הנתונים המטרידים חושפים את עומק ההדרה, הפחד והייאוש של הקהילה הטרנסית בישראל: 78% מהטרנסיות והטרנסים בישראל מעל גיל 18 חשבו ברצינות על התאבדות. 38% אף ביצעו ניסיון אובדני בפועל.
המספרים הקשים הם חלק ממחקר רחב היקף שערך המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט”ב בדצמבר 2024. זאת גם הסיבה שמחר (יום שני) צפוי להיערך בכנסת לראשונה כנס לציון יום הנראות הטרנסי הבינלאומי. את האירוע יזם יו"ר השדולה הגאה בכנסת, ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), וזאת על רקע מתקפה פוליטית, תקשורתית וחברתית מתמשכת כלפי הקהילה הטרנסית – בארץ ובעולם. "ביום הנראות הטרנסי אנחנו מרימים את הראש בגאווה", אומר להב הרצנו, "אנחנו רואים אתכם, עומדים לצידכם".
"לא רוצה להיות סמל"
אחד המשתתפים המרכזיים באירוע הוא רוי אוחנה, בן 31 מחולון, השוטר הטרנסי הראשון בישראל. היום, כרוי, הוא שוטר סיור המרצה על מגדר וקבלה בתחנות משטרה בכל הארץ ומקדם שינוי מבפנים. אבל ילדותו, הוא מספר, עברה עליו בבדידות גדולה ובפחד. "שמעתי שהקהילה הגאה זה משהו נורא, שאנשים שם משוגעים", הוא נזכר. "ידעתי שאני לא משוגע – אז מה אני?".
התחושה, לדבריו, הייתה שהוא עוטה עליו תחפושת תמידית. "כל הזמן הרגשתי שאני לא אני. לא פעם ולא פעמיים חשבתי שאני לא רוצה לחיות. לא הייתי פוגע בעצמי, אבל גם לא הייתי נלחם על החיים שלי אם משהו היה קורה לי״. לבד בלילה, הוא מספר, ניהל משא ומתן עם אלוהים. “הייתי מדבר איתו מגיל צעיר ואומר לו: או שאתה הופך אותי לבן כשאני קם בבוקר – או שאני לא מאמין בך יותר".
עכשיו, במשטרה, הוא מצליח לנפץ סטריאוטיפים. "אני משרת כתף אל כתף עם שוטרים – ופתאום אתה לא הגדרה. אתה בן אדם”. אבל גם היום, הקשיים לא נעלמו. “אני מאוד אוהב את עצמי, אבל רחוק מקבלה עצמית מלאה. אני חי בגוף שלא תמיד מרגיש לי שלי. ההתמודדות היא יומיומית, ממקלחות ציבוריות ועד זוגיות".
בזוגיות האחרונה שלו, עם אישה סטרייטית, הבין אוחנה שרוב מערכות היחסים דורשות ממנו לצאת מהארון מחדש. "אבל אני לא מוותר. שמתי את רוי בצד, בשביל הקהילה. אני לא רוצה להיות סמל. רק לפתוח דלת – ושמאחוריי ייכנסו עוד".
מעיין גרוס, בת 39 מבית שמש, משרתת כלוחמת מילואים בחטיבה 228 של הנח"ל הצפוני. את תהליך ההתאמה המגדרית החלה בגיל 30. "ידעתי שאם אשנה את סעיף המין בתעודת הזהות, ישחררו אותי מהמילואים. אז בחרתי לא לשנות, כדי להמשיך לשרת כלוחמת".
את שמה הקודם: נתן חיים, השאירה בתעודת הזהות, מבחירה. "אני לא מתביישת בעבר. מה הייתי אומרת לנתן חיים? שהוא עשה את ההחלטות הכי טובות שיכול היה. ושאני גאה בו".
גרוס מדברת בפתיחות גם על הפערים בתוך הקהילה הגאה. "הומואים ולסביות נמצאים יותר בעמדות השפעה, טרנסים פחות". כשהיא מדברת על נוער טרנסי, היא חשה שליחות. "גם אני הייתי שם. גם אני חשבתי שאין לי מקום. אבל משם צמחה גם ההחלטה שלי להתחיל תהליך".
עומק הטרנסופוביה
המחקר של המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב חושף נתונים מטרידים על מצבם הבריאותי של חברי הקהילה: 48% מהטרנסים ציינו שמצבם הבריאותי אינו טוב. 16% דיווחו שהוא גרוע. 38% חוו יחס מפלה מרופאים ואנשי צוות רפואי. 48% נמנעו משירות רפואי שנזקקו לו – מהפחד מיחס מפלה. גם מחוץ למערכת הבריאות, הטרנסופוביה נפוצה: 23% דיווחו שחוו אפליה במוסדות המדינה, 19% בצבא ו-18% בבית הספר. אפילו בבית – 19% חווים טרנסופוביה לעיתים קרובות או כמעט תמיד.
באירוע בכנסת, צפויות להשתתף בין היתר גם הדוגמנית סתיו סטרשקו והשחקנית ליעוז לוי. אבל את השינוי האמיתי, אומר אוחנה, אי-אפשר לחוקק. "אנחנו לא חלשים – אנחנו מודרים". ולמרות הכל, גרוס אופטימית: "הדרך לחברה הישראלית עוברת דרך התרומה, השירות, ההשתתפות. ככל שנהיה יותר חלק ממנה – יהיה קל יותר להכיר בנו".
