.
אבל מה שמייחד את מנטיבוט הוא לא ה"ברזלים" שלו אלא מה שיש לו בין האוזניים, כלומר בתוך שני מעבדי הבינה המלאכותית Jetson Orin AGX מתוצרת אנבידיה שהוא מצויד בהם. כאן מתבצעת הראייה הממוחשבת וניתוח הבינה המלאכותית. הוא מסוגל להבין הנחיות קוליות ולפעול על פיהן, הוא לומד את הסביבה שבה הוא נמצא ויכול לנווט בתוכה באופן עצמאי, הוא מחקה פעולות של מדגים אנושי ויכול לחזור עליהן שוב ושוב.
מנטי נמצאת בחזית הטכנולוגיה בכל הקשור לאימון הרובוט באמצעות הדמיה במחשב, ולאחר מכן שיפור הלמידה במציאות (sim2real). למעשה, התחרות העיקרית בין החברות תתנהל על ה"חוכמה" של הרובוטים. בתחום המכני החברות מיישרות קו וכולן יציעו בסופו של דבר תכונות דומות. אבל יכולת AI טובה יותר, חיקוי טוב יותר של בן אנוש בתוך זמן קצר יותר, היא שתעניק את הגביע למנצחת. וזה גם מה שמעכב את החברות לפני הפריצה לשוק.
רובוט בהשכרה
כמה יעלה התענוג? מחיר המדף של מנטיבוט יהיה 30-20 אלף דולר, מחיר מציאה לעומת כמה מהרובוטים המתחרים שמחירם עולה על 100 אלף דולר. אבל למעשה מנטיבוט לא יימכר כמוצר בודד, אלא יושכר במסגרת מנוי שיכלול תחזוקה ועדכוני תוכנה. מבנה תמחיר כזה מתאים במיוחד ללקוחות עסקיים ואכן שוק היעד הראשון של מנטיבוט יהיה השוק התעשייתי. זו גם הסיבה שבדגם החדש של הרובוט שופרו החוזק והעמידות שלו: בקרוב הוא עשוי לנוע על קו הייצור של מכוניות חדשות, לשנע חבילות כבדות במחסנים לוגיסטיים או לעבוד מול כור היתוך לוהט או בתוך מקרר מזון קפוא. מי שרצה אותו כדי לעשות ספונג'ה בבית ייאלץ לחכות מעט.
פוטנציאל השוק עצום. האפשרות להחליף עובדים אנושיים ברובוטים קוסמת להרבה מאוד חברות. למעשה, בחלק מתחומי התעשייה לא מצליחים לאייש את מקומות העבודה. לפי מחקר של גולדמן זאקס, יש כיום 700,000 מקומות עבודה בארה"ב, שהחברות לא מצליחות לאייש ועד סוף 2030 יחסרו 2 מיליון עובדים בעולם. הרובוטים החדשים יושכרו במחיר של פחות מ-10 דולר לשעה, והם יעבדו 24 שעות ביממה, מה שאומר חודש עבודה של יותר מ-700 שעות לעומת 180 אצל עובדים בני אנוש, ובלי ימי חופש או ימי מחלה.
המתחרים של מנטי
שתי חברות בולטות ברשימת יצרניות הרובוטים ההומנואידים הן טסלה ו-Figure AI. בסרטונים של טסלה רובוט "אופטימוס" דור 2 מצליח לקפל חולצה וגם להרים ביצה בלי לשבור את קליפתה. אבל ההדגמה בכנס טסלה באוקטובר האחרון הייתה פחות משכנעת, כשהתברר שהרובוטים הופעלו מרחוק על ידי בני אדם, מה שאומר שהבינה המלאכותית שלהם עוד לא לגמרי מוכנה. מאסק הכריז שאופטימוס יגיע לשוק בסוף 2025, ואין ספק שברגע שיושלם הפיתוח, טסלה תהיה ערוכה לייצור סדרתי של רובוטים בכמות גדולה.
