המלחמה? המהפכה המשפטית? ההפגנות שמתחדשות? דוח האושר העולמי של האו"ם לשנת 2025 מדרג שוב את ישראל בצמרת המדינות המאושרות בעולם. מפתיע? אם בוחנים את הנתונים לעומק התמונה מורכבת יותר. מצד אחד, חוזקותיה הייחודיות של החברה הישראלית באות לידי ביטוי בדוח בלכידות החברתית, באיכות הקשרים האישיים וברמת התמיכה החברתית הגבוהה, אך מנגד – חלה שחיקה משמעותית באמון הציבור במוסדות המדינה ועלייה ברמת הרגשות השליליים שחווים האזרחים.
ועדיין, ישראל, כמו ישראל, גם באחת השנים הקשות בתולדותיה, שוברת שוב את כל הסטטיסטיקות ופורצת את גדרות ההיגיון כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו במקום ה-8 בעולם במדד שביעות הרצון מהחיים. איך זה יכול להיות?
לענת פנטי, חוקרת מדיניות אושר בתוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן, יש הסבר מלומד ומנומק לכך שגם השנה, על אף שידוע לכל שעברנו גיהינום אישי ולאומי בתוך מלחמה חיצונית ופנימית לא נגמרת, אנחנו עדיין מדורגים בעשירייה הפותחת.
לפני שניגש להסבר, ראשית יש לזכור שמדובר בממוצע תלת-שנתי, כלומר, שתוצאות דוח 2025 מבוססות על ממוצע הדגימה שבין השנים 2022 עד 2024. היינו, יש כאן כמעט שנתיים שלמות בין 2022 ועד אוקטובר 2023 שלא הייתה בהן מלחמה (אף שכן הייתה הפיכה משטרית), והן מגינות על התוצאה הישראלית ומסבירות – מעבר לכך שאנחנו באמת עם של אופטימיים חסרי תקנה – איך הגענו למקום כל כך גבוה בדגימה של שלוש שנים ששנתיים מהן במצב מלחמה.
"המדד הזה הוא מדד שביעות רצון מהחיים ומשקף יציבות חברתית מבנית, אבל לא בודק את הרגשות שלנו. הרגשות נמדדים בנפרד, וגם אליהם נתייחס מיד, אבל המדד כשלעצמו מוסבר על ידי שישה פרמטרים: תמ"ג לנפש, תמיכה חברתית, תוחלת חיים, החופש לעשות בחירות בחיים, נדיבות ותפיסת שחיתות".
באילו פרמטרים ירדנו השנה בהשוואה לשנה שעברה, ירידה שהביאה אותנו מהמקום ה-5 ל-8?
"השנה ירדנו בתוחלת החיים כיוון שלצערנו ישראלים רבים נרצחו או נפלו בקרב, ירדנו גם בחופש לעשות בחירות בחיים, וירדנו מאוד ביכולת לתת אמון במוסדות השלטון".
והיכן עלינו?
"בתמיכה חברתית ואיכות הקשרים החברתיים, ובנדיבות שנמדדת על ידי אחוז התרומה לצדקה. התמ"ג לנפש נשאר די זהה למדידה של השנה שעברה, מקום 28, ותורם ליציבות המדד. כאשר מסתכלים על הפרמטרים האלה, מבינים מדוע הגענו ברמת התמיכה החברתית למקום ה-5 מתוך 147 מדינות, ומה שעוד מהדהד את זה הוא המדד של מספר הקשרים החברתיים שלנו ואיכותם, שנבדק על קבוצת הצעירים בכל המדינות. ישראל מדורגת מקום 7 בעולם במספר הקשרים החברתיים, ובמקום ה-1 בעולם באיכות הקשרים החברתיים".
המשמעות, אומרת פנטי, מעידה בעיקר על חוסנה של החברה הישראלית, "כי אנחנו חשים ביטחון רב יותר ביכולת שלנו לסמוך על הסביבה שלנו בעת משבר, שזה יתרון קריטי בזמן מלחמה ובזמן מצוקה ומשבר".
מדד האושר העולמי מתבסס על שביעות רצון מהחיים, שהוא מדד יציב המשקף מאפיינים מבניים כמו חוזק הכלכלה, רמת מעורבות חברתית ואיכות שירותי בריאות. את הסקר עורכת חברת גאלופ העולמית בקרב תושבי כל המדינות הנבדקות.
איך רואים את השפעות המלחמה במדדים הרגשיים?
"במדד הרגשות השליליים עלינו מהמקום ה-60 ל-50, זה נתון שמשקף שהשנה האחרונה הייתה רוויה בשלושת הרגשות שנמדדו – דאגה, עצב וכעס. רמת הרגשות השליליים זינקה. רואים שהמדד בהחלט משקף את שנת המלחמה הנוכחית ומה שהרגשנו בה – דאגה, עצב וכעס. ואז ברור איך זה ייתכן שאנחנו במקום 8 בעולם בהערכה של איכות החיים שלנו, אבל במקום 50 במצב הרגשי שלנו".
תמונה מדאיגה במיוחד שעולה מהדוח היא הירידה החדה באמון הציבור במוסדות השלטון, כפי שמשתקף במדד תפיסת השחיתות, שבו ישראל ירדה 29 מקומות – מהמקום ה-80 בשנת 2021 למקום ה-109 השנה במידת האמון שהציבור רוכש למוסדות השלטון. נקודה זו גם מהדהדת את תוצאות הסקר החברתי בישראל מ-2023 שבו נראית ממש "צלילה" דרמטית ברמת האמון בישראל, במיוחד בקרב האוכלוסייה החילונית, לשפל חסר תקדים.
מקום לדאגה: ישראל במקום ה-109 במידת האמון של הציבור במוסדות השלטון. ירידה של 29 מקומות
