האם המהלך לפיטורי ראש השב"כ והניסיון להדיח גם את היועצת המשפטית לממשלה נועדו גם לשמש תמריץ לחזרתו של איתמר בן גביר לממשלה? באופן רשמי, בלשכת ראש הממשלה מכחישים מניע פוליטי להדחתם של רונן בר וגלי בהרב-מיארה, אולם בכירים בקואליציה טוענים כי ההחלטה נועדה בין היתר לגרום לעוצמה יהודית לחזור לקואליציה – ערב ההחלטה הדרמטית על תקציב המדינה בשבוע הבא. כלומר, שימוש פוליטי בהדחת השניים לצרכים קואליציוניים.
ואכן, האיתות לבן גביר הצליח באופן חלקי: הוא הודיע לראשי הקואליציה כי חברי סיעתו יימנעו בהצבעה על חוק ההסדרים שיבוא להצבעה מחר בכנסת. המשמעות: החוק צפוי לעבור ברוב קטן של הקואליציה, לאחר שחמשת הח"כים של עוצמה יהודית (ללא "המורד" אלמוג כהן) הבטיחו כי לא יפילו את החוק. בן גביר לא הסכים לומר כיצד יצביעו חברי סיעתו בהצבעה על תקציב המדינה, אולם מדובר בטקטיקה של מו"מ במסגרת המגעים שהוא מקיים עם אנשיו של נתניהו. זה ייסגר כנראה סמוך מאוד להצבעה בשבוע הבא.
לנתניהו יש מוטיבציית יתר להוכיח לבן גביר שהדרישות שלו מתקבלות. מבחינתו, הוא לא יכול לסמוך על כך שתקציב המדינה יעבור על חודו של קול. נתניהו משוכנע (ואומר) כי אם יעבור את משוכת התקציב – המשך שלטונו מובטח עד לסיום הקדנציה. לכן בכירים בקואליציה העבירו מסרים ולפיהם בן גביר, שלחץ בחודשים האחרונים להדיח באופן מיידי את בהרב-מיארה ובר, יכול להיות מרוצה מכך שנתניהו פועל להדיח אותם. בן גביר השיב לשליחיו של נתניהו כי יחזור לאלתר לממשלה אם יקבל תנאי אחד מבין שלושה: חזרה למלחמה עצימה בעזה, הפסקת הסיוע ההומניטרי לחלוטין או הצגת תוכנית אופרטיבית להגירה מרצון של תושבי עזה מחוץ לרצועה.
במקביל, נמשך בכנסת בליץ החקיקה: אחרי החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וחוק נציב תלונות על שופטים – גם חוק מח"ש השנוי במחלוקת, שיזם ח"כ משה סעדה מהליכוד, יחזור לסדר היום בהליך בזק. החוק, שנתקע בעבר בגלל טענה לניגוד עניינים, יעלה לדיון כבר ביום חמישי הקרוב בוועדת החוקה, חוק ומשפט – ובקואליציה מתכוונים להשלימו מיד לאחר חופשת הפסח.
החוק מבקש להוציא את מח"ש מידי הפרקליטות, ולהכפיפה לשר המשפטים במקומה, ובכך לאפשר ליחידה לחקור את אנשי הפרקליטות עצמם – כולל את פרקליט המדינה – במישור הפלילי. מדובר בחוק שמתסיס את הפרקליטות ואת מערכת המשפט, ושבסיבוב הקודם הוקפא בשל חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת, שגית אפיק, שאמרה כי סעדה מצוי בניגוד עניינים בשל תביעה שהוא מנהל נגד מח"ש. אלא שכעת, משהסתיימה התביעה, סעדה חוזר לחוקק את החוק שצפוי שוב לעורר סערה.
"המחלקה לחקירות שוטרים הוקמה במשרד המשפטים לחקירת עבירות שנעשו על ידי אנשי משטרה, וזאת במטרה למנוע ניגוד עניינים של חקירת חשודים על ידי הגופים שלהם הם משתייכים", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק, שכבר עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת בסיבוב הקודם. "בהמשך, הורחבה סמכותם גם ביחס לעובדי שירות הביטחון הכללי, ובנוסף ניתנה למחלקה הסמכה מיוחדת לחקירות פליליות ומשמעתיות של עובדי נציבות שירות המדינה".
בהצעה נכתב כי המשטרה והפרקליטות מקדמות יחד תיקים פליליים, בשיתוף פעולה מלא וביחסי עבודה הדוקים. היחסים הללו, טען סעדה, יוצרים "ניגוד עניינים חריף" לפרקליט המדינה בבואו להחליט על חקירה או כתב אישום נגד קצין משטרה בכיר, או במהלך הפיקוח על חקירת מח"ש בעניינו. סעדה טען בהצעה כי כל עוד מח"ש היא חלק אורגני מהפרקליטות, "לא ניתן לצפות לחקירה חסרת פניות כאשר מדובר בבכירים במשטרה, שעימם יש קשרי עבודה הדוקים".
"מן הצד השני", כתב סעדה, "גם כאשר מדובר בחקירת חשדות נגד אנשי הפרקליטות – מי שמוסמך כיום לעסוק בכך זו המשטרה, וניגוד העניינים החמור שהוזכר לעיל עומד בעינו. לפיכך, הצעת החוק מבקשת להעביר את האחריות לחקירת חשדות הנוגעים לאנשי הפרקליטות, למח"ש, שהיא מחלקה נפרדת ועצמאית, ולהשלמת העניין – לנתק את מח"ש מהפרקליטות, ולהכפיפה ישירות לשר המשפטים ולמנכ"ל המשרד, לרבות מינוי ראש המחלקה".
