1. השבוע פירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את נתוני האבטלה לחודש האחרון, וראו זה פלא — השיעור ממשיך להיות מהנמוכים בעולם, רק 2.7%, ואף ירד בעוד עשירית האחוז. השרים מתגאים בשיעור האבטלה הנמוך וכמובן מייחסים את ההישג לממשלה. אז חכו רגע עם האופוריה. השמחה לא במקומה. להפך. יש נתון אחד בדיווח, לא פחות חשוב, שהוא מדאיג למדי.
2. כאשר בוחנים את הדוח, קופץ מיד מול העיניים הנתון הבא: שיעור התעסוקה בישראל הוא מהנמוכים בעולם, אם לא הנמוך ביותר. והוא עוד אפילו ירד בפברואר ל-60.9% לעומת 61.2% בינואר. ומה זה אומר? שמתוך מי שיכולים לעבוד, על פי הכללים הבינלאומיים, רק פחות משני שלישים באמת עובדים. כ–40% מהישראלים לא עובדים וגם לא מחפשים עבודה. מתוך 7.2 מיליון ישראלים, רק 4.5 מיליון עובדים או מחפשים עבודה (2.7% מהם). ברוב העולם הנתון נע סביב 80%.
3. אז למה זה קורה? בשתי אוכלוסיות, גברים חרדים ונשים ערביות, נרשם אחוז גבוה של אזרחים שכלל לא רוצים לעבוד. יש לכך פתרון קל: מי שלא מעוניין לעבוד (ולא מסיבות בריאותיות) וגם לא מחפש עבודה – לא יזכה לקצבאות מהמדינה. גם אם לא רכשו מקצוע, יש מספיק משרות מכובדות שלא דורשות השכלה. זאת לא בושה לעבוד כמתדלק למשל. לא ייתכן ש-20% מהישראלים, בהם גם חילונים וסתם עצלנים, לא יעבדו. את הפטנט הזה לצמיחה מציעים מזמן בבנק ישראל ובמוסדות הכלכליים הבינלאומיים. בהצלחה לנו.
