אם לשני צעירים חרדים עתירי אמביציה וחשיבה מחוץ לקופסה, שלא למדו לימודי ליבה ולא הגיעו מעולם הנדל"ן, יש סיכוי להמציא מחדש את עולם חללי העבודה ולהכניס לתוכו את עקרונות ה-airbnb? דניאל כהן ואשר שטיינברג משוכנעים שכן, שהגיע הזמן לרענן את שוק הנדל"ן המסחרי של חללי העבודה הגמישים, ולאפשר השכרה של משרדים לפי שעה, על טהרת השימוש באפליקציה – ללא מנוי חודשי, ללא צורך בתיאום מול אנשים, באופן גמיש ומנוטר. לכן הם הקימו חברה ואפליקציה בשם ZaMza, שעלתה השבוע לאנדרואיד ובקרוב תעלה גם לאפל.
2 צפייה בגלריה
(דניאל כהן (מימין) ואשר שטיינברג. "במוקדם או במאוחר מישהו יחקה אותנו. זה גורלו של סטארט־אפ, ולכן אנחנו משתדלים לרוץ כמה שיותר מהר" | צילום: קובי קואנקס)
בשלב ראשון, מבטיחים השניים, הם יציעו באפליקציה בהדרגה 20 מתחמי עבודה משותפים בארץ. השניים הראשונים יהיו Workify בקריית אונו ו-Together Space באפרת.
איך זה יעבוד? הלקוח יוכל לבחור דרך האפליקציה ממקום בודד בחלל פתוח ועד חדר ישיבות ל-80 משתתפים, בתמחור על בסיס שעתי. אחרי התשלום, דרך האפליקציה, הוא יקבל מפת הגעה למקום, ואת דלת המשרד ואת המכשירים בחדר המשרד הוא יפעיל באמצעות האפליקציה. אם יזדקק לזמן ממושך מזה שהזמין, הוא יוכל להאריך דרך האפליקציה. אין צורך בכל קשר עם אנשי מתחם העבודה, למעט במקרה של תקלה. ניתן לבטל הזמנה עד 12 שעות לפני המועד. ZaMza מעבירה 70% מהתשלום לבעליו של מתחם העבודה, ו-30% נותרים בידיה.
המיזם בקושי נולד, והשבוע הם כבר יצאו לכנס ההייטק של הודו (המדינה השנייה בעולם במתחמי עבודה משותפים), כחלק ממשלחת בת 15 אנשי הייטק ישראלים. "בין השאר אנחנו נפגשים עם שתי רשתות של מתחמי עבודה משותפים, לבדיקת ההיתכנות לפיילוט בהודו", מספר שטיינברגר.
ישיבה, "כולל" ופסיכולוגיה
המפגש עם כהן, בן 29, נשוי + 2, ועם שטיינברג, בן 31, נשוי + 3, מספק המחשה לשילוב מעניין ויצירתי בין העולם החרדי לעולם יזמות ההייטק. שניהם למדו בבית ספר עממי ממלכתי חרדי ולא ב"חיידר", אבל המשיכו בישיבות וב"כולל" אחרי נישואים בגיל צעיר, ושניהם נמשכו לפרויקטים חברתיים ועזבו את ה"כולל" כדי להשתלב בהם, ולבסוף הגיעו לעולם העסקי.
אתם חרדים, בוגרי ישיבות, ללא לימודי ליבה, איך ההשתלבות בשוק היזמות?
כהן: "ראש הישיבה שלי, הרב ברוך מרדכי אזרחי זצ"ל, נהג לומר: 'המקסימום הנדרש הוא המינימום האפשרי'. מה שמספרים לכם שזה המקסימום שאתם יכולים להגיע אליו, הוא המינימום. זו אימרה שמנחה אותי כל חיי, וגם בשוק העבודה. לחרדי שיוצא לשוק העבודה יש יכולות לימודיות מרשימות. הבעיה היא המיומנויות הרכות של עולם העסקים שלא מדבר את שפת הישיבות. למשל יעילות, לנהל זמנים בצורה יעילה, לנהל שיח ענייני מקצועי, לכתוב נכון סיכום פגישה, לנהל יומן נכון".
שטיינברג: "עולם ההייטק בנוי הרבה מאוד על חיבורים כתוצאה מקשרים אישיים עם חבר, קרוב משפחה, מישהו שעבר ב-8200 או ביחידות צבאיות רלוונטיות. החרדי צריך לחפור כדי להגיע לקשרים".
הרגשתם יחס אנטי-חרדי בעולם העסקי?
