בסלון של בית קטן בגבעתיים מתאספים עשרה גברים. הם יושבים במעגל, יש מנחה וכולם דרוכים. הבמה פתוחה, הראשון מקבל שתי דקות לספר מה שלומו, אבל לא מצליח למלא אותן. אחרי דקה של שקט הם עוברים לגבר הבא. וככה הם נעים בין אחד לשני. הכל על השולחן: משפחה, ילדים, בעיות בעבודה, תסכולים, חלומות, סקס ופורנו, זוגיות, הדברים שהם מתחרטים עליהם והדילמות לעתיד. חלק מזדהים, אבל יש כאלה שלא מבינים על מה מדבר גבר זה או אחר. אצלם זה לא קורה. אצלם קורה משהו אחר, שאולי רק חבר אחד במעגל יכול להבין. אבל זה מספיק – זוג עיניים אחד שמבין אותך. שעתיים וחצי עוברות, המעגל מתפזר והם לוקחים הביתה לא רק תובנות חדשות, אלא בעיקר את התחושה שמישהו שמע אותם, שהם לא לבד.
אלכס טוביס, המנחה, אומר כי "גברים מגיעים למעגל בשלוש דרכים עיקריות – המלצה מחבר שזה עשה לו טוב, הכוונה מבת זוג, או לאחר משבר. במקרה שלי המשבר היה הגירושים. כשהתגרשתי ידעתי שאהיה בלחץ כלכלי, שזו תהיה מכה עבור הילדים, שאני מאבד את האישה שאני אוהב. לא ידעתי שאאבד גם את רוב החברים שלי על הדרך, כי החברים המשותפים שלנו הזדהו יותר עם המצוקה שלה מאשר עם שלי".
איך התמודדת עם המשבר?
"שידרתי שאני בסדר, אבל בעצם הרגשתי מאוד בודד. בשלב כלשהו נזכרתי ברעיון שאשתי לשעבר והמטפלת הזוגית שלנו הציעו לי – ללכת למעגל גברים. דמיינתי גברים חלשים, חסרי אופי. לא חזקים כמוני. זילזלתי בקונספט הזה. אבל אחרי שכל החיים התפוצצו לי בפנים אמרתי לעצמי – יאללה, בוא ננסה. מה יש לי להפסיד. מאוד הופתעתי מהגברים שראיתי סביבי כשהגעתי למפגש הראשון שלי. הם היו פשוט גברים רגילים, שדיברו על הקשיים שלהם, התסכולים, וגם על מה שטוב להם בחיים. הכי התרשמתי מזה שהם הקשיבו אחד לשני ושאלו שאלות מתעניינות. לא ניסו למצוא פתרון או להציע עצות. פשוט היו אחד עם השני במין אכפתיות והבנה".
ואיפה אתה נכנסת למעגל ממש?
"באיזשהו שלב גם אני אזרתי אומץ ושיתפתי את מה שעובר עליי. סיפרתי שאני מלא שעות באפליקציות של היכרויות, בלי שאני מרגיש שיש לי משהו להציע כרגע. הייתי בטוח שישפטו אותי. במקום זה קיבלתי, 'ברור אחי. מכירים את זה. קשה לא לברוח לזה'. הרגשתי שירד לי טון מהכתפיים. חזרתי הביתה ושיחררתי מהאפליקציות".
ואיך הגיעה התובנה שאתה יכול גם להנחות מעגלים?
"החבר'ה במעגל נתנו לי פידבק שם, שהאופן שבו אני מדבר – משמעותי להם. החלטתי ללכת ללמוד הנחיית מעגלים, והתחלתי להנחות את המעגל הראשון שלי כבר תוך כדי הלימודים".
אנחנו מדברים על גברים, אבל יש גם נשים מתוסכלות ומלאות בדילמות. מה ההבדל?
