היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תערוך דיון בתלונה שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו נגד ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן.
בשישי בבוקר הגיש ראש הממשלה נתניהו "תלונה בהולה ביותר" נגד ראש השב"כ לשעבר ארגמן, בהמשך לדבריו של האחרון בחדשות קשת, ערב קודם - שלפיהם יחשוף מידע ממפגשיו ב"ארבע עיניים" עם נתניהו אם יחשוב שראש הממשלה פועל בניגוד לחוק. נתניהו דרש ממפכ"ל המשטרה רב-ניצב דני לוי, לפתוח בחקירה נגד ארגמן, למרות שההחלטה על כך דורשת את אישור היועצת המשפטית לממשלה.
"איומים פליליים של ממש"
במכתב התלונה, שנשלח ישירות למפכ"ל, ולא הוגש במשטרה כמקובל, נכתב כי הפנייה מתבצעת "לאחר שבמהלך הערב נחצו כל הקווים האדומים, עת בחר ראש שירות הביטחון הכללי לשעבר נדב ארגמן לאיים ולסחוט באיומים ראש ממשלה מכהן, בשיטות ובצורות הנהוגות אצל ארגוני פשיעה, משל היה איש מאפיה".
נתניהו אף טען כי הדבר מהווה איום על המשטר הדמוקרטי בישראל: "אין מדובר בעבירות 'רגילות' בלבד, אלא בנסיבות מדובר בעבירות ברף חומרה החוצות אל עבר עבירות הביטחון".
בתלונה, שהוגשה באמצעות עו"ד אוריאל חור ניזרי, תואר ארגמן כ"החשוד ארגמן" והראיון שהעניק כ"כתבה פלילית וחמורה אשר כללה איומים פליליים של ממש אשר היו אסורים בפרסום ועל אף זאת פורסמו".
ארגמן, שדיבר על רקע הניסיונות לחדש את המהפכה המשפטית ופרשת קטארגייט, טען כי המידע שלא סיפר הוא כזה שהוא שומר לעצמו "בשביל לשמור על החשיבות הגדולה של הקשר והאינטימיות שבין ראש השב"כ לראש הממשלה... ברור לגמרי שיש לי הרבה מאוד ידע, ואני לא משתמש בו, מהסיבות שציינתי. אם אגיע למסקנה שראש הממשלה החליט שהוא פועל בניגוד לחוק, לא תהיה ברירה - אגיד כל מה שאני יודע ומנעתי מעצמי עד היום".
במכתב התלונה ששיגר נתניהו, צוין כי: "האיומים שלו לא יצליחו להרתיע את ראש הממשלה ולפרסם מידע האסור בפרסום שהתקבל אצל החשוד עובד השירות ארגמן, במסגרת תפקידו, תוך הפרה של האיסור לפיו לא ימסור מידע שהגיע אליו בתוקף תפקידו או במסגרת פעילותו בשירות".
בהמשך, נתניהו מפציר במפכ"ל שוב לפתוח בחקירה, ומציין כי לא ניתן יהיה לטעון ל"אי-ידיעה על ביצוע פשע". המפכ"ל, כך נמסר, הנחה את ראש אגף החקירות והמודיעין של המשטרה לבחון את האמירות של ארגמן ולפתוח בבדיקה.
בתגובתו לכתבה, נתניהו האשים גם את ראש השב"כ המכהן רונן בר ב"סחיטה באיומים". נתניהו מסר כי "פשע זה מצטרף למסע שלם של סחיטה באיומים באמצעות תדרוכי תקשורת בימים האחרונים, שמנהל ראש השב"כ הנוכחי רונן בר".
בתגובה לדברי נתניהו, משב"כ נמסר אתמול כי "מדובר בהאשמה חמורה כנגד ראש ארגון ממלכתי במדינת ישראל. ראש השב"כ רונן בר מקדיש את כל זמנו לענייני ביטחון, מאמצים להשבת החטופים והגנה על הדמוקרטיה. כל אמירה אחרת בעניין משוללת כל יסוד".
ראש השב”כ אף התנער אתמול מדברי ארגמן, ואמר כי “גוף ממלכתי לא עושה שימוש בכוח הארגון שלא לצורך”
במסגרת השיח הפוליטי
אלא שמקור משפטי בכיר מסביר כי הגם שדבריו של ארגמן נשמעו כ"איום" - אין מדובר באיום קונקרטי או ממוקד. לא הובהר כי האיום יבוצע במקרה מסוים, אלא מדובר באיום ערטילאי ומעורפל, במסגרת השיח הפוליטי המתלהם. לטענת המקור, המקום הראוי לו להתברר אינו בשדה הפלילי, אלא הציבורי.
באופן כללי, מדיניות התביעה הכללית, כמו גם פסיקות בג”ץ במהלך השנים בעבירות מתחום חופש הביטוי, למשל עבירות של הסתה, היא מדיניות של סובלנות רבה.
בדמוקרטיה ליברלית ובחברה מפולגת כישראל, נחשב חופש הביטוי לערך עליון שיש לשמרו. לראיה, בשנים האחרונות מוגשות תלונות רבות נגד אישי ציבור, שרים וחברי כנסת, בקשר להסתה לאלימות והסתה לסרבנות - אך מרביתן לא מבשילות לכתבי אישום ואף לא לחקירות.
ברוב המקרים, ההחלטה שלא לפתוח בחקירה, נשענת על כך שערך חופש הביטוי לא "מאותגר" מספיק, שכן כדי שתינתן ההנחיה לפתיחה בחקירה בעבירות מסוג זה, יש להוכיח בהסתברות גבוהה שהדברים שנאמרו יובילו לאלימות. מכיוון שמדובר בתחום חופש הביטוי, ההכרעה על פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום מובאת בדרך כלל לפתחם של פרקליט המדינה או פרקליטי מחוזות. במקרה של נדב ארגמן, נוכח הרגישות סביב תפקודו כראש שב"כ לשעבר, מי שתקבל את ההחלטה בנושא תהיה היועמ"שית.