כהן: "יש פוליטיקה בחוץ, ברחוב, אנחנו לא שם. אנשים שנפגשים איתנו רואים צעירים בוגרים, שיש להם חיי משפחה, שאוהבים ומכבדים את נשותיהם וילדיהם ורוצים את הטוב עבורם ולא באים לחנך את העולם. אנחנו פוגשים אנשים מהעולמות הכי רחוקים מאיתנו, ולמדנו לתקשר איתם. אנחנו נפגשים עם יזמים, מנהלי מתחמי עבודה מהשמאל הכי שמאלי, ופתאום מגלים שרוב השיח מוקדש לדיבורים על יהדות, דמויות בתנ"ך. זה קרה לנו לדוגמה בשיחה עם יואל חשין, יו"ר, מייסד ובעלים של קרן ההשקעות VC2B, שהקים בין השאר חלל עבודה משותף בשם HUB 2B בתל-אביב לעובדי הקבוצה שהוא עומד בראשה. נפגשנו במלון ג'ורג' בתל אביב, שרחוק מההווי שלנו, ורוב השיחה עסקה בפרשנות לספר בראשית. רק בסוף השיחה דיברנו עסקים. המתחם שלו נמצא בתהליכי התממשקות מול צוות הפיתוח שלנו, ויעלה לאפליקציה בישורת השנייה".
שטיינברג: "מעולם לא הטיחו בנו משהו בסגנון 'לא התגייסתם, לא רוצים לעשות איתכם עסקים'. אנחנו מגיעים עם זווית עסקית ברורה, וכשמדובר על כלכלה וחוסן כלכלי, כולם רוצים אותו הדבר. אנחנו מאמינים בחיבור".
כהן, תושב פתח-תקווה, נמשך לפעילות חברתית בהשראה שקיבל מאביו, מנשה כהן, "מורה הדרך שלי", שהקים ומנהל את עמותת "חום" העוסקת בסיוע כלכלי למשפחות מעוטות יכולת בחלוקת מזון, ביגוד, חינוך, טיפולי שיניים ועוד. במקביל הוא נמשך תמיד גם לתחום המסחרי, ועוד לפני הקמת ZaMza ניהל במחסן בפתח-תקווה חנות עודפים של מותגי יוקרה, שכל תמורתה הועברה לארגון "חום" של אביו. "איימי קורמן משעל (אשתו של ניסים משעל, שמשמש יו"ר עמותת "חום" – ש.ח) התחברה לקונספט והפכה אותו לחנות קבועה בשם 'חום BRANDS' בקניון שרונים, שבה אני כבר לא מעורב", הוא מספר.
אחרי נישואיו למד פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה, ואחר כך השתלב בעבודה ב"מפתח", ארגון המתמקד ביישום חרדים במקומות עבודה. להייטק התוודע אחרי שעבר ל"אקסלרטור", חממה טכנולוגית לסטארטאפים חרדיים של איציק קרומבי, שם עסק שנתיים בגיוס ומיון מועמדים, וממנה עבר למתחם העסקים והחדשנות "ביזמקס" של קרן קמ"ח (קידום המגזר החרדי) והרשות לפיתוח ירושלים, שבו השתתף בפרויקטים לקידום בעלי עסקים במגזר החרדי. שם פגש את שטיינברג, כשעבדו קומה מעל קומה באותו בניין בירושלים.
גם שטיינברג הוא מפתח-תקווה, מהשכונה החרדית גני הדר. אחרי שלמד שנה ב"כולל" גם הוא החל לימודי פסיכולוגיה וניהול באוניברסיטה הפתוחה. הוא סיים בי-איי ובמקביל השתלב כסטודנט ב"מעוז", ארגון חברתי לקידום החוסן החברתי והכלכלי של ישראל, שבו עסק באיתור ומיון מועמדים להשתלבות בתוכנית הארגון.
בתקופת הקורונה שטיינברג, שהוא מוזיקאי חובב, המציא שני מיזמים בתחום המוזיקה – אחד לקהל הרחב והשני למקצוענים, "שהיו יצירתיים מאוד אבל לא רווחיים. הבנתי שהייתי מפוקס ביוזמה ופחות בפן העסקי". ב-2023 עבר לעבוד עם איציק קרומבי במסגרת תוכנית "מיגו" (MeGo) העוסקת בהכשרת חרדים לעולם ההייטק, כמנהל מחלקת איתור ומיון. אז פגש את כהן.
