בעיניים ישראליות, ויש מספר קטן של ידענים הצמודים לאירועים ולנשיא בטורקיה, יש כאן, כפי שאמר לי אחד המומחים, מרס טורקי ברור לטובת ארדואן. בתרגיל מתוחכם שהכין, עם קבוצה קטנה ממקורביו, הוא דאג להכתים את יריבו, אכרם אימאמאולו, ראש עיריית איסטנבול. זה כתם רב משמעות - ברגע שבו עוצרים ומכניסים אותך לחקירה בטורקיה, אתה אבוד. הקריירה הפוליטית שלך הסתיימה ואתה יכול לשכוח מלהגיע לארמון הנשיאות כמנצח.
אימאמאולו יכול לצעוק מהיום עד מחר ששופכים את דמו. כתם המעצר הפך לבלתי מחיק. ראש האוניברסיטה שבה הוא למד (כלכלה ומסחר) לפני 30 וכמה שנים התגייס והודיע שהתואר שקיבל הסטודנט ההוא, שכרגע נמצא במעצר, ניתן לו או נסחט בדרכים לא חוקיות. איפה היית עד היום, כבוד הפרופסור? תושב איסטנבול, שראש העירייה שלו בשתי הקדנציות האחרונות כה היטיב עימו, ועכשיו, כשהוא נגרר לניידת, התחלת לזמר? ככה זה עובד בטורקיה.
כבר לפני שנה וחודשיים התגלגלו שמועות על מעצר של אימאמאולו. אלא שהכותרות טיפלו בעניין שהטריד את מנגנוני המודיעין והביטחון של ישראל: מעצרם של 33 אזרחים זרים בטורקיה שעבדו בהקמת רשת ריגול, לפי הפרסומים, שתיכננה לעורר מהומות להחלשת שלטון ארדואן.
בעיניים ישראליות ארדואן הוא צרה צרורה, גם מהפן הכלכלי. בחצי השנה האחרונה היבוא ממשיך, אך בהיקפים קטנים יותר ופועלי בניין טורקים הפסיקו להגיע. אפילו תעשיית הצמחת השיער ורפואת השיניים הזולה נעצרה באחת. ארדואן מארח את נציגי חמאס ויוצא נגד ישראל, ואפילו מדינות מוסלמיות חשובות נרתעות מהדיקטטורה שלו, משיקוליהן.
היחס בין שני היריבים הכריזמטיים ברור. ארדואן חמוץ הפנים בן 71. יריבו, אימאמאולו, רק בן 53. הראשון שולט על הכפריים, רוב המדינה, שרוצים שקט והטבות כלכליות. השני מציע את העתיד ושולט בשתי הערים הגדולות - איסטנבול ואנקרה.
ישראל הסתגלה להתבונן מהצד על טורקיה. אבל המדינות הערביות עובדות אחרת. אפילו שליטה החדש של סוריה, שעלה לשלטון וגירש את אסד בזכות טורקיה, משתדל לחסום את ארדואן החולם להפוך את סוריה לנקודת אחיזה משמעותית. מצרים, ירדן וסעודיה מעניקות לטורקיה מעמד של ”כבדהו ו(כל הזמן) חשדהו”. אפילו עם איראן השיעית יש חיץ מול הסונים שבצד הטורקי.
מבחינת ישראל, נראה ששוב קיבלנו מכה טורקית קלה. אך למרות שארדואן טורח להסתיר זאת, ככל הידוע הוא אינו בשיא הבריאות. די לראותו נסמך יותר ויותר על רעייתו ועושה הפסקות פתאומיות באמצע אירוע כדי להבין שהזמן עשה את שלו.
