"כמי שמשרת במשך למעלה מ-35 שנים את ביטחון המדינה ורוחש למוסדותיה ולשלטון החוק כבוד רב, אבקש להבהיר כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד". כך, במכתב חריף ששלח לשרים, ראש השב"כ רונן בר הסביר אמש את החלטתו שלא להגיע לישיבת הממשלה שדנה בהדחתו.
ישיבת הממשלה שכונסה אמש לדיון והצבעה על הדחת ראש השב"כ – נקבעה למרות הנוהג שחודד בחוות דעתה של היועמ"שית, לפיו נדרשת המלצת הוועדה המייעצת למינוי בכירים. ההחלטה להדיח את רונן בר מתפקידו התקבלה בתחילת השבוע, כשברקע חקירת פרשת "קטארגייט" הזמין נתניהו את ראש השב"כ לפגישה דחופה בלשכתו, והודיע לו שיעלה לממשלה הצעת החלטה על סיום תפקידו "בשל חוסר אמון מתמשך". במכתבו, בר התייחס לפרשה: "בימים אלה מתנהלת חקירה מורכבת, מסועפת ובעלת חשיבות רבה ורגישות מיוחדת העוסקת למעורבות של קטאר בקודש הקודשים של קבלת ההחלטות הישראלית, לשכת ראש הממשלה. פגיעה בה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם, טבולה כל כולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו".
הוא התייחס גם למגעים להשבת החטופים, ברקע ההחלטה של ראש הממשלה להדיחו מראשות צוות המשא ומתן. "מהצעת ההחלטה (של הממשלה) משתמעת לכאורה טענה כאילו קיים חוסר אמון בין ראש הממשלה לביני על רקע הטיפול בסוגיית שחרור החטופים... אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה", עקץ. "הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה". בנוסף, בר חשף כי נתניהו אסר עליו להיפגש עם שרים: "ספק אם יש לזה בסיס בחוק".
ישיבת הקבינט נדחתה
כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני המתוכנן נדחה לטובת ישיבת הממשלה. במטה משפחות החטופים זעמו על הדחייה, בזמן שהלחימה בעזה חודשה אחרי כחודשיים של הפסקת אש.
"המשפחות דרשו בתחילת השבוע, ולאורך כל החודשים האחרונים, פגישה דחופה עם ראש הממשלה והקבינט", נמסר. "אין קול ואין עונה. אין דבר יותר חשוב ודחוף מלהשיב את כל 59 החטופים בפעימה אחת ומיידית הביתה. קודם תחזירו את החטופים, אחר כך כל השאר". מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ראש הממשלה פגש את אספת מטה המשפחות לפני חודשיים, ב-14 בינואר 2025 בירושלים, ומקיים פגישות עם משפחות החטופים והשבים. בנוסף, מתאם השבויים והנעדרים גל הירש נפגש עם מטה המשפחות באופן תדיר. הפגישה האחרונה התקיימה ב-24 בפברואר 2025. זאת לצד פגישותיו ושיחותיו היומיומיות עם המשפחות".
שעות לפני הכינוס של הממשלה, כשברקע גם ישיבה מתוכננת תעסוק בהדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, נשיא המדינה יצחק הרצוג פירסם סרטון שבן התייחס במרומז לנושא: "אגיד כמה מילים על עובדי המדינה שלנו, שמושאים לקמפיין שמתנהל נגדם – אלה עובדי מדינה מסורים, שעושים את מלאכתם נאמנה, בתוכם מילואימניקים, משפחות שכולות, השכנים של כל אחד מאיתנו. הטובים לשירות המדינה. הם לא צריכים להיות מושא להשמצות. צריך לרתום אותם. בכלל, כדי להביא אנשים הכי טובים לשרת את הציבור. לא ככה עושים זאת. אני תובע לשקול טוב-טוב כל צעד וצעד ולבחון האם הוא תורם לחוסן הלאומי, ובמיוחד אם הוא תורם למאמץ המלחמתי ולהשבת החטופים".
אי-אמון נגד היועמ"שית
ישיבת הממשלה להבעת אי-אמון ביועצת המשפטית לממשלה בהרב-מיארה, שאחריה יחל באופן רשמי הליך הדחתה, נקבעה ליום ראשון הקרוב. היועצת תוזמן לדיון, במעין "שימוע", ותוכל להציג את עמדתה. ראש הממשלה נתניהו ייעדר מהדיון, בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי בעקבות משפטו. לקראת הדיון, כל היועצים המשפטיים לממשלה לשעבר אתמול פירסמו הודעה משותפת ובה הזהירו: "הדחתה הצפויה של בהרב-מיארה תפגע קשות בעצמאות המוסד ובשלטון החוק".
ישיבת הממשלה היא השלב הראשון בתהליך הארוך להדחה, ואם אכן עמדתו של שר המשפטים יריב לוין תקבל את תמיכתם של רוב השרים – הפיטורים יועברו לדיון בוועדת האיתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה. בפני ועדת האיתור יוצגו כל המקרים שבהם סירבה בהרב-מיארה לייצג שרים בפני בג"ץ או לאשר להם לנקוט הליכים שהיא טוענת שאינם חוקיים. לאחר מכן תוכל הוועדה להחליט אם לתמוך בהדחה – אלא שהממשלה כלל לא תהיה חייבת לקבל את עמדת הוועדה, ויכולה גם לקבל החלטה הפוכה. כך או כך, ההליך צפוי להסתיים בהחלטת בג"ץ.
בהרב-מיארה צפויה להציג בפני הוועדה נתונים שינסו להפריך את הטענה שהיא אינה משתפת פעולה עם שרי ומשרדי הממשלה ונוקטת כלפיהם קו לעומתי. לפי הנתונים, מתוך 600 החלטות ממשלת נתניהו הנוכחית – רק לגבי פחות מעשר נקבעה "מניעות משפטית". גם במקרים הבודדים שבהם סירבה היועצת להגן על הממשלה בבג"ץ, לפי המידע שנצבר במערכת המשפט ובארגונים משפטיים, היא איפשרה לממשלה לקחת ייצוג נפרד.
כמו כן, היא תטען כי הייעוץ המשפטי אישר יותר מ-150 מינויי ממשלה; קידם יותר מ-350 הצעות חוק ממשלתיות (כ-250 מהן כבר הפכו לחוקים); אישר 700 חוקים, תקנות והוראות מינהליות הקשורים במלחמה; והיועמ"שית עצמה ייצגה את המדינה בכ-2,000 הליכים ביטחוניים, כולל עתירות לגבי מעצרים מינהליים, הריסת בתים, החזקת גופות מחבלים ומדיניות הממשלה לגבי הסיוע ההומניטרי.