"נשים מדברות יותר, מוכנות לחשוף את החולשות שלהן מול החברות והמשפחה. מותר להן להיות עצובות, לבכות, לפחד ולדבר על זה. כגבר קלאסי, הרגשות שבאמת היו זמינים לי לרוב זה רק שמחה וכעס, ואולי קצת עצב".
טוביס, מורה לציור ורישום בבצלאל ובמקומות נוספים, ואמן בעצמו, מסביר כי "כל הקטע של המעגל הוא שאתה לא צריך לחפש פתרון. גם הרצון לחפש פתרון הוא חלק מהסללה מגדרית מאוד חזקה. גבר, ברגע שהוא שומע בעיה הוא מחפש פתרון בשבילה. אבל לפעמים אתה צריך להישאר זמן מה עם הבעיה כדי לדעת איך להתקדם איתה. ולפעמים צריך לשתף אותה ולשמוע איך אחרים חווים אותה".
למה אני צריך לשתף בבעיות שלי אנשים זרים? לא יותר קל להיפתח עם מטפל אחד?
"יש כמה סיבות, אבל בראש ובראשונה היכולת לקבל הזדהות ותמיכה מאנשים שמבינים בדיוק על מה אתה מדבר ואיך אתה מרגיש. זה לא רק צרת רבים חצי נחמה, זה גם הבנה של המנגנונים שלי, זה להבין שזה לא משהו שדפוק אצלי ספציפית. אם אני מבין את המנגנון הזה, אני יכול להתחיל להיפרד ממנו, להתחבר שוב לעצמי".
אחד הנושאים הכי מדוברים במעגלים הוא כמובן זוגיות וסקס. כמות התסכולים, חוסר הבהירות והחיכוכים הקטנים בין בני זוג, היא בלתי נגמרת. באחד המפגשים העלה מישהו את אחת הדילמות הקלאסיות: הקושי שלו להפריד בין העובדה שאשתו היא גם יצור מיני אבל גם אמא ואשת משפחה. אחרים שיתפו שגם אצלם יש הפרדה בעייתית – הם אוהבים את האישה שלהם, אבל נמשכים מינית דווקא לנשים אחרות, שמייצגות משהו אחר, מיני ויצרי יותר, רחוק מענייני היום-יום.
"דיברנו על זה, ניסינו להבין מאיפה נובע הפיצול הזה והתמודדנו עם ההפרדה של אישה-חברה מול אישה יצרית. זה עובד אגב גם אצל נשים – האבא החמוד והיציב מול 'הבאד בוי' של השכונה. אחרי שאתה מבין שאתה מוסלל לחשיבה התבניתית הזאת, יותר קל לך לחבר באותה אישה את שני החלקים האלה", מסביר טוביס, "בכל מקרה, להציף את הנושא זה כבר תורם הרבה מאוד. ההבנה שזה משהו שהוא גדול מאיתנו, שלא בחרנו בו ואפשר אולי ללמוד לבחור אחרת".
זה לא מתמטיקה. להרבה דילמות ובעיות רגשיות אין פתרונות של אחד או אפס.
"נכון. כל הקטע של המעגל הוא שאתה לא צריך לחפש פתרון. אנחנו גם לא יכולים להעלים את הבעיות, אבל אנחנו יכולים לשקף לך שלכולם יש נושאים לא פתורים, וכל מה שיושב עליך יכול לקבל עכשיו מבט מעיניים טובות. אחר כך אתה תיכנס לאותה סיטואציה עם הרבה יותר אוויר".
סלח לי על השאלה הגברית, אבל הגענו, קילפנו שכבות, דיברנו, בסוף אני אמור לצאת עם פתרונות?
"לא, אבל הידיעה שיש מקום לכל החלקים שלי יותר חשובה מכל פתרון של בעיה. תובנה מאוד חשובה שיוצאים איתה היא שאין מישהו אחר שיפתור לי את הדילמות. זאת אחריות שלי לפתור לעצמי את הדברים".
