הזעזוע בשווקים בוול סטריט משפיע כמעט על כל אחד ואחת מאיתנו: מסוף ינואר, התאריך האחרון שבו מעודכנים היקפי נכסי הציבור, צנח מדד S&P, ההשקעה המועדפת על הישראלים, בשיעור של יותר מ-7% ומחק הון בהיקף של כמעט 18 מיליארד שקל מהחסכונות שלנו.
בשנתיים האחרונות, הצמיחה בהיקף הנכסים המנוהלים שמטרתם לעקוב אחרי מדד S&P 500 הייתה התופעה הבולטת בשוק החיסכון הישראלי. הביצועים של מדד המניות האמריקני שעלה בשיעורים גבוהים במיוחד בשנתיים האחרונות, 23.4% ב-2024 ו-24.2% ב-2023%, הביאו לנהירה אדירה של חוסכים שהצמידו את הפנסיה שלהם או את קרן ההשתלמות שלהם למדד S&P. התשואות הללו הביאו את היקף קרנות הפנסיה שעוקבות אחרי מדד ה-S&P לחצות בתחילת השנה את גבול ה-100 מיליארד שקל. קופות הגמל (קרנות ההשתלמות בעיקר) שעוקבות אחרי המדד כבר ניהלו נכסים בהיקף של ב-73 מיליארד שקל, וכך גם בשוק קרנות הנאמנות.
שלשום מדד S&P 500 רשם את היום הגרוע ביותר בחודש וחצי האחרונים וירד ב-2.7% והשאלה הגדולה היא לאן הולכים השווקים. לצד הפחד מההפסדים כדאי לזכור כי לאורך ההיסטוריה והמשברים הרבים שפקדו את שוק ההון המדד האמריקאי גם ידע להתאושש ולהגיע לגבהים גבוהים יותר מאלו שבו החל את מהלך הירידות. השאלה כמה זמן זה ייקח וכמה שנות התאוששות כל חוסך יכול להרשות לעצמו.
בעקבות הירידות החדות שלשום בוול סטריט ואי הוודאות בשווקים ירדה אתמול גם הבורסה בתל-אביב. מדד ת"א 35 ירד ב-0.6%, ות"א 125 ב-0.4%. גם השקל סבל אתמול מירידות. שער הדולר נקבע על 3.64 שקל. היורו עלה ביותר מאחוז ל-3.98 שקל, אחרי ששערו היציג אתמול עמד על 3.93.
טראמפ: מכפיל את המס על קנדה
יניב פגוט סמנכ"ל הבורסה בתל-אביב אמר אתמול ל"ממון": "השוק מתקשה לעכל את התנהלותו הלא צפויה של דונלנד טראמפ. אם בתחילה סברו כי האמירות שלו הן בעיקר לצרכי משא ומתן, עכשיו חוששים שהשלכות הצעדים שלו יביאו לפגיעה כלכלית קשה. האינדיקציות לכך שטראמפ אינו חושש מגלישה של ארה"ב למיתון, ואינו מתרגש מהמימושים בשווקים, עשויות להאריך את תקופת חוסר הוודאות והתנודתיות".
דוגמה לכך קיבלנו אתמול כשטראמפ הודיע שהחל מהבוקר הוא יכפיל את המכס על כל מוצרי הפלדה והאלומיניום הנכנסים לארצות הברית מקנדה, ובכך המכס הכולל יעמוד על 50%. זאת תגובה להודעת מחוז אונטריו בקנדה כי יגבה היטל של 25% על החשמל המיוצא לשלוש מדינות בארה"ב. בעקבות ההודעה המסחר בוול סטריט שנפתח ביציבות אחרי הסערה שלשום - עבר לירידות.
עוד אין מיתון
עדיין אין מיתון בארה"ב וגם בישראל מיתון לא נראה קרוב, אולם בעולם הכלכלי בשנת 2025 מספיק מצב שבו נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, פשוט אומר בתשובה לשאלה אם צפוי מיתון בארה"ב כי "על זה אני לא אדבר" – כדי להפיל את הבורסות בכל העולם, לזעזע את שוק המטבע ולגרום לכינוס אלפי דירקטוריונים בעולם להתייעצויות כיצד לטפל במשבר החדש.
אז מהו בעצם מיתון ומדוע עצם הזכרת המילה מעוררת דאגה, מבוכה וטלטלה בעולם הכלכלי?
על פי ההגדרה הרשמית בעולם, מיתון הוא מונח שכיח במקרו כלכלה שפירושו תקופה ארוכה יחסית – לפחות שניים או שלושה רבעונים רצופים בשנה כלשהי – שבה מתקיימת פעילות כלכלית מואטת בכל המשק.
מיתון, בעיקר אם הוא כבד, כפי שמדינות רבות ובהן ישראל כבר חוו לאורך השנים, מביא עימו ירידות מחירים, צמצום משמעותי של הייצור, קיטון במסחר וירידה של ממש בהיקף התעסוקה, מה שמוביל לרוב לאבטלה שנדרש זמן רב לצאת ממנה. המשמעות הישירה ממצב של מיתון היא הרעה של ממש במצבם הכלכלי של האזרחים, בעיקר מהעשירונים האחרונים, ושל חברות שצמצום היקף פעילותן והצורך שיורידו מחירים עלולים להוביל אותן לפיטורי עובדים רבים בתחילה, ובהמשך אף לפשיטת רגל.
כלכלנים סבורים ששיעור צמיחה נמוך במיוחד, דהיינו צמיחה שלילית במשק, שמהווה ירידה בתוצר המקומי הגולמי, בשני רבעונים רצופים לפחות – עונה על הקריטריון שמוביל למיתון. בישראל, שבה הגידול באוכלוסייה הוא מהגבוהים בעולם, חשוב בעיקר לבדוק אם קיימת צמיחה שלילית לנפש, שמתקיימת גם כאשר הצמיחה דווקא חיובית.
ברבעון האחרון של שנת 2024 הצמיחה בישראל הייתה חיובית, אך הגיעה רק לשיעור נמוך של 0.9%. אמנם מדובר בצמיחה עם הסימן פלוס, אולם בחישוב הצמיחה השלילית למשק, בשל הגידול באוכלוסייה, נרשם מינוס 0.4%. המשמעות: רמת החיים הממוצעת של אזרחי ישראל ירדה בשנת המלחמה 2024.
אולם, למרות שהצמיחה היא שלילית לנפש, השיעור עודנו נמוך, עיקרו נובע מהמלחמה שהקשתה על המשק בגיוס מילואים נרחב, ולא נראים בינתיים סימנים שאכן אנו מצויים בראשית תקופת מיתון, בעיקר אם המלחמה לא תתחדש.
גם ארה"ב לא נמצאת עדיין במיתון, אך הסכנה קיימת. זאת, לאור הזעזועים שגורם הנשיא האמריקאי בכלכלות העולם נוכח הצהרותיו ופעולותיו בתחום הטלת המכסים.
פגוט: "אנחנו לא לפני מיתון. ישראל נמצאת במקום אחר מאשר ארה"ב. חלק גדול מהפעילות הכלכלית בישראל נשען על הצריכה הפרטית, שצפויה להמשיך ולצמוח בשנה הקרובה. גם הוצאות הממשלה צפויות להישאר גבוהות".
יניב פגוט: "אנחנו לא לפני מיתון. ישראל נמצאת במקום אחר מאשר ארה"ב במחזור הפעילות הכלכלית. ישראל יוצאת ממלחמה ארוכה, דבר שיביא לגידול בפעילות הכלכלית"
