למרות המחאות שהלכו והתגברו בשבוע האחרון, ברגע האחרון הצליחה הקואליציה, וללא מאמץ גדול צריך להודות, להעביר את חוקי התקציב ואת גולת הכותרת של חוקי המהפכה המשפטית – שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בשבוע הבא, תיכנס המערכת הפוליטית ל"תקופת המתנה", עם צאת הכנסת לפגרת האביב שתסתיים רק לאחר יום העצמאות, בתחילת חודש מאי – אבל גם תקופת ההמתנה הזו צפויה להיות סוערת.
בין סיום כנס החורף של הכנסת ופתיחת כנס הקיץ שלה, יהיו כמה אתגרים משמעותיים שהקואליציה תצטרך להתמודד איתם. המרכזיים הם חוק הגיוס וחוקי התקשורת שכוללים פגיעה וצמצום כוחו של תאגיד השידור הציבורי – זאת במקביל למלחמה בעזה ו-59 החטופים שנמצאים עדיין בשבי חמאס.
אתמול יצאה האופוזיציה עם ידה על התחתונה. כמה ימים לפני ההצבעה הצמודה על תקציב המדינה הצליח נתניהו להחזיר את עוצמה יהודית לקואליציה, וכך נסלל הרוב המובטח לתקציב המדינה. לפני כן, על הנייר לנתניהו היה יתרון של ח"כ אחד, אבל הוא לא רצה לקחת את הסיכון. גורם בליכוד טען כי נתניהו חשש מח"כים עריקים ברגע ההצבעה על החוק. זה לא קרה, וגם לא היו לכך סימנים. יותר מאשר מידע, הערכה הזאת הייתה מבוססת על חשש. בסופו של יום, כולם התיישרו עם התקציב, למרות שכמה ח"כים בליכוד טענו כי מדובר בתקציב רע.
אחרי החשש מחוק התקציב, אתמול עבר בכנסת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, כשהאופוזיציה החליטה להחרים את ההצבעה. הצעת החוק חזרה לסדר היום לאחר יוזמת פשרה של שני אבות שכולים משני צדי המתרס הפוליטי – יזהר שי ודדי שמחי. מהיוזמה לא נשאר דבר, אבל החוק עבר.
ארבעת ראשי מפלגות האופוזיציה, יאיר לפיד, בני גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר גולן, פירסמו אתמול הודעה משותפת. "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל", הודיעו הארבעה. "ממשלת ישראל אישרה חוק שמטרתו אחת – לוודא שהשופטים יהפכו להיות כפופים לרצון הפוליטיקאים. זה קורה כש-59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה. במקום לרכז את כל המאמצים בהחזרתם ובאיחוי הקרעים בעם, הממשלה הזו חוזרת לעסוק בדיוק בחקיקה שפילגה את הציבור לפני 7 באוקטובר". גם השיח במערכת הפוליטית, כך נראה, ומשני הצדדים, חזר למה שהיה כאן לפני 7 באוקטובר. "הממשלה לא למדה דבר מהאסון", טענו באופוזיציה. "היא ממשיכה לפגוע בחוסן הלאומי, להעמיק את השסע ולהתעלם מהמשימות האמיתיות שלה: ביטחון, כלכלה ואחדות. בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל, ונחזיר את בחירת השופטים לוועדה הגונה ומקצועית".
בקואליציה לעומת זאת נרשמה שביעות רצון גדולה. אישור תקציב המדינה וחוקי המהפכה המשפטית נותנים לה רוח גבית חזקה להמשיך הלאה. אבל המוקש המשמעותי ביותר הוא חוק הפטור מגיוס. הסוגיה הזאת חוצה מפלגות, ימין ושמאל. העובדה כי רבים בקואליציה (ובעיקר בליכוד) אינם מוכנים לתת יד לחוק השתמטות, מעמידה במבחן קשה את נתניהו מול שותפיו החרדים. נתניהו וכ"ץ מוכנים לתת לחרדים חוק שנוח להם, כלומר השתמטות. עם זאת, ולמרות ההבטחה של נתניהו לחרדים שחוק הגיוס יעבור מיד אחרי תקציב המדינה, זה לא קרה – או כמו שטען בכיר בקואליציה: "חוק הגיוס מת". החרדים עצמם הציבו לנתניהו אולטימטום עם תאריך חדש: אם לא יעבור חוק גיוס עד חג השבועות – הם יפרשו.
מלבד חוק הגיוס שבו יתמקד נתניהו ולאחר ההצלחה עם הרכב הוועדה לבחירת שופטים, נראה שראש הממשלה לא עוצר עם חוקי המהפכה המשפטית. שר המשפטים שלמה קרעי אמר כי יש לו כבר הבטחה להמשיך בקידום חוקי התקשורת שהוא מנסה להוביל. "הגיעה שעת הרפורמה בתקשורת", אמר קרעי. "הפסקת התעמולה במימון הציבור ושבירת המונופול של הנדסת התודעה בערוצי התבהלה. מגוון דעות, תחרות חופשית, ושוק פתוח באמת".
למרות הרצון לקדם אותם, חוקי הגיוס והתקשורת נתקלים בשתי בעיות מרכזיות מבחינת הקואליציה: יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן.
אדלשטיין וביטן עומדים בראשות שתיים משלוש הוועדות החשובות בכנסת, ושניהם מסרבים להיות יס–מנים. אדלשטיין מסרב לקדם חוק השתמטות ("אצלי יהיה חוק גיוס, לא חוק השתמטות"), ואילו ח"כ ביטן מסרב לקדם את רפורמת התקשורת של קרעי ("אני לא חותמת גומי").
קרעי דורש מנתניהו למצוא פתרון "יצירתי": לעקוף את ביטן ולהקים ועדה מיוחדת בכנסת, עם יו"ר ממושמע שיקדם את רפורמת התקשורת שלו. האם זה יקרה? קשה לדעת. הקואליציה גם יכולה ללכת על תרחיש קיצון, שכבר הוצע לנתניהו: להדיח את אדלשטיין וביטן מראשות הוועדות ולדהור עם חוקי הגיוס והתקשורת.
למרות הרצון לקדם אותם, חוקי הגיוס והתקשורת נתקלים בשתי בעיות מרכזיות מבחינת הקואליציה: יו"ר ועדת החוץ והביטחון יולי אדלשטיין ויו"ר ועדת הכלכלה, דוד ביטן - שניהם מסרבים להיות יס-מנים