"בנסיעות הביתה יחד הבנתי שדניאל ניהל סטארטאפים, הוא בעל הבנה מסחרית, והתחלתי לזרוק לו רעיונות. את רובם הוא פסל", מספר שטיינברג. עד שהשתתף במפגש זום עם חרדית שעבדה במיגו במתחם עבודה משותף בסן-פאולו בברזיל. "תהיתי איך היא משתלבת כחרדית במתחם עבודה לא יהודי. ואז חשבתי יחד עם דניאל, למה לא לפתח מתחמי עבודה ייעודיים לשומרי מצוות בחו"ל? בדיקה העלתה שאין כדאיות כלכלית. אירופה וארה"ב אינן כרגע המקום לפיתוח מיזם יהודי ייעודי בעיקר משיקולי ביטחון".
אבל זה הביא אותם ללמוד את עולם מתחמי העבודה המשותפים, ללמוד על WeWork שהקים אדם נוימן, על חשיבות יצירת הנטוורקינג. "היום WeWork, עם המשברים שעברה, לא רק שהיא כבר לא החברה הגדולה בתחום, שגדל בצורה מדהימה, אלא שנוימן לא התאים את עצמו לשינויים בשוק המשרדים", אומר כהן.
להתרחב לשוק הקליניקות
ואכן, מאז 2019 שוק הנדל"ן חווה טלטלה משמעותית. הקורונה הובילה לירידה בביקוש למשרדים מסורתיים, ובמקביל לגידול חד בביקוש למתחמים משותפים. שוק מתחמי העבודה המשותפים צמח בקצב של 10%-15% בשנה מאז 2020, והתחזיות מצביעות על המשך צמיחה בקצב של 12%-18% בשנה. יותר חברות גדולות מציעות לעובדיהן אפשרות לעבוד ממגוון חללים גמישים, ושוק המשרדים המסורתי יידרש להסתגל למודלים חדשים.
"במקביל", אומר כהן, "זיהינו נקודת תורפה: מתחמי העבודה המשותפים לא פתוחים להזמנות קצרות, שעתיות או אפילו שבועיות, והם עתירי התעסקות בירוקרטית שמכבידה על הלקוחות ופוגעת ברווחי המתחם. לקוח לא יכול לשכור משרד לחודש בלי להגיע פיזית למתחם, לעשות היכרות, לבחור את המשרד. זו התעסקות רבה מדי שמתאימה לשכירות ארוכת טווח. מעט רשתות של מתחמי עבודה משותפים נותנות אפשרות לשכירות יומית, ובאף אחת אין אפשרות לשכירות שעתית. הזמנו באחת מהן ארבעה ימים לפני התאריך המיועד. כשהתקשרנו למחרת לבטל, אמרו לנו שאפשר לבטל רק שבועיים מראש. הבנו שבמודלים הקיימים יש בזבוז משאבי אנוש, והם לא בשלים לקלוט שוכרים בצורה מתודולוגית וחכמה כמו שאנחנו יכולים להציע".
במשך כשנה הם היו במסע יזמות – יסדו אפליקציה חינמית חכמה, שפיתח עבורם אברהם פרידמן, גאון מחשבים חרדי, חסיד, מבית-שמש, שהגיע מעולם האפליקציות לרכב שיתופי שמצליח במגזר החרדי, חרשו את השוק כדי ללמוד אותו, וביוני 2024 הוקמה החברה.
בישראל פועלים היום כ-400 מתחמי עבודה משותפים. "לא היה מתחם אחד שאליו פנינו שלא התייחס אלינו ברצינות", אומר כהן.
אלכסנדר דווין אהרון, מנכ"ל "שרונה ספייס", רשת של שישה מתחמי עבודה, וגם יועץ לחברות רבות, הוא מנהלם של שני המתחמים הראשונים שהשניים מציעים, בקריית-אונו ובאפרת. "בגלל המצב בשוק השכירות של נדל"ן מסחרי, רבים פותחים מתחמי עבודה משותפים. גם על ידי בעלי נכסים שלא מצליחים להשכיר אותם, ומחליטים להפוך אותם למתחמי עבודה משותפים", הוא אומר.
"כדי שמתחם עבודה יהיה רווחי, עליו לעבוד בתפוסה של 80%. עם תפוסה של 60%-70% הוא לא יהיה הפסדי, אבל לא ירוויח. רבים לא מגיעים אפילו לתפוסה הזו", טוען כהן. "כשאנחנו מגיעים למתחמי עבודה ומציעים להם לטפל עבורם בשכירות שעתית, אנחנו מגדילים את רווחיהם, כי אנחנו מטפלים באחוזים הלא מושכרים".
למי אתם פונים?
