על בימת עץ, בלי מיקרופון או אמצעי הגברה, נאמו בזה אחר זה האישים החשובים בארץ ישראל: חיים ויצמן, הרב הראשי לארץ ישראל אברהם יצחק הכהן קוק, הלורד בלפור, הנציב העליון לארץ ישראל סר הרברט סמואל, והמשורר והסופר חיים נחמן ביאליק, כשהם לוקחים חלק בהיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
זה קרה ב-1 באפריל 1925, בדיוק לפני 100 שנה, בטקס הפתיחה של האוניברסיטה. בין אלפי הנוכחים היו תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ, מנהיגים, אנשי דת ואנשי צבא ומינהל בריטים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות, מבריטניה, אירלנד, ארה"ב, הולנד, מצרים, שווייץ, צרפת, קנדה, פולין ואוסטריה, מאיר דיזנגוף, הרב יהודה לייב מאגנס, נורמן בנטוויץ, נחום סוקולוב ועוד רבים.
מי שבלט בהיעדרו היה אלברט איינשטיין, ממייסדי האוניברסיטה העברית, ששהה ביום הטקס בסדרת הרצאות בדרום אמריקה. איינשטיין התנצל, וכאות הערכה שלח לאוניברסיטה את כתב ידו המקורי של תורת היחסות, ששמור עד היום יחד עם כל כתביו בארכיון איינשטיין, הממוקם בקמפוס אדמונד י' ספרא שבגבעת רם. כמה שנים קודם לכן ציין איינשטיין בראיון לעיתונות האמריקאית כי "לא היה שום מאורע בחיי שנתן לי סיפוק רב יותר, מן היוזמה להקים את האוניברסיטה העברית בירושלים" (1921).
המקצועות הראשונים שנלמדו באוניברסיטה כבר ב-1924, עוד לפני פתיחתה, היו כימיה ומדעי היהדות. לאחר מכן נפתח המכון ללימודי המזרח (המכון ללימודי אסיה ואפריקה), ואחריו מקצועות המתמטיקה ומדעי הרוח. במהלך השנים הביקוש, מטבע הדברים, השתנה, וכיום התארים המבוקשים ביותר הם במדעי המחשב, במשפטים ובמינהל עסקים (ר' מסגרת). ב-2024 דורגה האוניברסיטה במקום הראשון מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל ובמקום ה-81 מבין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם, על פי דירוג שנגחאי.
"כבר מאה שנים שהאוניברסיטה העברית בירושלים היא בית לאנשים יוצאי דופן. אלה שמטילים ספק, ששוברים מוסכמות, ממציאים, משנים, מתווים את הדרך ודואגים לפרוץ אותה בכל פעם מחדש", אומר פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית. "הכל התחיל עם קבוצה יוצאת דופן של ענקי מדע ורוח, בהם אלברט איינשטיין, חיים ויצמן, חיים נחמן ביאליק, זיגמונד פרויד ומרטין בובר, שהתאחדו להגשמת חזון משותף להקמת האוניברסיטה העברית. הם ורבים נוספים הקימו את המוסד האקדמי החלוצי להכשרת מנהיגות מחקרית, מדעית, ציבורית וחברתית – למען מדינת ישראל והאנושות כולה. מרגע שהחזון התגשם והפך למציאות, הפכה האוניברסיטה למקור של ידע וחדשנות, מחקר פורץ דרך במגוון תחומים, תוך טיפוח דורות של מנהיגים, חוקרים ואנשי רוח".
פרופ' תמיר שפר, רקטור האוניברסיטה העברית, מציין כי "כאוניברסיטת מחקר מובילה, האוניברסיטה רואה עצמה אחראית על חינוך הדורות הבאים, על מחקרים פורצי דרך כמעט בכל תחומי המחקר, פיתוח פעילות בינלאומית ענפה הן במחקר והן בהוראה, בניית קשרים נרחבים עם תעשיות מתקדמות בארץ ובעולם, וטיפוח קהילה מגוונת בתוך האוניברסיטה תוך מעורבות חברתית עמוקה בחיי הקהילה בירושלים ובישראל".
7 צפייה בגלריה
העביר לידי האוניברסיטה את כל כתביו. אלברט איינשטיין | צילום: ארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית
