במוצב.
סמ"ר שלמה רשטניקוב צעד במוצב ואנחנו אחריו. מוביל אותנו אל ליבו של כור ההיתוך.
זה שהגדיר עוד בשנות ה-40 יהושע גלוברמן, בכיר "ההגנה", כשקבע כי "צבא האומה" נועד ליצירת אינטגרציה חברתית תרבותית. זה שאת עקרונותיו שירטט בן-גוריון כשהבהיר שלצה"ל גם תפקידים חינוכיים וחברתיים.
זה לא נראה האמת כמו כור היתוך. יותר כמו מיטת קומתיים בחדר דחוס גולנצ'יקים במוצב חרסינה בחברון.
כאן, שלמה תיאר את התהליך, נכנס עולה בודד מרוסיה ויוצא משהו קצת אחר. "אני שלמה ואני מה-רוסיה", חיקה את צבי הירושלמי, המכונה צ-אבי, מחקה את העברית שלו. ואז סיפר איך הוא נוהג לצחוק על לוחם אחר, ערבי, שצוחק עליו בחזרה שהוא רוסי.
"אבל סבבה אחי, בצחוק. ככה אתה מרגיש כאילו יותר חופשי", הסביר.
זה קרה לפני שנפל בלחימה ב-7 באוקטובר במוצב מו"פ דרום בעוטף, ולפני שצ-אבי נפצע שם. בין לבין הספיק להתחספס בישראליות.
•••
אח-שלו.
לוקחים תל-אביבי, דימונאי, מתנחל מסוסיא, בן יחיד, בן למשפחה של שבעה אחים, יוצא אתיופיה, מערבבים טוב-טוב ברובאי 07. בשתי דקות אתם על מדי ב'. בצ'יקמוק, נזלת, איפה אתה חושב שאתה? בכולכם שעתיים ביציאה. בכולכם שבת. בקדימה, אתם לא נשברים לי עכשיו. בשמירה ב-4:00 בבוקר בצומת 206. בשיחה לילית בקשר. באח שלי, מה זה הריח הזה, מה אכלת? באח שלי, תחזיק מעמד, אני לידך, לא זז מטר.
מכל זה, בקסם אלכימאי, גם זרים שלא יודעים לחבר משפט בעברית, מדברים פתאום בשפת האח-שלו.
זה הנוהל. כור היתוך ההגדרה.
•••
אמונה.
יש כאלה שהאירוע הזה מרתיע אותם. הם קוראים לו חילון.
בספר "החזון אי"ש בדורותיו", של אהרן סורסקי, מתוארת פגישה בין הרב אברהם ישעיהו קרליץ, ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בישראל, לבין בן-גוריון בעניין שירות משותף של חילונים ודתיים.
"כל מדינה", אמר החזון איש לזקן, "מבססת את חוקיה על כוח הכפייה. ואולם חוק הבא לקעקע את עיקרי האמונה עשוי בהחלט להיכשל, כי למולו יתייצבו פלוגות מתאבדים גיבורי רוח". מאז, מעת לעת, יש שמשתמשים במונח "פלוגות מתאבדים" כדי לבטא את ההתנגדות לגיוס חרדים.
החל ממחר מתוכננים להישלח 14 אלף צווים בשלוש פעימות לחרדים. המחסור המיידי עומד על עשרת אלפים לובשי מדים, בהם 6,000 לוחמים.
כדי לשכנע, בצה"ל פועלים כדי להוריד מהמשוואה את הפגיעה בעיקרי האמונה, כמו שהגדיר החזון איש.
מה שנדרש, יקבלו. בית מדרש, כולל, כשרות, בסיס בלי בנות. "אנחנו לא אומרים לבנות צאו. נבנה בסיסים רק לבנים במקום אחר", אומר גורם צבאי המעורה בפרטים, "אין לנו כוונה לקחת לאף אחד זהות".
•••
הזדמנות.
ומה עם כור היתוך, בן-גוריון וכל זה? לא יהיה. לפחות לא בהקשר של האוכלוסייה החרדית. במקום זה, ברטר, יבוא ערך אחר. "יש פה שעת רצון גדולה מאוד", אומר אותו גורם צבאי, "הזדמנות להפוך את הצורך המבצעי לשוויון חברתי".
זה בהנחה שכמה שיותר חרדים יבינו את ההכרח. שאינטרסים פוליטיים משובשים לא ינצחו.
באופק, בכל אופן, משהו חדש מחכה. משהו שאיכשהו נשמע כמו צבא אחר. או צבא בתוך צבא. כזה שעתיד להקים דילמות שלא הכרנו. כזה שיצטרך להתרגל לחשוב אחרת. לא מחנך. לא מחבר. לא מתרבת. צבא וזהו.
