המשבר החוקתי בדרך, ואולי הוא כבר כאן: עימות חסר תקדים בין הממשלה ליועמ"שית ובג”ץ על רקע הליכי ההדחה של ראש השב"כ רונן בר, במקביל להליך הדחתה של היועצת המשפטית עצמה שיוצא היום לדרך.
"הבעת אי-אמון הממשלה ביועצת המשפטית לממשלה" - זו הכותרת שניתנה לנושא המרכזי על סדר היום בישיבת הממשלה שתחל ב-11:00. זה למעשה תחילת הליך ההדחה של גלי בהרב-מיארה מהתפקיד, על אף שהוא לא מחויב כלל על פי חוק (לוין היה יכול לפנות ישירות לוועדת האיתור). ראש הממשלה נתניהו לא ישתתף בחלק הזה בדיון בגלל ניגוד עניינים, וגם מנוע מלהשתתף בהצבעה. שר המשפטים לוין הוא יוזם ההצעה וגם מי שהפיץ את הצעת המחליטים שמשתרעת על פני 86 עמודים. החלטת אי-האמון צפויה לעבור פה אחד, אך זהו רק תחילת ההליך (ראה תרשים למעלה).
בכיר בממשלה אמר אמש: "לוין מתכוון להשלים את ההליכים להדחת היועצת בתוך כחודשיים". טרם ברור אם מיארה עצמה תגיע לישיבה, או תשלח מסמך ובו יוצגו נתונים שנועדו להפריך את טענתו העיקרית של לוין כי אינה משתפת פעולה עם שרי הממשלה ומשרדיה ונוקטת קו לעומתי כלפיהם. בין הנתונים שנצברו במערכת המשפט ובארגונים משפטיים: מתוך 600 החלטות ממשלת נתניהו הנוכחית, רק לגבי פחות מעשר נקבעה "מניעות משפטית" - כלומר כאחוז. גם במקרים הבודדים שהיועצת סירבה להגן על הממשלה בבג"ץ מהטעם שהם לא חוקתיים כמו עילת הסבירות, סוגית הגיוס, כינוס הועדה לבחירת שופטים או "חוק בן גביר", היא איפשרה לממשלה לקחת ייצוג נפרד. הייעוץ המשפטי אישר למעלה מ-150 מינויי ממשלה. קודמו מעל 350 הצעות חוק ממשלתיות. הייעוץ המשפטי היה מאפשר במיוחד בכל הקשור בחקיקת מלחמה: 700 חוקים, תקנות והוראות מינהליות אושרו. והיועמ"שית ייצגה את המדינה בכ-2,000 הליכים ביטחוניים בעליון, כולל עתירות לגבי מעצרים מינהליים, הריסת בתים, החזקת גופות מחבלים ומדיניות הממשלה לגבי הסיוע ההומניטרי.
"העם הוא הריבון"
כל זאת קורה במקביל להתנגשות סוערת אחרת בין הרשויות, על רקע הצהרות שרי הממשלה כי אין לכבד את הצו שהוציאה השופטת גילה כנפי-שטייניץ בסוף השבוע ובו הוראה להקפיא את הדחתו של ראש השב"כ רונן בר. נתניהו התייחס לצו בעקיפין בציוץ ואז אתמול בערב שוב בסרטון (ראה ידיעה משמאל), אך שריו היו בוטים ממנו. השר שלמה קרעי תקף ראשון, וטען כי לשופטת "אין סמכות חוקית להתערב בזה. זו סמכותה של הממשלה ושלה בלבד. הצו משולל תוקף. נגמר הסיפור. העם הוא הריבון". השר בצלאל סמוטריץ' המשיך באותו קו: "שופטי בג"ץ לא ינהלו את המלחמה ולא יקבעו את מפקדיה. נקודה". בנו של רה"מ, יאיר נתניהו, צייץ ברשת X: "הטירוף של רונן בר והדיפ סטייט מראה שיש להם המון מה להסתיר לגבי ה-7 באוקטובר! בגלל זה הם דורשים וועדת טיוח 'ממלכתית' בראשות החברים שלהם בבית המשפט העליון".
החלטת השופטת נמסרה כמעט במקביל לפרסום של ציטוטים נוספים מתוך ישיבת הממשלה שבה אישרו הלילה השרים פה אחד את הדחתו של בר מתפקידו. מאותם ציטוטים עולה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לשרים: "מישהו יעלה על דעתו שנמשיך לעבוד ללא אמון בגלל צו של בית משפט? זה לא יכול לקרות, וזה לא יקרה". השופטת כנפי-שטייניץ קבעה כי דיון בעתירות נגד הדחתו ייקבע לא יאוחר מ-8 באפריל.
אחרי פרסום הצו, היועמ"שית מסרה כי ייבדק חשש לניגוד עניינים בעקבות החשש כי נתניהו לא יכבד את הפסיקה. בהודעתה נכתב כי "על פי החלטת בית המשפט העליון חל איסור לבצע כל פעולה הפוגעת במעמדו של ראש השב"כ רונן בר. חל איסור למנות ראש שב"כ חדש ואף אין לקיים ראיונות לתפקיד. כמו כן, תושלם הבדיקה המשפטית המתחייבת באשר לאפשרות ראש הממשלה לעסוק בנושא נוכח החשש לניגוד עניינים הנובע מחקירות השב"כ את אנשי אמונו". למעשה, בהרב-מיארה בודקת בימים אלה אם ראש הממשלה נתניהו יכול להמשיך ולעסוק הן בהדחת ראש השב"כ והן בהליכים למנות לו מחליף, או שהוא מצוי בניגוד עניינים. מדובר במכה קשה עבור נתניהו, והסלמה נוספת ביחסים בינו ליועצת המשפטית.
יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, פנה לנתניהו ברשת X וכתב: "מנחם בגין מתהפך בקברו כשהוא רואה אותך גורר אותנו לפילוג, שיסוי וחתירה תחת שלטון החוק ועליונות המשפט. ראש הממשלה, מנחם בגין לא רק אמר שלא תהיה מלחמת אחים – הוא עשה הכל כדי שזה לא יקרה".
בהמשך ישיר לדברים, פורום העסקים שמייצג כ-200 מראשי המשק הודיע: "במידה וממשלת ישראל לא תכבד צו בית משפט ותוביל את ישראל למשבר חוקתי, אנו נקרא לכל הציבור בישראל להפסיק לכבד את החלטות הממשלה על כל המשתמע מכך ונעצור את המשק הישראלי. אם אין חוק לממשלה – אין חוק לאף אחד. נתניהו – עצור את ההידרדרות הפנימית של המדינה שאתה מוביל". (ראו עוד בעמוד 22). בהמשך קראו גם יותר מ-40 ראשי רשויות לקיים את פסיקת בג"ץ, וחתמו יחד על מכתב הקורא לנתניהו לעשות זאת.
