מערכת הבריאות בישראל הייתה שמחה לקבל את מאות מיליוני השקלים שהועברו בתקציב הנוכחי לשורה של משרדים מיותרים, ולהקל ולו במעט על הפגיעה בבריאות הציבור. כך, למשל, מאות מיליוני השקלים המבוזבזים יכלו לסייע במשבר כוח האדם המתמשך במערכת הבריאות, ולהקל על הרופאים שקורסים תחת העומס.
המחסור, שצפוי בשנים הקרובות רק להחמיר עוד יותר, יוביל בראש ובראשונה לפגיעה בפריפריה, מה שיעמיק עוד יותר את אי-השוויון. כמו כן, אפשר היה להוסיף לתקציב הבריאות כספים לצורך תוספת תקנים בבתי החולים או להמשיך את פיתוח התוכניות להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה. גם בתחום סל הבריאות, עשרות תרופות חיוניות לא נכנסו לסל וחולים רבים נותרו בלי מענה, כאשר התוספת התקציבית להרחבת סל הבריאות למעשה לא עודכנה. גם בשנת 2025 נותרה התוספת על סך 650 מיליוני שקלים, זאת בשעה שמחירי התרופות עולים, וסך התרופות שמוגשות לסל מגיע לסכום של מיליארדי שקלים. התוצאה: תרופות של חולים רבים נותרות מחוץ לסל שנה אחר שנה, ואלה נאלצים לשלם עליהן מכספם.