כהן: "נכון לעכשיו לעסקים קטנים, שמסתפקים בשכירות שעתית לפגישות, לדוגמה, במשרד נעים יותר מבית קפה, ושקשה להם לשלם את השכירות החודשית של מתחמי העבודה: 1,000-1,500 שקל לעמדה בודדת בחלל פתוח, 2,000-3,500 שקל למשרד לעובד יחיד, 2,500-4,500 שקל למשרד לשניים, ועד 8,000-12,000 שקל למשרד לשמונה.
"מעבר לזה אנחנו גם משכירים חדרי הרצאות ל-30-80 איש לחברות הייטק. בעתיד הקרוב נפנה גם לתחום הקליניקות. יש שלל בעלי מקצוע שלא זקוקים לציוד רפואי מורכב במשרד – מפסיכולוגים ועד קלינאי תקשורת. זה שוק עצום. יש גם שוק פוטנציאלי גדול בקרב ארגונים חברתיים".
וכמה זה עולה באמצעותכם?
"המחיר לשעה לעמדה בודדת בחלל פתוח הוא 20-30 שקל, למשרד פרטי – 40-60 שקל, לחדר ישיבות — 80-250 שקל לפי הגודל, לקליניקה — 50-70 שקל. התעריפים יירדו ללקוחות שישכירו למספר גדול של שעות. בעתיד ניתן גם אפשרות לרכישת כרטיסיות ל-10/20/30 כניסות, או לקניית 'סל קרדיטים' ב-1,000 שקל, שיספק הנחה של 5% ואפשרות להשתמש במגוון מתחמי עבודה".
מתישהו יבואו החיקויים
עד היום הם השקיעו בחברה 200,000 דולר מכספם, והמספרים שהם מדברים עליהם כמעט דמיוניים: תחזית ההכנסות שלהם היא ל-350,000 דולר עד סוף 2025, וכמיליון דולר עד סוף 2026, ואחר כך השמים הם הגבול, "כי השוק רק הולך וגדל". בנוסף הם מתכננים להתרחב לשווקים הבינלאומיים המובילים בתחום מתחמי העבודה המשותפים – ארה"ב, הודו ובריטניה.
לא הגזמתם?
כהן: "אנחנו פועלים בשוק שנמצא בצמיחה אדירה. יכול להיות שהתחזיות שלנו אופטימיות מדי, אבל אין ספק ששוק מתחמי העבודה המשותפים משתלט על עולם המשרדים. תמיד יהיו שחקנים גדולים שלא יזדקקו לנו, אבל יהיו חברות בינוניות וקטנות שיעדיפו מתחמים משותפים בתפירה אישית שעתית".
כהן ושטיינברג טוענים שהרעיון שלהם לא קיים בשום מקום בעולם. אני מצאתי חברה אמריקאית בשם pearplace שמציעה פלטפורמה דיגיטלית להשכרת חללים באמצעות אפליקציה, אך בה יש צורך גם בתקשורת ישירה עם הבעלים או עם מנהלי המקום לקבלת השירות.
אתם לא חוששים מחיקויים?
שטיינברג: "במוקדם או במאוחר מישהו יחקה אותנו. זה גורלו של סטארט-אפ, ולכן אנחנו משתדלים לרוץ כמה שיותר מהר".
אלכסנדר דווין אהרון מאמין במיזם החדש: "יש פה פוטנציאל גדול, כי הם מציעים מוצר שאין בארץ ואולי אפילו בעולם — לקוחות לפי שעה, כשאנחנו, בעלי המתחם, מקבלים לקוח 'מוכן' ותשלום וחשבונית בסוף החודש, ללא עבודת כוח אדם מצידנו. חיברתי אותם לחברות רבות של מתחמי עבודה שאני מכיר או מלווה כיועץ, כי אני מאמין בזה מאוד".
כשאני מספרת למומחה הנדל"ן גיא עמוסי, מנכ"ל אביסון יאנג ישראל, על המיזם החדש, הוא אומר: "הרעיון מעניין, המבחן יהיה ביישום. השוק בעודף מטורף של משרדים. השבוע ביקש ממני לקוח למצוא לו 300 מ"ר להרחבת משרד שיש לו באחד מהבניינים במתחמי ב.ס.ר בבני-ברק. הבאתי לו עשר הצעות. כדי שהקונספט יצליח יש צורך בכמות עצומה של לקוחות, כי מדובר בהשכרה שעתית. מאיפה ימצאו אותם? בתל-אביב יש היום יותר מתווכים מאשר עסקאות. אם זה המצב באזור המרכז, בשאר הארץ המצב אפילו קשה יותר. יהיה מעניין לעקוב".
