הנדון: הצעת החלטה מטעם שר המשפטים - הערות.
סיום כהונת היועצת המשפטית לממשלה הוא צעד חריג ביותר. קידומו חייב להיעשות בהליך סדור המהווה ערובה לשמירה על עצמאות הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנקבע בהחלטות ממשלה, על בסיס דוח ועדת שמגר. הדיון ההצהרתי המתוכנן אינו חלק מההליך הסדור, אין לו תוקף משפטי והוא עוקף את הכללים שנקבעו.
לצד זאת, הצעת ההחלטה הנוכחית הופכת את היוצרות. מקרים שבהם הממשלה ביקשה לפעול באופן לא חוקי, גם תוך פגיעה בציבור, מוצגים כ”חילוקי דעות" המהווים עילת פיטורים, והיעד ברור: הפיכת מוסד היועצת המשפטית לממשלה לכזה הנדרש להחריש מול פעולות לא חוקיות, או אף לתת להן יד, אחרת תיווצר עילה לסיום הכהונה.
בשלב זה אעמוד על נקודות מקדמיות בלבד: האחת, הצעת ההחלטה מבוססת על תשתית עובדתית שנויה וחסרה; השנייה, ביסוד ההצעה תפיסה מוטעית באשר לתפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה. כפי שאבהיר, לא רק שהדיון בממשלה עוקף את כללי סיום הכהונה, אלא שגם מדובר בניסיון לשבש את יכולתנו למלא את תפקידנו.
הטענה המרכזית בהצעת ההחלטה היא כי חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה לבין הייעוץ המשפטי לממשלה מונעים שיתוף פעולה יעיל.
האמת שונה.
מאז הקמת הממשלה מערך הייעוץ המשפטי לממשלה כולו ואני עובדים יחד עם הממשלה לקידום מדיניותה. טענת היעדר שיתוף הפעולה היעיל מנותקת מהמציאות. הנתונים והעובדות מדברים בעד עצמם.
בתקופת הממשלה הנוכחית סייענו בקידום למעלה מ-650 החלטות ממשלה ומאות דברי חקיקה ממשלתית. ייעצנו לממשלה באופן שוטף וייצגנו את המדינה באלפי הליכים משפטיים.
פעלנו רבות לקידום הנושאים שבליבת המדיניות המוצהרת של הממשלה: הגנה על הביטחון; תפיסת הפעולה מול רצועת עזה; מלחמה בטרור ובהסתה לטרור; גיבוש תקציבי המדינה; הרחבת ההתיישבות ותמיכה בה; נושאי דת ומדינה; התמודדות עם השלכות מלחמת חרבות ברזל, ובהן פעילות מינהלת תקומה. כן פעלנו למתן מכלול הכלים המשפטיים לממשלה ולגופי הביטחון לשם השגת מטרות המלחמה.
בתוך כך, קידמנו מאות הצעות חוק ממשלתיות. ייצגנו את המדינה בלמעלה מ-2,000 עתירות ביטחוניות, לרבות בהליכי מעצרים מינהליים, הריסת בתי מחבלים, החזקת גופות מחבלים, הגנה על מדיניות הממשלה בנוגע לסיוע ההומניטרי לעזה, והופענו בערכאות בינלאומיות למניעת הוצאת צווים נגד המדינה.
המקרים בהם הייעוץ המשפטי הצביע על כך שלא ניתן מבחינה משפטית לקדם את רצון הממשלה הם ספורים ובגדר חריג, ומכאן לתפיסה המוטעית שבבסיס הצעת ההחלטה.
תפקיד הייעוץ המשפטי לממשלה הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, תוך הקפדה על החוק. במקום שבו הייעוץ המשפטי מציג בפני הממשלה את גבולות הדין הוא ממלא את תפקידו, ולא ניתן לטעון כי מדובר בחילוקי דעות המהווים עילת סיום כהונה. גם אם הדבר אינו לרוחה של הממשלה, זוהי חובתו המקצועית של הייעוץ המשפטי לעמוד על חוקיות פעולותיה.
הצעת ההחלטה מציגה אירועים שבהם הייעוץ המשפטי שיקף לממשלה את גבולות הדין כעילה להפסקת כהונה זאת, הגם שברוב המכריע של מקרים אלו בית המשפט מצא כי יש מקום להתערבות שיפוטית בעמדת הממשלה.
לפי הצעת ההחלטה, יועץ משפטי לממשלה שיקפיד על גבולות הדין ייחשב למי שאינו משתף פעולה עם השלטון וניתן לפטרו. למעשה, הצעת ההחלטה מבקשת להפוך את הממשלה לפרשנית הדין ולקובעת החוק וגבולותיו עבור עצמה. בג"ץ דחה תפיסה זו אך לאחרונה, פה אחד, בהרכב מורחב.
יש להבין את המהלך כמו שהוא - לא אמון מבקשת ההצעה לקדם, אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם. הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, לפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר - שעת חירום, מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות.
לא התבקשתי מראש להתייחס בישיבת הממשלה לדברים.
