ניסיתם לקבוע לאחרונה תור לשיננית? מבדיקת "ידיעות אחרונות" ו-ynet, שנעשתה באופן מדגמי באפליקציות זימון התורים של קופות החולים מכבי וכללית, עולה כי זמינות התורים נמוכה מאוד בכל רחבי הארץ, ובחלק מהמקרים ההמתנה מגיעה ליותר מחצי שנה.
איך קרה שהתורים לטיפול השגרתי שנחוץ לבריאות הפה הפכו לבלתי נסבלים? כמה עשרות שינניות מוסמכות בממוצע מדי שנה, חלקן פורשות ואחרות מפסיקות לעבוד עם הסדרי חברות הביטוח שגובלים במקרים רבים בניצול, ומספקות את השירות באופן פרטי.
לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לשנת 2024, היו בישראל 2,997 שינניות. המספרים הללו אינם משקפים בהכרח את מספר השינניות שעובדות בפועל. הדס גולדברג, יו"ר איגוד השינניות ושיננית ותיקה, מציינת כי המחסור בשינניות מורגש במיוחד במרפאות של קופות החולים הגדולות, בשל פערי השכר. בדומה למקצועות בריאות אחרים, השכר שמרוויחות השינניות שונה בין המגזר הציבורי לפרטי. בכללית סמייל ובמכבידנט השכר נע לרוב בין 40-35 שקלים למטופל, כלומר סביב 70 שקלים לשעה, לעומת השכר במגזר הפרטי שיכול להגיע ל-100 שקלים ויותר.
מעין (שם בדוי), שיננית ותיקה במרפאה פרטית, מספרת: "כל המטופלים שבאים אליי אחרי טיפול בקופת חולים בהלם ממה שאני עושה". לדבריה, שיננית בקופת החולים מטפלת לעיתים ביותר מ-20 מטופלים ביום, לעומת מרפאה פרטית ששם שינניות מטפלות לכל היותר ב-12 מטופלים.
"אנחנו יודעים שיש מחסור בשינניות במדינת ישראל", מודה ד"ר חגי סלוצקי, מנהל רפואי בכללית סמייל. לדבריו, הנתונים הקיימים במשרד הבריאות לא בהכרח משקפים את מספר השינניות הפעילות. לדבריו, גיוס שינניות למגזר הציבורי "זו מלחמה יום-יומית".
המחסור מורגש עוד יותר במספר השינניות שעובדות עם הביטוחים הפרטיים, שמספרן הולך ומידלדל. גורם רפואי מסביר כי בשל הכללת טיפולי שיניים לילדים בסל הבריאות, וסבסוד טיפולים למבוגרים, כמעט שאין כיום פוליסות פרטיות. "הרבה פעמים מרפאות שיניים לא משלמות לשיננית עד שהן לא מקבלות את הכסף מהביטוח”, אומרת מעין. “השיננית עשתה טיפולים אבל מקבלת שכר רק על חלקם, ולכן פחות שינניות אוהבות לעבוד עם הביטוחים".
מלבד המעבר לשוק הפרטי, קיים קושי למשוך עובדות חדשות למקצוע. מיכל (שם בדוי), שיננית באחת מקופות החולים, אומרת כי "כיום נשים צעירות אחרי צבא מעדיפות ללמוד לק ג'ל שלושה חודשים ולעסוק בזה. הן רוצות להרוויח כסף ומהר".
לטענת גולדברג, הבעיה העיקרית היא בכך שמדובר בלימודי תעודה בלבד. "תקרת הזכוכית של שינניות נמוכה מאוד. ברגע ששיננות תהיה מקצוע עם לימודי תואר, הביקוש יגדל. נשים צעירות בסיום השירות הצבאי יראו בו אופק מקצועי".
פרופ' רחל שריג, ראש בית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטת תל-אביב, מציינת שדרישות הקבלה לקורס כוללות תעודת בגרות בלבד וכי עלות ההכשרה, שנעה בין 30 ל-50 אלף שקלים לכל תלמידה לשנתיים, גבוהה במיוחד – מה שמשפיע גם כן על הביקוש למקצוע. לטענת פרופ' שריג, בישראל מסתכלים על מקצוע השיננות בצורה מצומצמת: "שיננית יכולה לעשות דברים נוספים מעבר להסרת אבנית".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "חלה עלייה משמעותית במספר השינניות בשנים האחרונות. זמני ההמתנה לבדיקה ולטיפול בתחום בריאות השן עומדים בממוצע על שבועות ספורים".
