החודשים הראשונים של נשיאות טראמפ נראים כמו ירח דבש עבור ממשלת ישראל, ועבור בנימין נתניהו באופן אישי. בבית הלבן יושב נשיא שמבין את ישראל ואת האינטרסים הישראליים ולא מנסה לכפות פתרונות וצעדים שאינם לרוחנו. בסך הכל נראה שטראמפ פועל על פי היגיון שתואם את ממשלת הימין הישראלית. הוא אפילו מרחיק לכת מעבר לזה כשהוא מציע לסלק את תושבי עזה ולבנות שם ריביירה. פתרונות שאפילו הימין הישראלי לא העז להעלות אותם. אלא שמצד שני, אנחנו גם רואים שהתקווה לשותף בבית הלבן התבדתה, ובמובן מסוים במקום שותף יש לנו בעל בית, או מלך.
נתניהו קיבל בחדר הסגלגל אדם שלוקח את ההחלטות האסטרטגיות עבורו. באמצעות השליח שלו, סטיב וויטקוף, התחיל לעבוד עוד לפני שנכנס לבית הלבן וכפה שלב א' של הסכם חטופים שנתניהו לא רצה בו. מדובר באותו הסכם שניתן היה לעשות לפני כשנה, ועכשיו נכפה עליו.
1 צפייה בגלריה
(ראש הממשלה לצד נשיא ארה"ב, בעת הביקור בבית הלבן | צילום: איי־אף־פי, ANDREW CABALLERO-REYNOLDS)
בחזרה להסכם מ-2022
זאת אותה ארה"ב שעכשיו בעצם כופה את יישום שלב ההתדיינות עם לבנון על הגבול, דבר שנתניהו בוודאי לא רצה בו. כשלפיד חתם על הסכם המים הכלכליים עם לבנון, הוא כינה אותו אז כהסכם בגידה וכניעה ואפילו הבטיח לבטל אותו. נתניהו נכנע כבר לנשיא ביידן כאשר הסכים להסכם הפסקת האש עם חיזבאללה. זו הייתה כניעה לביידן שהפכה לכניעה לטראמפ. בפועל, נתניהו הולך ליישם בדיוק את ההסכם של לפיד.
במקביל, ממשלת ישראל גם מגלה שמתנהל מו"מ ישיר בין ארה"ב לבין חמאס. אז אמנם המו"מ לא הצליח, וארה"ב כבר הודיעה שלא יחזור – אבל מצד שני ברור שזה נעשה מתוך עמדה של כוח, ומבלי שהתייעצו או שאלו את ממשלת ישראל. אם המו"מ הזה היה מצליח, וחמאס היה קצת יותר מתוחכם ומבין שמוטב לו לדון ישירות עם טראמפ – היינו רואים איך כל המהלכים העתידיים נכפים עלינו על ידי האמריקאים, ללא שום שיקול דעת ישראלי. למזלנו, חמאס הציב דרישות מופרזות של שחרור מאות מחבלים תמורת עידן אלכסנדר, דרישות שאפילו האמריקאים הבינו שמוגזמות. בכל מה שנוגע לחטופים, הגישה האמריקאית היא בהחלט בשורה טובה. טראמפ ושליחו וויטקוף רוצים לראות המשך של הפסקת האש ושחרור חטופים. בניגוד לביידן, להם נתניהו לא יוכל להגיד לא, ווויטקוף יודע את זה.
בינתיים, באשר למשא ומתן הישראלי עם חמאס בתיווך קטאר ומצרים, בירושלים מעריכים שהסיכויים שחמאס יקבל את מתווה וויטקוף לשחרור 10 חטופים חיים והפסקת אש בת 60 יום הם נמוכים. לכן בישראל יציעו להאריך את השלב הראשון בפעימות שחרור קטנות יותר. אמש הגיע וויטקוף לדוחא והיום יצטרף לשיחות.
מלבד התכתיבים במשא ומתן, ישראל גם מצייתת לתכתיבים אמריקאיים בנוגע להצהרות באו"ם, לראיה – ההצבעה בעד רוסיה ונגד אוקראינה.
צריך לומר בכנות: ישראל מכופפת לחלוטין לאג'נדה האמריקאית. אנחנו מגלים להפתעתנו שטראמפ לא מסתפק בלהיות נשיא ארה"ב, הוא גם רוצה להיות ראש ממשלת ישראל.
בינתיים, זה הולך לו לא רע. ממשלת ישראל מקבלת בהכנעה את כל דרישותיו. לא יקרה לנתניהו מה שקרה לזלנסקי, כל עוד הוא מציית לטראמפ. ברגע שיפסיק לציית לו, זה עלול להשתנות – ונתניהו יודע את זה. לכן, ישראל שתקה כשנחשף המו"מ של השליח בוהלר עם חמאס. לכן, ישראל גם שתקה כשבוהלר צחק בראיונות על דרמר ודיבר על כוס קפה עם מנהיגי חמאס, בלי שהוא מבין מה הוא עושה.
וחזרה להסכם עם לבנון: בשיחות בא-נאקורה בהשתתפות נציגי צה"ל, נציגים מארצות-הברית, צרפת ולבנון – סוכם על הקמת קבוצות עבודה שמטרתן לייצב את האזור. הקבוצות יתמקדו בנושאים הבאים: חמש הנקודות שעליהן שולטת ישראל בדרום לבנון, דיונים בנושא הקו הכחול ונקודות שנשארו במחלוקת (בסך הכל 13 נקודות), ונושא העצורים הלבנונים המוחזקים בידי ישראל.
באופן יוצא דופן, ישראל, בתיאום עם ארה"ב, וכמחווה לנשיא לבנון החדש, ג'וזף עאון, הסכימה לשחרר חמישה עצורים לבנונים, בהם גם איש חיזבאללה אחד. העצורים כבר הועברו אמש ללבנון. ישראל הבהירה שאם צבא לבנון יתפרס בדרום – ישראל תחל לסגת מהעמדות שהיא שולטת בהן.
הסיכוי לפרס נובל
ישראל גם הסכימה להיכנס לשיח על נקודות הגבול שבמחלוקת עם לבנון כבר לפני שנתיים, לבקשת השליח הקודם עמוס הוכשטיין. המלחמה מנעה את מימוש ההסכמה, אבל היא נמסרה לממשל האמריקאי מזמן.
המחווה לנשיא לבנון לא באה בחלל ריק. מדובר בנשיא שנבחר על אפו וחמתו של הציר השיעי ונוקט צעדים מאחורי הקלעים נגד חיזבאללה, בשל כך, ישראל רוצה לחזק את הציר המתון בלבנון, והיא עושה כאן צעדים של ממש.
נציין כי הסכם ישראלי-לבנוני הוא אינטרס אמריקאי. זהו גם אינטרס של השחקן החזק באזור, היחיד שמהווה באמת שותף לטראמפ – ערב-הסעודית. הסעודים רוצים לחזק את מעמדם האזורי על חשבון איראן הנחלשת, וטראמפ מצידו שואף בכל מאודו להגיע להסכם בין סעודיה וישראל. הן כדי לקבל פרס נובל והן כדי למלא את כיסי משפחתו וכיסי חבריו המולטי-מיליארדרים. הוא לא יהסס לשלם לסעודים ב"מטבע ישראלי", כולל מול הרשות הפלסטינית, וזאת מבלי שנתניהו וממשלתו יעזו להביע התנגדות כלשהי, פן יהפכו לגרסה המזרח-תיכונית של וולדימיר זלנסקי.