התייחסות מפורטת לטענות שהועלו בהצעת ההחלטה, לתקינות המהלך, לעיתויו, לשיקולים הזרים הכרוכים בו ולהשפעתו על הליכים פליליים תימסר במסגרת המתאימה. קרי, הליך סיום כהונה, אם יוחלט על קיומו כסדרו, בהתאם לכללים, ועל פי שלביו.
אנו בייעוץ המשפטי לממשלה נמשיך לבצע את תפקידנו ללא מורא - נסייע לממשלה לקדם את מדיניותה בגבולות הדין.
בברכה, גלי בהרב-מיארה
***
הפרשנות
1. חילוקי דעות
היועצת מסבירה במכתבה כי לא יזמה חילוקי דעות אלא עשתה את עבודתה על פי דין ועל פי חוק. כאשר למיטב שיפוטה הממשלה מקדמת מהלכים שאינם חוקיים, חובתה להניף דגל אדום. כפרשנית של החוק היא מחויבת אליו בלבד, ולא מוסמכת ליישר קו עם פעולות שעלולות לסתור אותו. כתוצאה מכך נוצרו חילוקי דעות, אבל בהרב-מיארה טוענת למעשה שהם קשורים בחוק, לא בה.
2. יישום מדיניות
שרים טוענים שבהרב-מיארה אינה מסייעת לממשלה לקדם את המדיניות שלה. אם, למשל, מוגשות עתירות לבג"ץ בגין מהלכים שונים של הממשלה – היועצת לא עומדת מאחוריה ולא מייצגת אותה. כלומר, הממשלה נותרת ללא ייצוג בערכאות. בעבר בדרך כלל הוויכוחים היו נפתרים הרחק מעין הציבור. ממשלות הכירו בעליונות שלטון החוק ובכך שהיועץ המשפטי לממשלה הוא הפרשן המוסמך של החוק, אלא אם בג"ץ קבע אחרת. ממשלות עבר נמנעו מצעדים לא חוקיים על מנת לעמוד בפרשנות הייעוץ ובפסיקות העליון. רבות מהמחלוקות הסתיימו בפשרה. בכהונת הממשלה הנוכחית, המצב הוא אחר לגמרי.
3. בלימת חקיקה
שרים טוענים שוב ושוב כי היועצת מסכלת כל העת הצעות חוק של הממשלה. בהרב-מיארה, מצידה, טוענת שהייעוץ המשפטי סייע לקדם 650 החלטות של הממשלה הנוכחית ומאות מהלכי חקיקה. מניעה משפטית נרשמה בפחות מעשרה מקרים. המקרים שבהם סירבה לייצג את הממשלה עסקו במהפכה המשפטית - משום שאינם חוקתיים. הכוונה לחוק ביטול עילת הסבירות, החוק לשינוי דרכי בחירת השופטים, חוק הגיוס ו”חוק בן גביר".
4. פרשנות החוק
היועצת המשפטית לממשלה היא הפרשנית של החוק. בסמכותה לקבוע אם הצעה של הממשלה פוגעת בעקרונות דמוקרטיים ובזכויות פרט. לטענת בהרב-מיארה, לפי הצעת ההחלטה של יריב לוין, יועץ משפטי לממשלה שיקפיד על החוק ייחשב למי שאינו משתף פעולה עם השלטון וניתן לפטרו. למעשה, הצעת ההחלטה מבקשת להפוך את הממשלה לפרשנית החוק עבור עצמה. הממשלה מעדיפה יועץ שיהיה נאמן לה, משרת אמון שלה, ולא נאמן לאינטרס הציבורי ולזכויותיו כפי שמוגדר התפקיד. הוא יהיה יועץ קונסיליירי, ולא יועץ ממלכתי.
5. שומרי הסף
היועצת מביעה חשש מהאצת שינויים משטריים - החלשת המשטרה, פגיעה ביועצים המשפטיים של משרדי הממשלה שאותם רוצים להפוך למשרות אמון, פיטורי ראש שב"כ, ושינוי בחירת השופטים בישראל תוך דגש על מינויים פוליטים. היא יותר מרומזת שעליה להיות כל העת עם היד על הדופק, כדי שהממשלה לא תנצל את המציאות הרגישה היום כדי לפגוע בזכויות אדם, בזכות המחאה. היא שם עבור האזרח הקטן.
6. חקירת "קטארגייט"
בין השורות, בין השיקולים הזרים לפתיחת הליך ההדחה, היועצת המשפטית לממשלה כיוונה לפרשת "קטארגייט", שנחקרת על ידי שב"כ, בליווי צמוד שלה, מול עובדים קרובים ביותר לראש הממשלה. וגם לכך ששרים ולשכותיהם מצויים תחת חקירה: מירי רגב בפרשת הקצאה לכאורה של תקציבים למקורבים; מאי גולן, שהייתה מעורבת לכאורה במינויים פיקטיביים; אלי כהן בפרשת חלוקת הדרכונים הדיפלומטיים לפעילים פוליטיים; ומקורבי איתמר בן גביר, החשודים בביצוע פעולות חריגות לטובת קידומם במשטרה.
