"התחלתי לחשוד כשאמרו שחמאס מקשה על העסקה, ופתאום ביבי נסע לקריה", מספרת אורה רובינשטיין, דודתו של בר קופרשטיין. "מסתבר שהחשדות שלי היו מוצדקים, לצערי הרב. ואז קמתי בבוקר וראיתי את ההודעות בקבוצה של המשפחות, את הפושים מ-ynet".
"המחשבה הראשונה היא מה יהיה עם בר?" מתארת רובינשטיין, "מה יהיה עם החטופים? מתי נראה אותם בחוץ? האם נראה אותם בחוץ? האם המצב שלהם יורע? האם יתעללו בהם? האם הם ימותו מההפצצות? לפני יומיים-שלושה שלחו לנו הודעה מהמינהלת שהמשלחת יצאה למצרים וביקשו שלא נדאג. לא הייתי מסוגלת לפנות אליהם מרוב כעס. מה יש לי להגיד? אנחנו לא רלוונטיים בשבילם. פיספסנו חודש שלם על שיחות סרק, לא הייתה כוונה אמיתית להיכנס לשלב ב'. היום אחד מחברי הכנסת מהליכוד אמר לנו 'הנה, הוצאנו הרבה, יש רק 59'. נכון, אבל נשארו 59 הכי קשים להוצאה".
מישל אילוז, אביו של גיא אילוז, חזר בתחילת השבוע ממשלחת שביקרה ברחבי העולם, ובין היתר בוושינגטון. "היועצת של וויטקוף נשבעה לנו שעושים הכל", הוא אומר. "מי ידע בכלל על ההזיה של החזרה ללחימה? בבוקר עשינו זום של המשפחות והחלטנו לעלות לירושלים ולכנסת. סמוטריץ' הלך זחוח ביום חגו. שאלתי אותו אם הוא לא מתבייש. איך אתה מקריב את הילדים שלנו? מה עכשיו יהיה שונה? לא תהיה הכרעה של חמאס כשיש 59 חטופים, אלא אם החלטתם שוויתרתם עליהם, ואז תגידו לנו כמו שצריך. ביבי לא התכוון ללכת לשלב ב’. מבחינתו בסיום שלב א’ נגמר העניין. מהיום ה-16 לא עשינו כלום. ברור לכולם שזה נועד בשביל להעביר את התקציב, בשביל הכניסה של בן גביר חזרה לממשלה ושלמות הקואליציה".
"אני לא יודעת איך להמשיך את המאבק", אומרת רובינשטיין. "אנחנו כמשפחות רוצים לעשות פעולות יותר קשות, ויכול להיות שהגיע הזמן. הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות זה לצעוק, להיות בתודעה. הקבינט וראש הממשלה לא איתנו, אז העם צריך להיות איתנו. אם ניכנס עוד פעם לעזה, כמה חיילים עוד יהרגו? בנוסף לחטופים? אני לא רוצה שעוד משפחות יהרסו". "הובסנו", מסכים אילוז. "הציבור הישראלי עייף. אנשים מותשים. אני לא רואה את הטריגר שמציל את המדינה הזאת".
במקביל, פורום תקווה הוציא הודעה רשמית בתגובה לחזרת צה"ל ללחימה, שבה נכתב כי "רק לחץ צבאי מסיבי, מצור מוחלט הכולל הפסקת חשמל ומים, וכיבוש שטחים שיביאו לקריסת חמאס יובילו אותו להתחנן להפסקת אש ולעסקה שתשיב את כל החטופים יחד, בפעימה אחת". עוד נכתב כי "משפחות החטופים מפורום תקווה מחזקות את ממשלת ישראל, את ראשי מערכת הביטחון ואת חיילי צה"ל עם חידוש הלחימה העוצמתית נגד האויב הנאצי בעזה".
"זה לא שאין חשש, אבל זה היה גם מתחילת המלחמה. כנראה שהבינו שאין עם מי לדבר ורק ככה יהיה אפשר לשחרר את החטופים", אומר נדב מירן, אחיו של עמרי החטוף בעזה. "לחץ צבאי בלבד לא יביא לשחרור חטופים. חד-משמעית. צריך להטיל מצור טוטאלי, כולל הרעבה של אוכלוסיית עזה. צריך גם לפגוע באופן פיננסי בראשי חמאס, לרוקן להם את חשבונות הבנק, יש שם מיליארדים, להעביר לנפגעי הנובה, לתת את זה לילדות של עמרי".
עוד אומר נדב כי "אני כל הזמן חושב על עמרי, מה עובר עליו. אני מאוד מקווה שהוא לא חווה את אותן חוויות של אלי שרעבי והחטופים שחזרו. עכשיו חיסלו שורת בכירים שם, אני מקווה שלא מוציאים עליו עצבים. זה אלף מחשבות עליו, אף אחת לא חיובית. בסוף, חמאס לא מוכן להתפשר על פחות מהפסקת הלחימה ולהישאר בעזה. אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו. אם יש פה מבוי סתום, אז בואו נביא את חמאס למיטוט אמיתי הפעם. אני מקווה שהפעם יורידו אותו על הברכיים ושהוא יתחנן לעסקה". בעוד נדב חבר בפורום תקווה, אביו חבר במטה משפחות החטופים. למרות זאת, אומר נדב, "אני לגמרי מבין את מה שאבא שלי אומר והוא מבין אותי. אנחנו יותר מסכימים על דברים מאשר חלוקים על דברים".
ישנם גם חברים בפורום שאינם תמימי דעים עם ההודעה הרשמית. רועי ברוך, אחיו של אוריאל ז"ל שגופתו מוחזקת בעזה, אומר כי "אני לא יודע אם זה טוב או רע, אבל להישאר כמו שהיינו זה עוד יותר רע. הדרישה שלנו הייתה להפעיל לחץ על חמאס בכל דרך, לאו דווקא לחץ צבאי כי הבנו שלחץ צבאי יכול לסכן את החטופים", אומר ברוך. "אנחנו רוצים עסקה אחת על כל 59 החטופים ושהמדינה תגרום לחמאס להסכים לזה. אני לא יודע איך אפשר לעשות את זה. אני לא תומך בלחץ צבאי. אני כן תומך בהטלת מצור על עזה. אין כניסה של שום דבר, רק יציאה של חטופים. לא להכניס להם מתנות. לא דלק, לא כלום עד שהם יבואו למצב לעשות עסקה על כולם. אני דורש להפעיל לחץ על חמאס מכל כיוון – אבל אני לא יודע איך לעשות את זה כי אני מבין שלחץ צבאי מסכן את החטופים. זה ברור".