Figure AI הוקמה ב-2022 עם השקעה של אמזון ושל ג'ף בזוס אישית, וגם מיקרוסופט, OpenAI, אנבידיה ואינטל. הרובוט שלה "Figure 01", הדהים את העולם כשהדגים יכולת להכין קפה, או לזהות ולהגיש פרי לאדם שביקש "משהו לאכול". וזה היה רק קדימון ל-Figure 02 שהוצג השנה, עם טכנולוגיית AI מתקדמת שמשלבת חשיבה מהירה וגם הסקת מסקנות ותקשורת בין שני רובוטים. הבינה המלאכותית שלFigure כנראה מוכנה.
מתחרה נוספת היא בוסטון דיינמיקס הוותיקה שחוזרת עם רובוט אטלס החדש, גרסה מעודנת וחכמה יותר של קודמו, אם כי במחיר של 200 אלף דולר הוא כנראה פחות אטרקטיבי.
יש גם כמה רובוטים מוזרים ביותר כמו "Digit" מתוצרת Agility Robotics שמתאפיין בראש קטן וברגלי ברווז, שכמה יחידות שלו כבר מופעלות במחסני אמזון ועוד.
אנבידיה שוב במרכז
ממש כמו בתחום הבינה המלאכותית, שם שבבי אנבידיה הם התשתית לכל מערכות ה-AI המתקדמות, כך גם בתחום הרובוטיקה: שבבי אנבידיה הם תשתית החומרה של מרבית הרובוטים, וחברות רבות משתמשות בטכנולוגיית הסימולציה של אנבידיה כדי לאמן את הבינה המלאכותית לפני שהיא נשלחת לעולם האמיתי, כמו מנטי הישראלית.
פרופ' גל צ'צ'יק, מנהל מרכז מחקר ה-AI של אנבידיה בישראל: "החזית הבאה של ה-AI היא העולם האמיתי, ה-AI הפיזי. ולמה לא התחילו עם זה? כי זה הרבה יותר קשה. המודלים של השפה (LLM) צריכים רק לקרוא את כל האינטרנט אבל ברובוטיקה אתה צריך אינטראקציה עם הסביבה. אתה לא יכול ללמוד לרכוב על אופניים רק מלראות סרטון. ולכן הרעיון שרוב התעשייה הולכת עליו הוא לעשות סימולציה של העולם. שם אתה יכול לאמן את הרובוט הרבה יותר מהר ואז להוציא אותו לעולם האמיתי בתקווה שהוא יצטרך הרבה פחות אימון בגלל שהוא לא מתחיל מאפס".
לצד מערכת הסימולציה של אנבידיה, החברה מפתחת מערכת ללמידת חיזוק (reinforcement learning) לאימון הרובוטים, ובה הצוות של צ'צ'יק לוקח חלק משמעותי. מרכיב שלישי ביקום הזה של אנבידיה ממוקם בשבבים שמותקנים ברובוטים, ומבצע בפועל את הפעולות עליהן אומן הרובוט. "עידן הרובוטיקה הגיע וכל מה שזז – יהיה יום אחד אוטונומי", אמר ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה.
במעבדה ללמידה רובוטית בטכניון חוקרים את תהליך למידת החיזוק של רובוטים. ראש המעבדה, ד"ר אביב תמר, אומר שהמשימה אינה פשוטה כלל. בשיטה הזו נותנים לרובוט משימה ובכל פעם שהוא מתקדם להצלחה הוא מקבל חיזוקים חיוביים. "יש דברים שילדים יכולים לעשות מצוין ואנחנו לא מצליחים עדיין לגרום לרובוט לעשות אפילו בצורה סבירה. זה אומר שיש כאן בעיה מדעית אמיתית".
אי-אפשר לפתור את זה על ידי אימון בסימולציה?
"תחשוב על קיפול כביסה למשל: לכתוב סימולטור של קיפול כביסה, אני לא בטוח אם זה יותר קשה או יותר קל מלגרום לרובוט לקפל כביסה".
