עֵץ הַדֻּבְדְּבָן נָח
עוֹמֵד בַּפִּנָּה
הַגֶּזַע רָזֶה הָעֲנָפִים
כְּבֵדִים בְּזִכָּרוֹן
חוֹרְגִים אֶל הָאֲדָמָה
אֲפִלּוּ צִפּוֹרֵי שִׁיר
מְנִיחוֹת לְנַפְשׁוֹ
אֲבָל אֲנִי, עוֹבֶרֶת
הָאֹרַח, עֵדָה
שֶׁהָיְתָה שָׁעָה אֲרֻכָּה
שֶׁגָּאָה וְשָׁפַע
בְּתַאֲוָה אֲדֻמָּה
כָּעֵת דְּמָמָה
הַאִם שָׁקַע
בְּחֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ
אוֹ שֶׁמָּא בְּחִשּׁוּב
שְׁעוֹת הָאוֹר מוּל
שְׁעוֹת הַקֹּר וּמָה
גּוֹבֵר עַל מָה
מֵהַצַּד הוּא דּוֹמֶה
לִנְשִׁירִים אֲחֵרִים
רֵיקִים מִחוּץ לָעוֹנָה
אַךְ בִּפְנִים
וַדַּאי גֵּאֶה
שֶׁעָמַד בַּנִּסָּיוֹן
עוֹד שָׁנָה
כָּל שָׁנָה