ב-18 ביולי 1999 נפטר מאיר אריאל בגיל 57 מקדחת הבהרות. אריאל היה פזמונאי, מלחין וזמר, מגדולי היוצרים במוזיקה הישראלית, אדם שחולל שפה משלו. שנה לאחר מותו התקיים מופע ראשון לזכרו בקיסריה, ומאז נערכו מופעים נוספים. ב-25 במאי יתקיים בלייב-פארק שבראשון-לציון אירוע שנושא את הכותרת "המופע האחרון", מה שמעמיד בספק את המשך המסורת.
תשתתף בו גלריה מכובדת של אמנים, ובראשה שלום חנוך, חבר של אריאל ושותף ליצירה. יופיעו גם הבן, שחר אריאל, אהוד בנאי, נינט טייב, ג'ימבו ג'יי, רונה קינן, בלקן ביט בוקס, זהבה בן, מירי מסיקה, דורי בן זאב, יהודה עדר, שולי רנד, יובל מנדלסון, עלמה גוב, מעיין ליניק ועמיר בניון. אסף תלמודי ינהל מוזיקלית, ושלומי שבן יהיה המנהל האמנותי וגם יופיע.
"התוודעתי למאיר אריאל מאוחר יחסית", אומר שבן. "בילדותי שמעתי בעיקר מוזיקה קלאסית, אבל כשגרתי בחו"ל קיבלתי במתנה את 'מבחר', האוסף של מאיר, וחיי השתנו. הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות: לכתוב שירים, לנסות לספר סיפורים מורכבים בשורות קצרות. שמעתי את השורות ב'שיר כאב': 'טוב אני לא יכול להקיף אישה/ 365 מעלות/ תמיד נשאר לה סדק דרכו/ היא יכולה פתאום להתגלות' – וזה היה כמו להיכנס בשער. עד היום מאיר נותר השפעה מרכזית עליי".
המופע הנוכחי מוגדר כאחרון.
"וזו כותרת מחייבת. עבדנו על הפרויקט ביראה כפולה – גם מול היצירה של מאיר וגם מול המסורת המפוארת של המופעים לזכרו. הפופולריות של מאיר עלתה אחרי מותו, הרבה בזכות העבודה של המשפחה ושל סוכני זיכרון כמו יהודה עדר, יואב קוטנר, מאיה פוגל ודורי בן זאב. ניסינו למצוא איזון בין כבוד למסורת הזאת לרצון לנער אותה מעט".
איזה שיר של אריאל היית שמח אם היה שלך?
"איזה לא? בשנה וחצי האחרונות אני מסיים כל הופעה עם 'מודה אני'".
כשיש מלחמה וחטופים במנהרות.
"בדיוק. השיר הזה בשבילי נהיה משהו להיאחז בו. אני מתחבר לרעיון היהודי שעומד בבסיסו – לברך על הטובה ועל הרעה ובעיקר האמונה שעוד 'יהיה לנו טוב. טוב מטוב. טוב מאוד'. קשה להאמין בזה נוכח הרוע והציניות שמתגלים מכל עבר, אבל אני רוצה להאמין שבעולם שבו יש מאיר אריאל, הטוב ינצח. ואם לא ינצח, לפחות לא יימחה".
