בשעה שבארצות-הברית ובמדינות אירופה מתמודדים עם גל תחלואה של חצבת, בישראל מודאגים מפני התפרצות פוטנציאלית לנוכח ירידה מתמדת בשיעור התחסנות הילדים בחיסוני החובה.
"חצבת היא אחת המחלות שאנחנו יודעים לגביה שברגע שיורדת רמת החיסוניות יש סיכון גדול מאוד להתפרצות", אומרת ל"ידיעות אחרונות" ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס.
לפי נתוני מערך מודיעין בריאות במשרד הבריאות, המעודכנים ל-2024, שיעור המתחסנים במנה הראשונה של החיסון המרובע MMRV – שנועד למנוע חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח – עומד על כ-87%. שיעור ההתחסנות בשתי מנות בגילים 6-18 עומד על כ-91%. לשם הבהרה: את המנה הראשונה של החיסון אמורים לקבל בגיל שנה, ואת השנייה בגיל שש. בעוד מועד קבלת המנה השנייה גמיש יותר, חיוני לקבל את המנה הראשונה בזמן כדי למנוע תחלואה מסוכנת. למרות זאת, יש מקרים רבים שבהם הורים אמנם מחסנים את ילדיהם, אך עושים זאת באיחור רב.
עד כה נבלמה הגעת גל החצבת לישראל בזכות הכיסוי החיסוני הגבוה יחסית, אולם החשש הוא מהתפרצות המחלה באזור עם כיסוי חיסוני נמוך. כך, לדוגמה, במחוז ירושלים שיעור ההתחסנות במנה ראשונה עומד על 79% בלבד, ועל 88% בשתי מנות. "זה נתון מטריד", אומרת ד"ר אלרעי פרייס, שמזכירה כי בשנת 2018 היה בישראל אירוע חצבת שכזה, והוא הסתיים עם יותר מ-4,300 חולים ושלושה נפטרים.
החשש הוא ממשי: בארה"ב ובקנדה מספר מקרי החצבת שהתגלו מתחילת השנה עולה על כל המקרים שדווחו ב-2024. באירופה נרשם ב-2024 מספר שיא של מקרים זה 25 שנה. מדוע ישנה ירידה במספר המתחסנים, שמובילה להתפרצויות אלה? כי מאז מגפת הקורונה, מפיצי קונספירציות החיסונים עשו את דרכם כמעט ללב הקונצנזוס. וכאשר רוברט קנדי ג'וניור – מכחיש חיסונים מפורסם – הוא שר הבריאות בממשל טראמפ, סביר להניח שהתופעה רק תחמיר. "זה ברור שבכל מקום שבו אין אמירה משמעותית, מדעית, מבוססת נתונים, על החשיבות של החיסונים, זה תורם עוד יותר לבעיית האמון ויותר בעייתי להתמודד עם זה", אומרת ד"ר אלרעי פרייס. מדובר בתופעה בעייתית מאוד מאחר שכמו בשלל מחלות, התועלת בחיסון החצבת עולה אלפי מונים על הסיכונים (ראו איור).
בישראל, בינתיים, המצב טוב יותר. בשנה שעברה נרשמו 33 מקרי חצבת מאומתים, ומתחילת השנה דווחו שלושה מקרים, ויש מקרה נוסף שנמצא עדיין בבדיקה. עם זאת, לדברי ד"ר אלרעי פרייס גם בארץ נצפתה ירידה ברמת המוגנות: "אם בעבר שיעור ההתחסנות במנה הראשונה של החיסון עמד בממוצע על 96%, כיום הוא ירד לסדר גודל של 90%-92% – וזו ירידה משמעותית". במשרד הבריאות מדגישים שהם ערוכים להתמודד עם התפרצות. אם הדבר אכן יקרה, המשרד יורה להקדים את החיסון השני באזורי התפרצות מגיל שש לגיל שנה וחצי.
אגב, בשנים האחרונות נרשמה ירידה כללית בהיענות לחיסוני שגרה, בישראל ובעולם. מנתוני משרד הבריאות שהוצגו בימים האחרונים בכנס שנערך במכללה האקדמית נתניה, עולה כי בעוד בשנת 2019 שיעור המתחסנים בחיסון המחומש (המגן מפני דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו והמופילוס אינפלואנזה B) עמד על 92%, בשנת 2022 הוא ירד ל-88% בלבד. את המחיר משלמים פעוטות וילדים. מור, שבנה חלה לפני כמה שנים בשעלת בעודו בן שבועיים בלבד, מספרת כי "הילד היה משתעל עד חנק. הפנים שלו היו מגיעות לצבע סגול וכחול. זה היה מאוד מלחיץ". שעלת היא מחלה שמסוכנת בעיקר לתינוקות ולפעוטות. לנשים הרות מומלץ להתחסן במהלך ההיריון כדי להגן על התינוק עד להשלמת ארבע מנות החיסון שהוא אמור לקבל בשנת חייו הראשונה. מור, שלא התחסנה במהלך ההיריון, נדבקה מהמיילדת והדביקה את בנה בעת שהניקה אותו. היא נכנסה לבידוד ממושך בבית החולים. "הרופאים נכנסו רק עם חליפות מיגון, זה היה ממש מפחיד ומבהיל", היא מספרת, ומזהירה: "זה חיסון חובה. אני לא מאחלת לשונאים שלי לראות את הילד שלהם נחנק ופשוט לחכות ולהתפלל שיחזור לנשום".
הירידה בהיענות לחיסוני שגרה נובעת לא רק מירידה באמון בחיסונים. לדברי ד"ר אלרעי פרייס, יש קושי לוגיסטי במשפחות מרובות ילדים להגיע ולהתחסן, ובמקביל יש גם זמינות נמוכה של טיפות חלב. "כשיש מקום עם ילודה גדולה אבל התקנים של האחיות בטיפת חלב נשארים באותו היקף – יש קושי במציאת תורים זמינים לחיסון", היא מסבירה.
במשרד הבריאות החליטו לנקוט צעדים להגברת ההתחסנות, כולל התמקדות באוכלוסייה החרדית: סיוע מקומי לעיריית ירושלים בגיוס אחיות נוספות שייתנו את השירות, והפעלת ניידת טיפת חלב בבית-שמש. "החיסונים מצילי חיים", מסכמת ד"ר אלרעי פרייס, "וזאת חובתנו כהורים לשמור על רמת חיסוניות גבוהה של ילדינו כדי להגן עליהם".
