חברת האם של גוגל, אלפבית, רוכשת את ענקית הסייבר הישראלית WIZ תמורת כ-32 מיליארד דולר – תשעה מיליארד יותר מן הסכום שעליו דובר בסיבוב הקודם. עסקת הענק, הגדולה ביותר של חברה ישראלית אי פעם עומדת להניב הכנסת שיא של מסים לקופת מדינת ישראל ועשויה לייתר בהמשך השנה את הקיצוץ התקציבי ולמנוע את העלאת הגירעון מ-4.7% ל-4.9%.
מבדיקת "ממון" עולה כי על מכירת חברת וויז במחיר שיא בכל הזמנים, השווה לכ-115 מיליארד שקל, סכום ששווה לכחמישית מתקציב המדינה של ישראל ב-2024, ישולם בארץ מס על ידי ארבעת הישראלים בעלי החברה, בסכום המוערך כעת בכ-14-13 מיליארד שקל.
הארבעה - אסף רפפורט, עמי לוטבק, ינון קוסטיקה ורועי רזניק - מחזיקים כל אחד כ-10% ממניות החברה והם צפויים לקבל כל אחד יותר מ-3.2 מיליארד דולר, שהם כ-13 מיליארד דולר. כל אחד מהם צפוי לשלם מס על יותר מ-3.2 מיליארד דולר על הרווח, אולם חישוב סופי ייעשה כמובן על ידי רשות המסים.
בנוסף לכך יקבלו 1,800 עובדי החברה עוד כמיליארד דולר מענק, שעליו ישולמו כנראה מסים (על פי המס השולי שבו חייב כל עובד) בסכום כולל של יותר מרבע מיליארד דולר שהם עוד כמיליארד שקלים.
בקיץ האחרון הוצע עבור רכישת חברת וויז סכום של 23 מיליארד דולר והערכת הכנסת המסים לקופת המדינה מהמכירה הייתה כבר אז יותר מ-10 מיליארד שקל, אולם המכירה בסכום גבוה יותר הניבה יותר רווח גם לארבעה הישראלים ולכן המס שהם ישלמו יהיה גבוה יותר.
עד להכנסה מהמכירה של 10% ממניות החברה יחייב כל אחד מהישראלים לשלם מס בגובה של 25% אולם יהיה עליו לשלם גם את מס היסף בשיעור של 3%, ובסך הכל 28%. במקרה של החזקת יותר מ-10% יחויב בעל המניות במס בגובה של 30%, ועל מס זה יתווסף מס יסף של עוד 3%, ובסך הכל ישולם מס של 33%.
חישוב סופי עשוי לשנות מעט את ההכנסה מהמסים על פי בחינת האזרחות של בעלי החברה ותנאי ושיעורי המס השונים שייקבעו לכל אחד מארבעה בעלי המניות.
גורמים במשרד האוצר אמרו אתמול כי בהחלט אפשרי שאם אכן תגיע לפתע הכנסה גבוהה כל כך שלא נצפתה בצד ההכנסות בתקציב המדינה לשנת 2025 והכסף ייכנס כולו עוד השנה לקופת רשות המסים, ניתן יהיה להימנע לפחות מחלק מהקיצוצים בתקציב משרדי הממשלה, ואולי גם לבטל חלק מהעלאות המסים שתוכננו.
התוכנית של גוגל
אקזיט הענק של Wiz הפך לשיחת היום בעולמות הסייבר, ההייטק והטכנולוגיה באופן כללי והשאלה היא למה גוגל היתה מוכנה לרכוש את וויז ב-32 מיליארד דולר? הסיבה פשוטה, על פי דיווחים שונים, המטרה של גוגל היא להפוך את וויז לשלד עליו היא תקים את "גוגל סקיוריטי" - חברת הסייבר המאוחדת שלה.
חשוב לציין, לגוגל כבר יש כל מיני חטיבות סייבר. זו כוללת את חברת מודיעין הסייבר מנדיאנט, את חטיבת מחקר הסייבר פרויקט גוגל זירו, את חטיבת שירותי הסייבר של גוגל קלאוד ועוד כל מיני מחלקות המפוזרות ברחבי ענקית האינטרנט. הרעיון של איחוד כל פעילויות הסייבר אינו מופרך. מיקרוסופט הצליחה לבנות עסק סייבר של עשרות מיליארדי דולרים בשנה בזכות איחוד דומה. אגב, גם חטיבת הסייבר של מיקרוסופט מקורה ברכישות שהחברה ביצעה בין היתר בישראל, של אדאלום - הסטארט-אפ הקודם של אסף רפפורט שנרכש בזמנו בכ-300 מיליון דולר ושל Secure Island של האחים אקי ויובל אלדר למשל.
גוגל לעומת זאת כבר רוצה זמן רב להיכנס לתחום הזה. אבל למה לבחור בוויז? סיבה אחת עיקרית היא שהטכנולוגיה שלה מתאימה לגוגל כמו כפפה ליד. וויז מספקת פתרון שמאפשר לאבטח מערכות מחשוב ענן. מדובר בפלטפורמה שפועלת ללא צורך בהתקנה על השרת (מחשב) אותו היא מאבטחת. התוכנה שלה מאפשרת לארגונים המשתמשים בשירותי ענן לקבל תמונה של סביבות העבודה שלהן. בנוסף היא מאפשרת לאתר סיכונים כגון חולשות אבטחה, בעיות בהגדרות והזדהות. אבל היתרון העיקרי שלה היא שהמוצר פועל בפלטפורמות העיקריות לשירותי ענן, גם באמזון, וגם במיקרוסופט. וזה יתרון חשוב.
יהפוך לדמות מפתח
עם וויז גוגל תוכל למכור פתרון מלא ללקוחות הענן שלה, או של חברות ענן אחרות. שכן כפי שאמרנו, המוצר של וויז עובד אצל כולם באופן שקוף.
וישנה עוד סיבה - AI. תחום הבינה המלאכותית דורש הכפלה של תשתיות הענן וזאת מפני שאלה מריצות את הצ'אטבוטים ושירותי ה-AI מאחורי הקלעים. בנוסף כל תהליכי האימון של המערכות האלה מתבצע על גבי שרתים בענן. מדובר בנתונים רגישים מעין כמותם וחשוב מאוד לאבטח אותם או לספק שירותי אבטחה יעילים למפעילות.
הרכישה של וויז תהפוך את רפפורט לאחד מדמויות המפתח בגוגל לשנים הקרובות.
