לפני חצי שנה, כשקרלוס אלקראס חזר מפיגור והשיג ניצחון דרמטי בשלוש מערכות על יאניק סינר בגמר בבייג'ינג, התיאבון הבינלאומי גדל. זה קרה לקראת סיום עונה שבה שני השחקנים הטובים בעולם התחלקו שווה בשווה בארבעת הגראנד סלאמים, סימן טוב לקראת 2025. סימן שהספרדי לא ייתן לאיטלקי חופש פעולה.
אז הנה אנחנו ב-2025. בשבת, אלקראס הודח במשחו הראשון במיאמי על ידי הבלגי המזדקן דויד גופן; לפני שבועיים המדורג 3 בעולם הפסיד בחצי גמר אינדיאן וולס לג'ק דרייפר, שגם לקח בסוף את כל הקופה; לפני כן הגיעה הופעה חלשה בדוחא, עם הפסד ברבע הגמר לייז'י להצ'קה, וכמובן שהעונה התחילה באוסטרליה, עם אותו משחק בו נובאק ג'וקוביץ' הפצוע והמותש גבר עליו, ממש כמו בגמר האולימפי.
הדבר היחיד שעומד לזכות אלקראס הוא הזכייה בחודש שעבר בטורניר רוטרדם, אבל בגלל מה שכבר הספיק לעשות עד גיל 21 והרושם העוצמתי שיצר – יש כבר רבים שמדביקים לו את המילה "משבר".
קבלת פנים חגיגית
ז'וסטין הנין, מישהי שמכירה היטב את המקום הראשון בעולם (והספרדי הוא הצעיר בהיסטוריה שהגיע אליו), ניסתה להסביר השבוע: "מאז שהוא נכנס לסבב, אנשים אמרו עליו דברים יוצאי דופן, וזה מעמיס על כתפיו המון לחץ. יש לו כבר ארבעה גראנד סלאמים בגיל 21, אבל נשאר לו כל כך הרבה ללמוד על התמודדות עם תקופות קשות".
אלקראס הוא שחקן שיוצר הרתעה בזכות השרירים המאסיביים והחבטות החזקות, אבל כרגע לא מפחדים ממנו. כמות הטעויות שלו גדלה בצורה ניכרת, ואחרי ההפסד לדרייפר באינדיאן וולס הוא הודה שלא היה מרוכז והתמקד יותר מדי ביריב.
האי הבודד שאלקראס פרח עליו מתחיל להתכסות במים, ואולי זה מה שמטריד אותו. הנסיקה שלו הגיעה לשיאה ב-2022, עם הזכייה באליפות ארה"ב והעלייה לפסגת הדירוג. הוא השתחל באופן מושלם: רפאל נדאל ורוג'ר פדרר כבר לא היו רלוונטיים, נובאק ג'וקוביץ' התעסק בשטויות, דור היורשים המסומן הפגין לוזריות, וכל האוהדים חיכו לצעיר אנרגטי וחייכן כזה. כשפיספס, התירוץ היה "הוא עדיין ילד", רק שעכשיו הוא מתבגר, ואחרי שהתרגל להצלחה, פתאום מרגיש מעורער.
ראשית כל, זה הכושר של סינר. היכולת של האיטלקי – שגם התחיל את השנה עם עוד תואר גראנד סלאם באוסטרליה – הרבה יותר דומיננטית ומרשימה מזו של אלקראס בשיאו, ולאלקראס לא היה מעולם יריב ברמה הזו שהוא גם צעיר שירוץ נגדו במשך שנים. שנית, שני ההפסדים האחרונים לג'וקוביץ' החזירו אותו אחורה, מאחורי מחסום מנטלי שחשב שכבר עבר. ולבסוף, גם אם לא מדובר בשחקנים שיגרפו תארים, חבורת הצמרת של דרייפר, סשה זברב, דניל מדבדב והאמריקאים גבוהי הקומה יכולה לנצח אותו בכל משחק נתון.
נראה שקבלת הפנים שלו לתהילה הייתה חלקה מדי, ובאיחור של מספר שנים, הוא חייב להתמודד עם מבחני בגרות. או כמו שנכתב ב-BBC: "דפוס ההפסדים של אלקראס מעורר דאגה, והוא מפגין פגיעות ולחץ. ההילה שסביבו התעמעמה, והוא כבר לא נראה בלתי מנוצח".
